Re: אורי שבתאי: מצגות " מכירת" ק וד פתוח
Semi related question, that I think fits into the line of discussion here. For a number of years I had the idea of opening an Internet Cafe based on Linux. That is, a small number of computers for access to the internet, email and teleconferencing, but using Linux. Maybe each computer with a different OS (Suse/Fedors-CentOS/Ubuntu/etc. and with etc. I mean other popular or complete systems, maybe Mandriva etc. We can add seminars about open source, and other 'community' services. Every time I think of it, I remind myself of the saying "How does one make a small fortune in Israel? He makes Aliah with a big one". Could you tell me why this idea would fail miserably, and lose a lot of time and money? You can begin with the fact that (at least for me), Skype and Gmail video chat do not work on window, but - and I am serious - I want to hear the devil advocacy this group is so good at. Thanks, Z. 2010/1/15 Yosef Meller > > הרשו לי להציע סדר קטן במושגים. אנשים מדברים הרבה על "איזמים" למיניהם שלא > תמיד מתאימים לדיון - ובמקרה של תכנה חופשית זה המקרה במיוחד. > > לדעתי יש כאן שני צירים שאנו נעים עליהם: תחרות מול שיתוף פעולה, וחופש מול > כפייה. > > נהוג לומר שקפיטליזם זה תחרות וסוציאליזם זה שיתוף פעולה. לדעתי זה לא > נכון, כי גם בקפיטליזם יש הרבה שיתוף פעולה בין חברות, גם כאלה שמתחרות זו > בזו. בכל אופן, בתכנה חופשית יש המון שיתוף פעולה וגם מידה מסויימת של > תחרות - במקומות שבהם יש יותר מפרוייקט אחד לאותה מטרה ויש תחרות בין > הפרוייקטים (על משתמשים, מפתחים ואולי גם מימון) - בדרך כלל ידידותית. גם > לתחרות וגם לשיתוף הפעולה יש יתרונות, וכל אחד חופשי לבחור איפה הוא עומד > בציר הזה. > > וזה מביא אותנו לציר השני - חופש מול כפייה. במדינות סוציאליסטיות "שיתוף > פעולה" או חלוקה מחדש של הון וכו', מאולצים ע"י המדינה. בחברה חופשית, > שיתוף פעולה נוצר מתוך אינטרס של הצדדים המשתפים פעולה, כמו שתחרות נוצרת > כשאין אינטרס לשתף פעולה. > > בתכנה חופשית, אתה בוחר באופן חופשי במידה ידועה של שיתוף פעולה - אתה כותב > קוד ומציב בפני אחרים את הברירה לשתף איתך פעולה, ע"י התבססות על אותו קוד > ושיתוף בשינויים שלהם, או להתחרות אתך, אבל עם קוד שלהם (או לא להכנס לענף > בכלל). תנאי הרשיון מאפשרים מעבר חופשי בין שיתוף פעולה לתחרות וחזרה. הדבר > היחיד שנאכף ע"י המדינה הוא הזכויות שלך בקוד שכתבת, שעל חלקן אתה מוותר > עצמאית. > > אם הייתי חייב לבחור "איזם" הייתי אומר שזה יותר קרוב לליברליזם/קפיטליזם, > אבל אני לא חושב שזה משרת את הדיון במיוחד. > > > נ.ב. - כתבתי על זה לא מזמן פוסט בלינמגזין: > http://linmagazine.co.il/hacking/2009/11/09/yosefm/adam-smith > > > E L wrote: > > > > > > 2010/1/15 Ori Idan mailto:o...@helicontech.co.il > >> > > > > > > > > 2010/1/15 E L mailto:elyl...