[ערך מויקיפדיה] תוכן מומלץ יומי מויקיפדיה - 31 במאי 2016

[dailyarticle]

מתנדבי ויקיפדיה מתכבדים להגיש לך ערך מומלץ, תמונה מומלצת, ומקבץ אירועים מן הלוח הלועזי והעברי שאירעו בתאריך זה. אנו מזמינים אותך להצטרף אלינו! ולסייע בויקיפדיה על-ידי כתיבה, הגהה, מיון לקטגוריות, שיוך תמונות לערכים, יצירת איורים, ועוד. ערך מומלץ: על הדרך עץ עומד אויפֿן וועג שטייט אַ בוים שטייט ער איַינגבויגן, אַלע פֿייגל פֿונעם בוים זענען זיך צעפֿלויגן. דריַי קיין מזרח, דריַי קיין מערב, און דער רעשט קיין דרום. און דעם בוים געלאָזט אַליין, הפֿקר פֿאַרן שטורעם. תרגום לעברית על הדרך עץ עומד מאת איציק מאנגר עַל הַדֶּרֶך עֵץ עוֹמֵד שָׁם עוֹמֵד כָּפוּף הוּא, צִפֳּרֵי-הָעֵץ כֻּלָּן מִתּוֹכוֹ יָעוּפוּ. לַמִּזְרָח, לַמַּעֲרָב, לַדָּרוֹם, פָּרָחוּ. אֶת הָעֵץ, לַסְּעָרָה, לְבַדּוֹ זָנָחוּ. תרגום: נתן יונתן

(שני בתיו הראשונים של השיר)

איציק מאנגר קורא את שירו (בתים א'–ב')

על הדרך עץ עומד (במקור ביידיש: אויפֿן וועג שטייט אַ בוים;^[1] בתעתיק אנגלי: Oyfn veg shteyt a boym) הוא שיר יידי מאת איציק מאנגר שנכתב בוורשה בירת פולין בשנת 1938, התפרסם לראשונה ב-21 באפריל 1938 בעיתון הוורשאי "נײַע פֿאָלקסצײַטונג" ולאחר מכן נכלל בקובץ שיריו "וואָלקענס איבערן דאַך" (עננים מעל הגג), שראה אור בשנת 1942 בלונדון בהוצאה 'אַליינעניו' (לבדי), הוצאה עצמית של המחבר. שיר אמנותי זה הוא חוליה בשלשלת ארוכה של שירים יהודיים המתייחסים למוטיב העממי היהודי של עץ כפוף העומד על אם הדרך, המתוארך למאה ה-19 לכל המאוחר; גרסתו המפורסמת של שיר עממי זה מספרת על יהודי שנוסע לארץ ישראל בעיניים דומעות ועל השמחה שתהיה כשייסעו לארץ.

שירו של מאנגר הוא בלדה לירית על ילד המבקש להפוך לציפור שתעוף אל העץ הנטוש העומד לבדו בחורף כדי לזמר לו שיר עליז ולנחמו; האם היהודייה, שדואגת לבנה פן יצטנן, ואהבתה-דאגתה כמעט חונקת אותו, מפצירה בבנה שילבש בגדים חמים שמא יקפא, אולם עם הבגדים גופו כבד והוא אינו יכול לעוף, והעץ נותר מיותם. קוראי השיר לא הסתפקו ברובד הפשטני ומצאו בו, בדיעבד, את אווירת השואה הממשמשת ובאה ורבדים סמליים עמוקים יותר. לממד הטרגי של השיר הוסיפה המלודיה שנכתבה לו, כנראה על ידי פיליפ לסקובסקי. על אף שנכתב זמן קצר לפני מלחמת העולם השנייה, הוא מזוהה במידה רבה עם זיכרון השואה ועם העולם היהודי במזרח אירופה שחרב.^[2] השיר הוא שירו הפופולרי ביותר של מאנגר. הוא זכה למספר תרגומים לעברית – הידוע שבהם הוא של נעמי שמר – ולביצועים רבים ביידיש ובעברית.