On Sun, 20 Aug 2006, Yosef Meller wrote:
כפי שאמרתי, ישנם סוגים ספציפיים של יחסים מוסריים בין אנשים שבהם ערך ניתן לא
תמורת ערך בצורה מוסרית. אבל זה לא המקרה הכללי, מה גם שאני לא בטוח שנתינת מתנה
היא לא תמורת ערך - פשוט הערך לא צויין ונמדד במדוייק ע"י כסף, אבל הערך יכול
להיות אמון, אהבה או כל דבר אחר. לא סתם קיים המונח "כפיות טובה" לתאר מצב שבו
הערך הלא-גשמי שרצית לקבל תמורת ה"מתנה" שלך לא ניתן חזרה, כאשר ההקשר החברתי
ברור לכולם והערך המצופה ברור גם למקבל המתנה.
אני לא רוצה לחיות בעולם שאתה חי בו. אתה טוען שתרומה לצדקה היא לא מוסרית?
סיוע לעניים? כל זה נעשה תמורת ערך מסוים, ואם לא קיבלת משהו מהנתינה אז זה לא
מוסרי?
2. הנחת יסוד: ערך של יצירה, בזמן יצירתה, שייך ליוצר שלה.
לא נכון אם היוצר קיבל תשלום עבור זמן עבודתו. אם אני עוד במפעל ומייצר משהו,
הדבר שייך למפעל. בהנחה שהיוצר לא קיבל תמורה, וכל חומרי הגלם הם בבעלותו, אז
כן
לא נכון. אם היוצר קיבל תשלום עבור זמן עבודתו, הוא נמצא בהסכם עם מי ששכר אותו
לפיו הזכויות ביצירת הפועל עוברות למעביד - אבל בכל מקרה, הזכויות שייכות ליוצר,
הן רק נמכרו ב"חוזה עתידי".
פשוט לא נכון. ראה הסבר ב- http://www.copylaw.com/new_articles/wfh.html
כמו כן, בחוק זכויות יוצרים (1911) כתוב במפורש:
'''5. זכות בעלות על זכות יוצרים וכד'
(1) בהתחשב עם הוראות חוק זה, יהא מחברה של יצירה הבעל הראשון של זכות-
היוצרים בה: בתנאי -
(א) שאם היה זה פיתוח, צילום או תמונה והקלישאה או העתקה מקורית
אחרת הוזמנו ע"י אדם אחר והוכו תמורת דבר-ערך בהתאם לאותה
הזמנה, הרי אם אין הסכם הקובע את ההיפך, יהא האיש שהזמין את
הקלישאה או את ההעתקה המקורית האחרת הבעל הראשון של זכות-
היוצרים; וכן
(ב) אם היה המחבר עובד אצל אדם אחר עפ"י חוזה שירות או שוליאות
והיצירה נעשתה תוך כדי עבודתו אצל אותו אדם הרי, באין הסכם
הקובע את ההיפך, יהא האדם שהעביד את המחבר הבעל הראשון של זכות
היוצרים, אלא שאם היתה היצירה מאמר או איזה חיבור אחר בעתון,
במגזין או בכתב-עת כיוצא בזה, הרי, אם אין הסכם הקובע את ההיפך,
יהא דינה של היצירה כאילו שמורה למחבר הזכות למנוע את פרסום
היצירה שלא כחלק מעתון, ממגזין ממכתב-עת כיוצא בזה.'''
"זכות קניין" זה מושג חדש שלא הופיע קודם ואינו מבוסס בשום טענה קודמת. לא
טענת
שזכות הקניין נשמרת, וודאי שלא טענת שהזכות הזו נותנת לו להחילט על השימוש בה.
אני מסכים שליוצר יש את הזכות למכור את היצירה שלו בסחר של ערך תמורת ערך, אך
ברגע זה הוא מאבד את כל הזכויות הקנייניות שלו בה - בדיוק כמו עם קניין מוחשי.
אתה לא יכול לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה.
אני באמת צריך להבהיר: השתמשתי במונח "זכות קניין" על-מנת לציין שהערך של היצירה
שייך ליוצר. זכות הקניין נשמרת מכורח (1) - העברת השייכות בערך היא מוסרית רק אם
היא מתבצעת תמורת הערך המתאים (שוב, למעט בלה בלה בלה ראה למעלה)
משום שאני לא מסכים עם (1) - אני חושב שזה מוסרי להעניק דבר מה בעל ערך ללא כל
תמורב, אז גם תוצאה זו אינה מוכחת.
הגרירה המופרכת הזו נובעת מההסתמכות שלך ב- (1) על הגדרה מופרכת לאחר מכן. לפי
ההגדרה שלך נתינת מתנות היא לא מוסרית, זוגיות היא לא מוסרית, ובעצם כל דבר
שהוא לא סחר-מכר הוא לא מוסרי.
לא הסתמכתי על שום הגדרה ב-1, וראה תשובתי ל-1. ועוד: האם אתה אוהב את זוגתך בלי
לצפות שתחזיר לך אהבה, או אמון? וודאי שלא בשורת עסקאות שנעשות כל שעה, אבל עסקת
הזוגיות כן דורשת ערך תמורת ערך, וההקשר החברתי ברור לכל הנוגעים בדבר. האם
יחסים שבהם האישה אוהבת את הבעל והוא מכה אותה הם מוסריים? לא ולא!
כמו שציינתי בתחילה, אני לא חושב שאין מקום לפילנתרופיה בעולם. האם זה לא
מוסרי לחלוק שלא על מנת לקבל תמורה?! אני לא יודע על מה אתה מבסס את המוסר שלך,
אבל נתינה ללא צפי לקבל תמורה נחשבת למעלה בכמעט כל תרבות מודרנית ועתיקה. אתה
טוען שזה לא מוסרי?
אלון
--
This message was sent by Alon Altman ([EMAIL PROTECTED]) ICQ:1366540
GPG public key at http://8ln.org/pubkey.txt
Key fingerprint = A670 6C81 19D3 3773 3627 DE14 B44A 50A3 FE06 7F24
--------------------------------------------------------------------------
-=[ Random Fortune ]=-
When God created two sexes, he may have been overdoing it.
-- Charles Merrill Smith
---------------------------------------------------------------------
To unsubscribe, e-mail: [EMAIL PROTECTED]
For additional commands, e-mail: [EMAIL PROTECTED]