@cs.huji.ac.il>> > > > > נכון, החברות והמשתמשים מרויחים אבל לא המתכנתים. > > בעוד שבקוד סגור המתכנת יכול להרוויח כסף ממכירת התוכנה בקוד פתוח > > הוא צריך חברה מאחוריו > > שבאופן טיבעי שואבת חלק גדול מהכסף. > > מבחינה זו קוד פתוח הוא מאוד קפיטליסטי בעלי ההון מרוויחים את רוב > > הכסף והעובדים הרבה פחות. > > חוסר היכולת להרייוח באופן ישיר ממכירת התוכנה גורם לכך שבמקומות > > בהם הקוד עצמו הוא המוצר קוד פתוח יותר קשה ליישום. > > כמו למשל חברות המייצרות מנועים למשחקים או חברה כמו מטלב. > > > > אלי > > > > האם אתה טוען שבקוד סגור כל מתכנת יכול להרוויח כסף ממכירת התוכנה? > > > > לא, טענתי שבקוד פתוח זה פשוט לא קורה. אתה מוזמן לתת לי דוגמה נגדית. > > > > > > לדעתי המציאות מוכיחה את ההיפך. הרי ישנן מאות אלפי חברות תוכנה בקוד > > סגור, חברות קטנות של מספר מצומצם של מתכנתים. > > מי מרוויח כסף מקוד סגור? מעט חברות ענק כמו מיקרוסופט, אוראקל, סימנטק > > וכד'. > > > > מה?? נכון שהקוד הפתוח הפך את זה קשה יותר למתכנתים למקור תוכנות קטנות, > > אבל עדיין... > > לדוגמא אפלקציות קטנות ל IPHONE או פלפונים אחרים > > משחקי פלאש, הרחבות לתוכנות שונות כמו אקליפס או VS > > מכירת סקריפטים במקומות כמו second life. > > > > כך שזה לדעתי די מוכיח שקוד סגור אינו מודל עסקי רווחי. > > לעומת זאת בקוד פתוח יש לכל אחד הזדמנות לרווח. אתה יכול להתפרנס > > משינויים בקוד עבור לקוחות, מה שלחלוטין בלתי אפשרי בתוכנה קניינית. > > > > שוב מה > > אתה יכול גם יכול אם הקוד הוא שלך. אני אישית מכיר יותר מאחד שמתפרנס כך. > > יוצר מזה גם תוכנות קניניות לרוב מרשות פיתוח של הרחבות או לפעמים אפילו > > קבלת הקוד תחת NDA. > > > > > > כל פעם מדהים אותי מחדש לראות אנשי קוד פתוח שתומכים בצורה זו או אחרת > > במודל לא הגיוני ולא כלכלי כמו תוכנה קניינית. > > לדעתי הסיבה העיקרית שקוד פתוח עדיין לא הפך להיות המיינסטרים זה רק > > אנחנו קהילת התוכנה החופשית שחושבת שיש הגיון בתוכנה קניינית. > > > > אותי מדהים שאנשים לא מבנים שכדי שקוד פתוח באמת יצליח צריך דבר ראשון > > להכיר בפגמים שבו ואז לתקן אותם. > > אותי מדהים שאנשים אינטילגנטים לא שמים לב איך חברות גדולות לעיתים קרובות > > משתמשות במודל כדי לנצל את המתכנתים. > > מי מאיתנו יכול להתחרות במכרזים בחברות גדולות כשזה מגיע לתמיכה? > > ואני חושב שכבר דיברנו על החסרונות לתוכנות שצריכות ידע שלא קשור לקוד כמו > > תוכנות מטמטיקה או תוכנות עריכת ווידאו וקול. > > > > -- > > אורי עידן > > > > > > אלי > > > > > > -
Re: אורי שבתאי: מצגות " מכירת" ק וד פתוח
2010/1/15 Ori Idan > > > 2010/1/15 E L > > נכון, החברות והמשתמשים מרויחים אבל לא המתכנתים. >> בעוד שבקוד סגור המתכנת יכול להרוויח כסף ממכירת התוכנה בקוד פתוח הוא צריך >> חברה מאחוריו >> שבאופן טיבעי שואבת חלק גדול מהכסף. >> מבחינה זו קוד פתוח הוא מאוד קפיטליסטי בעלי ההון מרוויחים את רוב הכסף >> והעובדים הרבה פחות. >> חוסר היכולת להרייוח באופן ישיר ממכירת התוכנה גורם לכך שבמקומות בהם הקוד >> עצמו הוא המוצר קוד פתוח יותר קשה ליישום. >> כמו למשל חברות המייצרות מנועים למשחקים או חברה כמו מטלב. >> >> אלי >> >> האם אתה טוען שבקוד סגור כל מתכנת יכול להרוויח כסף ממכירת התוכנה? > > לא, טענתי שבקוד פתוח זה פשוט לא קורה. אתה מוזמן לתת לי דוגמה נגדית. > לדעתי המציאות מוכיחה את ההיפך. הרי ישנן מאות אלפי חברות תוכנה בקוד סגור, > חברות קטנות של מספר מצומצם של מתכנתים. > מי מרוויח כסף מקוד סגור? מעט חברות ענק כמו מיקרוסופט, אוראקל, סימנטק וכד'. > מה?? נכון שהקוד הפתוח הפך את זה קשה יותר למתכנתים למקור תוכנות קטנות, אבל עדיין... לדוגמא אפלקציות קטנות ל IPHONE או פלפונים אחרים משחקי פלאש, הרחבות לתוכנות שונות כמו אקליפס או VS מכירת סקריפטים במקומות כמו second life. כך שזה לדעתי די מוכיח שקוד סגור אינו מודל עסקי רווחי. > לעומת זאת בקוד פתוח יש לכל אחד הזדמנות לרווח. אתה יכול להתפרנס משינויים > בקוד עבור לקוחות, מה שלחלוטין בלתי אפשרי בתוכנה קניינית. > > שוב מה אתה יכול גם יכול אם הקוד הוא שלך. אני אישית מכיר יותר מאחד שמתפרנס כך. יוצר מזה גם תוכנות קניניות לרוב מרשות פיתוח של הרחבות או לפעמים אפילו קבלת הקוד תחת NDA. > כל פעם מדהים אותי מחדש לראות אנשי קוד פתוח שתומכים בצורה זו או אחרת במודל > לא הגיוני ולא כלכלי כמו תוכנה קניינית. > לדעתי הסיבה העיקרית שקוד פתוח עדיין לא הפך להיות המיינסטרים זה רק אנחנו > קהילת התוכנה החופשית שחושבת שיש הגיון בתוכנה קניינית. > > אותי מדהים שאנשים לא מבנים שכדי שקוד פתוח באמת יצליח צריך דבר ראשון להכיר בפגמים שבו ואז לתקן אותם. אותי מדהים שאנשים אינטילגנטים לא שמים לב איך חברות גדולות לעיתים קרובות משתמשות במודל כדי לנצל את המתכנתים. מי מאיתנו יכול להתחרות במכרזים בחברות גדולות כשזה מגיע לתמיכה? ואני חושב שכבר דיברנו על החסרונות לתוכנות שצריכות ידע שלא קשור לקוד כמו תוכנות מטמטיקה או תוכנות עריכת ווידאו וקול. -- > אורי עידן > > > אלי ___ Discussions mailing list Discussions@hamakor.org.il http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions
Re: אורי שבתאי: מצגות " מכירת" ק וד פתוח
2010/1/15 E L > נכון, החברות והמשתמשים מרויחים אבל לא המתכנתים. > בעוד שבקוד סגור המתכנת יכול להרוויח כסף ממכירת התוכנה בקוד פתוח הוא צריך > חברה מאחוריו > שבאופן טיבעי שואבת חלק גדול מהכסף. > מבחינה זו קוד פתוח הוא מאוד קפיטליסטי בעלי ההון מרוויחים את רוב הכסף > והעובדים הרבה פחות. > חוסר היכולת להרייוח באופן ישיר ממכירת התוכנה גורם לכך שבמקומות בהם הקוד > עצמו הוא המוצר קוד פתוח יותר קשה ליישום. > כמו למשל חברות המייצרות מנועים למשחקים או חברה כמו מטלב. > > אלי > > האם אתה טוען שבקוד סגור כל מתכנת יכול להרוויח כסף ממכירת התוכנה? לדעתי המציאות מוכיחה את ההיפך. הרי ישנן מאות אלפי חברות תוכנה בקוד סגור, חברות קטנות של מספר מצומצם של מתכנתים. מי מרוויח כסף מקוד סגור? מעט חברות ענק כמו מיקרוסופט, אוראקל, סימנטק וכד'. כך שזה לדעתי די מוכיח שקוד סגור אינו מודל עסקי רווחי. לעומת זאת בקוד פתוח יש לכל אחד הזדמנות לרווח. אתה יכול להתפרנס משינויים בקוד עבור לקוחות, מה שלחלוטין בלתי אפשרי בתוכנה קניינית. כל פעם מדהים אותי מחדש לראות אנשי קוד פתוח שתומכים בצורה זו או אחרת במודל לא הגיוני ולא כלכלי כמו תוכנה קניינית. לדעתי הסיבה העיקרית שקוד פתוח עדיין לא הפך להיות המיינסטרים זה רק אנחנו קהילת התוכנה החופשית שחושבת שיש הגיון בתוכנה קניינית. -- אורי עידן ___ Discussions mailing list Discussions@hamakor.org.il http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions
Re: אורי שבתאי: מצגות " מכירת" ק וד פתוח
נכון, החברות והמשתמשים מרויחים אבל לא המתכנתים. בעוד שבקוד סגור המתכנת יכול להרוויח כסף ממכירת התוכנה בקוד פתוח הוא צריך חברה מאחוריו שבאופן טיבעי שואבת חלק גדול מהכסף. מבחינה זו קוד פתוח הוא מאוד קפיטליסטי בעלי ההון מרוויחים את רוב הכסף והעובדים הרבה פחות. חוסר היכולת להרייוח באופן ישיר ממכירת התוכנה גורם לכך שבמקומות בהם הקוד עצמו הוא המוצר קוד פתוח יותר קשה ליישום. כמו למשל חברות המייצרות מנועים למשחקים או חברה כמו מטלב. אלי 2010/1/15 Ori Idan > > > 2010/1/14 Yaron Shahrabani > >> >> 2010/1/14 Shai Berger >> >> On Thursday 14 January 2010 10:07:47 Yaron Shahrabani wrote: >>> > >>> > השיווק והפרסום עליו אנו דנים מורכב מחיסול נגעים בחברה הישראלית - בין אם >>> זה >>> > מלחמה בקפיטליזם >>> >>> תוכנה חופשית לא מנוגדת לקפיטליזם, היא מנוגדת לתוכנה קניינית. הטענה >>> שקפיטליזם >>> הוא "נגע" היא מסוג הטענות הפוליטיות שהקהילה צריכה להתרחק מהן. מספיק אנשים >>> כאן >>> משתמשים בתוכנה חופשית ומפתחים אותה בעיקר מתוך אמונה שזה טוב לעסקים שלהם. >>> >> הרשה לי לפתח את דבריך - גם מעבדות HP הן קפיטליסטיות אבל בגלל שיש רישיון >> שלא מאפשר להן לעשות עם הקוד מה בראש שלהן הן שולחות את השינויים בחזרה למקור, >> הרישיון הופך את המערכת לקומוניסטית אבל בוא נגיד שאם הם לא היו חשופים לתביעות >> משפטיות קשה לי להאמין שכל תיקוני הליבה וכו' היו מגיעים בחזרה לקוד המקור, אני >> לא רואה כאן אזרחות טובה וטהורה, אתה כן? >> > > נראה לי שהדיון סטה מהנושא המקורי. אבל גם הנושא הזה מעניין. > אני לא מבין את הקשר בין תוכנה חופשית לקומוניזם? אתם נופלים שולל לבור של > מיקרוסופט וכד'. > הקומוניזם זה התוכנה הקניינית, לא החופשית, הרי קומוניזם מעודד מונופולים > ומעודד התנהגות אחידה כמו שמיקרוסופט עושה. > > כאשר חברה מפתחת משהו בקוד ומשחררת את השינוי לקהילה היא עושה זאת לא בגלל > שאין לה ברירה אלא בגלל שהיא מבינה את היתרון שיש בזה לה עצמה. > חברות הבינו היום שמכירת רשיונות שימוש אינה דרך לרווח כספי. > שחרור הקוד לקהילה מאפשר לקהילה לבדוק את הקוד ולתקן אותו וכך חוסך לא מעט כסף > לחברה. > הקהילה גם מתחזקת את הקוד מה שמשחרר את החברה לעסוק בפיתוחים עתידיים. > בקיצור רווח נקי לכל חברה. > היכן כאן הסוציאליזם או הקומוניזם? יש רק מוטיב קפיטליסטי טהור. > תוכנה חופשית היא התגלמות הקפיטליזם והינה מנוגדת לחלוטין לסוציאליזם > וקומוניזם ואיני מוצא כל קשר בין הדברים. > סוציאליזם מדבר על חלוקת הרווח. אבל חברה שהרוויחה כסף בזכות תוכנה חופשית, > האם היא מחלקת את הרווח? לא היא לא (רק לבעלי המניות שלה) האם הרשיון דורש ממנה > לחלק את הרווח? כמובן שלא. אז מה הקשר לסוציאליזם? > > -- > אורי עידן > > > > ___ > Discussions mailing list > Discussions@hamakor.org.il > http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions > ___ Discussions mailing list Discussions@hamakor.org.il http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions
Re: אורי שבתאי: מצגות " מכירת" ק וד פתוח
2010/1/14 Yaron Shahrabani > > 2010/1/14 Shai Berger > > On Thursday 14 January 2010 10:07:47 Yaron Shahrabani wrote: >> > >> > השיווק והפרסום עליו אנו דנים מורכב מחיסול נגעים בחברה הישראלית - בין אם >> זה >> > מלחמה בקפיטליזם >> >> תוכנה חופשית לא מנוגדת לקפיטליזם, היא מנוגדת לתוכנה קניינית. הטענה >> שקפיטליזם >> הוא "נגע" היא מסוג הטענות הפוליטיות שהקהילה צריכה להתרחק מהן. מספיק אנשים >> כאן >> משתמשים בתוכנה חופשית ומפתחים אותה בעיקר מתוך אמונה שזה טוב לעסקים שלהם. >> > הרשה לי לפתח את דבריך - גם מעבדות HP הן קפיטליסטיות אבל בגלל שיש רישיון שלא > מאפשר להן לעשות עם הקוד מה בראש שלהן הן שולחות את השינויים בחזרה למקור, > הרישיון הופך את המערכת לקומוניסטית אבל בוא נגיד שאם הם לא היו חשופים לתביעות > משפטיות קשה לי להאמין שכל תיקוני הליבה וכו' היו מגיעים בחזרה לקוד המקור, אני > לא רואה כאן אזרחות טובה וטהורה, אתה כן? > נראה לי שהדיון סטה מהנושא המקורי. אבל גם הנושא הזה מעניין. אני לא מבין את הקשר בין תוכנה חופשית לקומוניזם? אתם נופלים שולל לבור של מיקרוסופט וכד'. הקומוניזם זה התוכנה הקניינית, לא החופשית, הרי קומוניזם מעודד מונופולים ומעודד התנהגות אחידה כמו שמיקרוסופט עושה. כאשר חברה מפתחת משהו בקוד ומשחררת את השינוי לקהילה היא עושה זאת לא בגלל שאין לה ברירה אלא בגלל שהיא מבינה את היתרון שיש בזה לה עצמה. חברות הבינו היום שמכירת רשיונות שימוש אינה דרך לרווח כספי. שחרור הקוד לקהילה מאפשר לקהילה לבדוק את הקוד ולתקן אותו וכך חוסך לא מעט כסף לחברה. הקהילה גם מתחזקת את הקוד מה שמשחרר את החברה לעסוק בפיתוחים עתידיים. בקיצור רווח נקי לכל חברה. היכן כאן הסוציאליזם או הקומוניזם? יש רק מוטיב קפיטליסטי טהור. תוכנה חופשית היא התגלמות הקפיטליזם והינה מנוגדת לחלוטין לסוציאליזם וקומוניזם ואיני מוצא כל קשר בין הדברים. סוציאליזם מדבר על חלוקת הרווח. אבל חברה שהרוויחה כסף בזכות תוכנה חופשית, האם היא מחלקת את הרווח? לא היא לא (רק לבעלי המניות שלה) האם הרשיון דורש ממנה לחלק את הרווח? כמובן שלא. אז מה הקשר לסוציאליזם? -- אורי עידן ___ Discussions mailing list Discussions@hamakor.org.il http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions
Re: אורי שבתאי: מצגות " מכירת" ק וד פתוח
Yaron Shahrabani - CTO "The Campus" Web: http://www.hacampus.org.il/ Israeli Applicable Studies Institute 200 Hativat Yiftah St., Karmiel, Israel Phone Number: +972 (4) 9988508 2010/1/14 Shai Berger ירון שלום, אני חושב שאתה טועה לחלוטין, ויעידו על כך פרוייקטים משגשגים רבים תחת רשיונות ליברליים, שמקבלים תרומות עצומות מחברות מסחריות. PostgreSQL, Apache, Python, כדוגמאות שעולות ללא מאמץ. גם ה-GPL לא "הופך מערכת לקומוניסטית", למרות שהוא יותר מפריע לעשות עסקים מאשר רשיונות MIT או BSD. אני מוכן להתערב איתך שאם אתה משחרר היום קטע קוד או תוכנה כלשהי שעשויה לסייע באופן כלשהו לאינטרס עסקי ולא מסדיר את עניין הרישוי באופן שמכסה אותך ואת היצירה שלך, ישנו סיכוי יותר מסביר שהקוד שלך (מועיל יותר או פחות) יילקח לצרכים של חברה מסחרית כזו או אחרת ללא נקיפות מצפון כלשהן, מיקרוסופט עושה את זה גם כשיש רישיון... (עולה בי הצורך לומר את המונח "קל וחומר" אבל הוא לא מתחבר לי עם שאר המילים) בשני המקרים הרישיון ניצח והתביעות מול מיקרוסופט הוכיחו שלרישיון יש תועלת (העניין הזה עוד לא נבדק בארץ, לפי מיטב הבנתי עוד לא היו תביעות בסגנון הזה בארץ) קפיטליזם זה לא בהכרח רע. קומוניזם, ואפילו סוציאליזם, זה לא בהכרח טוב. המון תלוי במימוש. את הרמיזות על "אזרחות טובה וטהורה" אני לא מבין. אתה חושב שעדיף מצב בו גופים תורמים לתוכנה חופשית מתוך טוב ליבם הטהור, על מצב בו הם תורמים כי זה כדאי להם? באמת? איזה מצב מבטיח יותר את התרומות, לאורך זמן? אתה מפרש את הדברים שלי בצורה לא נכונה... הפיתוחים של החברות המסחריות הן לא לטובת הציבור הרחב אלא לטובת החברה עצמה, ההפצה לא נובעת מתוך רצון טוב אלא בגלל הגבלות של רישיון שמחייב להחזיר את השינויים לקוד המקור, מובן מאליו שהם לא תורמים בחזרה מתוך אזרחות טובה וכמו כן מובן מאליו שהפיתוח לא נעשה לטובת הציבור אלא לטובת הכיס הפרטי של החברה (שמוכרת שרתים עם תוכנות יותר יציבות לצורך העניין) בדיוק היום עשיתי קצת בירורים על MOSIX הישראלית, כבר שנים שאני מכיר את המערכת ומעולם לא חקרתי לעומק תחת איזה רישיון מותר להם לפתח את ליבת לינוקס מבלי להחזיר את השינויים לענף הפיתוח, לבסוף התברר לי שהם מכינים טלאים לליבה שיש להחל אותם בזמן ההידור וכך מותר למכור את הטלאים האלה מבלי להפר שום רישיון... אז כן, אין ספק שהפיתוחים האלה תורמים אבל הם תורמים יותר לכיס של המעסיק מאשר לעולם הקוד הפתוח, יש פה שילוב אינטרסים, קפיטליזם טהור (כמו שהחברות האלו היו שמחות לעשות) הוא לשמור את הפיתוחים האלה לעצמן, תאמין לי שאם לא היה רישיון שמגביל אותן הן לא היו תורמות בחזרה הרישיון מאלץ אותן להיות "קומוניסטיות" ועזוב אותך מפרשנויות, קומוניזם בהגדרתו (ולא משנה כרגע איך מדינה כזו או אחרת יישמה אותו) הוא בדיוק זה... ושיפור לצרכים כלכליים מבלי להחזיר לקוד המקור זה בדיוק ההגדרה הנכונה לקפיטליזם (ועובדה שכש־Apple היו זקוקים לדבר כזה והם רכשו לעצמם הפצה דמויית יוניקס) On Thursday 14 January 2010 10:38:39 you wrote: > Yaron Shahrabani - CTO > "The Campus" > Web: http://www.hacampus.org.il/ > Israeli Applicable Studies Institute > 200 Hativat Yiftah St., Karmiel, Israel > Phone Number: +972 (4) 9988508 > > > 2010/1/14 Shai Berger > > On Thursday 14 January 2010 10:07:47 Yaron Shahrabani wrote: > > השיווק והפרסום עליו אנו דנים מורכב מחיסול נגעים בחברה הישראלית - בין אם > > זה מלחמה בקפיטליזם > > תוכנה חופשית לא מנוגדת לקפיטליזם, היא מנוגדת לתוכנה קניינית. הטענה > שקפיטליזם הוא "נגע" היא מסוג הטענות הפוליטיות שהקהילה צריכה להתרחק מהן. > מספיק אנשים כאן > משתמשים בתוכנה חופשית ומפתחים אותה בעיקר מתוך אמונה שזה טוב לעסקים שלהם. > > הרשה לי לפתח את דבריך - גם מעבדות HP הן קפיטליסטיות אבל בגלל שיש רישיון שלא > מאפשר להן לעשות עם הקוד מה בראש שלהן הן שולחות את השינויים בחזרה למקור, > הרישיון הופך את המערכת לקומוניסטית אבל בוא נגיד שאם הם לא היו חשופים > לתביעות משפטיות קשה לי להאמין שכל תיקוני הליבה וכו' היו מגיעים בחזרה לקוד > המקור, אני לא רואה כאן אזרחות טובה וטהורה, אתה כן? > > ___ > Discussions mailing list > Discussions@hamakor.org.il > http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions > ___ Discussions mailing list Discussions@hamakor.org.il http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions
Re: אורי שבתאי: מצגות "מכירת" ק וד פתוח
I think you misunderstood my email.
I was talking about people like Yaron or you who try to push opensource in
universities yet ignore the experience of places who already do that.
I have my hands full pushing it in huji I'm not going to spread all over
Israel.
Ely
2010/1/14 Ram-on Agmon
> אנשים לא שואלים, כי זה לא מעניין אותם. אתה צריך להאכיל אותם בכפית. תתקין,
> תוכיח שזה נותן יתרון על תוכנה קניניית, תעביר הדרכות, תפרסם ותקדם. אחרי הרבה
> מאוד עבודה קשה, תשיג קצת אנשים.
>
> אנשים זה לא דגים, תוכנה חופשית היא לא פתיון עסיסי בקצה חכה שרק מחכה שמישהו
> ינגס בה. קשה לשנות הרגלים, וכדי לעשות את זה - צריך להראות יתרון מוחשי ולאורך
> זמן.
>
> רם און.
>
> 2010/1/14 E L
>
>> באוניברסיטה העברית במדעי המחשב אנחנו מנסים כבר שנים לעודד שימוש בתוכנה
>> חופשית.
>> ולמרות שספרתי על כך בפורומים שונים לאנשים שונים עדיין אף אחד לא טרח לשאול
>> איך אתם עושים את זה? מה הקשיים איתם אתם מתמודדים?
>> מה הייתרונות והחסרונות?
>> אם מישהו באמת מתעניין אתם מוזמנים לבא לביקור ולראות איך זה עובד.
>>
>> אלי
>>
>>
>>
>> 2010/1/14 Yaron Shahrabani
>>
>>> האמת שאני אישית חושב שיש מספיק חומר כדי להסביר מה זה קוד פתוח
>>>
>>>
>>> אנחנו צריכים להסביר את המבנה הקהילתי/חברתי של קהילת הקוד הפתוח ומה
>>> המשמעות הנגזרת מכך
>>> אני חושב שבכל צעד שיווקי ישנה מתיקות מסוימת, האם מישהו מכיר הרצאה שבאמת
>>> יכולה לשכנע משתמשי Win עם ניסיון לבוא ולהתנסות גם במערכות קוד פתוח?
>>> מניסיוני באקדמיה אני יכול לומר שהרבה מאוד סטודנטים להנדסת תוכנה מכירים או
>>> שכבר התנסו בעבר בגרסה כזאת או אחרת של לינוקס, חלק מהסטודנטים אף פנה אלי
>>> באופן אישי (חלק קטן מאוד - מתוך 5000 איש פנו אלי פחות מ־10, האנטיפטים
>>> שביניהם דאגו לזרוק לעברי הצהרות כמו "אובונטו זה חרא" ו־"פדורה זה יותר טוב"
>>> כאילו הם בעצמם פיתחו את פדורה או את דביאן מ־0...) בעקבות חולצה עם רקמת הלוגו
>>> של אובונטו שהזמנתי מהחנות המקוונת של קנוניקל
>>>
>>> ישנה מודעות, אנשים מבינים מה זה אובונטו אבל אנחנו עדיין מצטיירים כקהילה
>>> של חייזרים שמנסים להפיץ בשורה רעה לכדור הארץ
>>> אני חושב שפרסום אפקט הקובייה הוא ללא ספק אחד המסרים המושכים ביותר את
>>> העין, ובהקשר דומה אוכל להגיד שאני ראיתי איך אנשים מתלהבים ממחשבי המק שמוצבים
>>> בסניפי אופיס דיפו, אם רק הייתה לנו את האפשרות לתת למשתמשים לשחק עם הקובייה
>>> אני יודע שבפועל זה נשמע רדוד ושטחי אבל לדעתי קשה מאוד לחנך לאידאולוגיה
>>> אנשים שחונכו באופן קפיטליסטי, צריך למשוך אותם עם צעצועים ועם פיתויים, מה
>>> שמסביר למה הרבה מהם לא מתנסים במערכת על אף כי הם יודעים על קיומה (שמעתי המון
>>> תגובות שאמרו לי - גם XP זה בחינם, הפירטיות הגיעה לרמה כל כך גבוהה שזה כבר לא
>>> נראה לא חוקי או לא מוסרי...)
>>> לעומת זאת כבר עסקתי בהסבות משרדיות לאובונטו (שעיקר מטרתן הייתה "לדפוק את
>>> מיקרוסופט"), לאחר מספר שבועות נקראתי לאותה החברה כדי להתקין להם בחזרה XP עקב
>>> חוסר תמיכה של אופן אופיס במצגות הקיימות שלהם (כמו גם מסמכים נוספים), אבל על
>>> זה כבר אין לי ויכוח, אופן אופיס לצערנו עדיין לא עושה את העבודה, חלק באשמתה
>>> וחלק לא אבל את המשתמש הפשוט זה ממש לא מעניין (שלא נדבר על המשתמש בה לצרכים
>>> מסחריים)...
>>>
>>> עוד עניין כאוב הוא נושא תמיכת המוסדות האקדמיים בפיתוח לינוקס, בטכניון
>>> מלמדים הידור בסביבת לינוקס כבר מהקורסים הבסיסיים ביותר של תכנות, לכן גם לא
>>> נעשה שם שימוש בספרייה הידועה לשמצה "conio.h" ופקודות מערכת ספציפיות
>>> system("cls")/system("clear") וכו', אני כל פעם לפני הגשה של עבודה גדולה נאלץ
>>> לחפש לי מחשב עם XP כדי לעשות עליו את ההידורים הסופיים (בבניית מנשק משתמש
>>> בסביבת שורת פקודה לא מצאתי דרך לעשות PAUSE להודעה שעל המסך ולכן על אף
>>> שההידור עבד והכל נראה לכאורה בסדר לא יכולתי להסתפק בבדיקה על גבי הלינוקס
>>> לצורך הגשת העבודה)
>>> כמובן שהמרצה לא מבינה בזה יותר מדי ולא יכלה לסייע לי, היא יודעת כיצד
>>> מתפקד המהדר gcc אבל היא לא מכירה את סביבת העבודה יותר מדי טוב ובין היתר
>>> בדבריה התייחסה לקורס המקביל בטכניון בו מלמדים כיצד להדר את התוכניות על
>>> לינוקס והוסיפה שלא כדאי לנו ללמוד משם באופן עיוור כי זה עלול לבלבל אותנו
>>> בבחינה... (שוב לא מאשים אותה זאת המדיניות של המכללה בעיקר שמלמדת לינוקס בשלב
>>> מסוים אבל לא בשלבי הבסיס, וגם מתחזקת כיתת לינוקס די מפוארת ונוחה לצרכים
>>> הלינוקסיים של הסטודנטים - מלבד העובדה שהמערכת החדישה ביותר שמותקנת שם היא
>>> אובונטו 9.04 על מספר בודד של מחשבים ועל כל שאר המחשבים מותקנת RedHat באיזו
>>> גרסה מימי הביניים...)
>>> בין היתר זאת עוד סיבה שבגללה סטודנטים מהמכללה שלי לא יכולים לעבור ללינוקס
>>> גם אם הם רוצים, לפחות לא בשנה וחצי הראשונות במכללה... (חכו עד שאביא את
>>> המסקנות מקורס אסמבלי שאליו אגיע רק בסמסטר הבא...)
>>>
>>> על תמיכת התקנים באתר המכללה אני לא רוצה לדבר כי ממש ברגעים אלה עובדים על
>>> כך אנשים (שאינם קשורים במכללה) שעושים עבודת קודש כדי לאפשר לי ולחברי לגלוש
>>> באתר בלא מפריע, אבל מדברי כבר עולה המסר - האתרים החינוכיים של המכללה אינם
>>> תומכים בתקנים, שניים מהם אם נהיה מדויקים.
>>>
>>> השיווק והפרסום עליו אנו דנים מורכב מחיסול נגעים בחברה הישראלית - בין אם
>>> זה מלחמה בקפיטליזם ובין אם זה יישומיות ומעשיוּת, כל שנותר לנו הוא להראות
>>> אפקטים מגניבים ולקוות שזה ימשוך אנשים... השיטה השנייה היא לנסות ולשכנע באופן
>>> אישי דרך קשרים חברתיים/אקדמיים, בהפצה המונית תמיד יהיה מישהו שיראה לנכון
>>> לסנן איזה מסר ארסי בין השיניים...
>>>
>>> בברכה,
>>> Yaron Shahrabani -
Re: אורי שבתאי: מצגות "מכירת" ק וד פתוח
אנשים לא שואלים, כי זה לא מעניין אותם. אתה צריך להאכיל אותם בכפית. תתקין,
תוכיח שזה נותן יתרון על תוכנה קניניית, תעביר הדרכות, תפרסם ותקדם. אחרי הרבה
מאוד עבודה קשה, תשיג קצת אנשים.
אנשים זה לא דגים, תוכנה חופשית היא לא פתיון עסיסי בקצה חכה שרק מחכה שמישהו
ינגס בה. קשה לשנות הרגלים, וכדי לעשות את זה - צריך להראות יתרון מוחשי ולאורך
זמן.
רם און.
2010/1/14 E L
> באוניברסיטה העברית במדעי המחשב אנחנו מנסים כבר שנים לעודד שימוש בתוכנה
> חופשית.
> ולמרות שספרתי על כך בפורומים שונים לאנשים שונים עדיין אף אחד לא טרח לשאול
> איך אתם עושים את זה? מה הקשיים איתם אתם מתמודדים?
> מה הייתרונות והחסרונות?
> אם מישהו באמת מתעניין אתם מוזמנים לבא לביקור ולראות איך זה עובד.
>
> אלי
>
>
>
> 2010/1/14 Yaron Shahrabani
>
>> האמת שאני אישית חושב שיש מספיק חומר כדי להסביר מה זה קוד פתוח
>>
>>
>> אנחנו צריכים להסביר את המבנה הקהילתי/חברתי של קהילת הקוד הפתוח ומה המשמעות
>> הנגזרת מכך
>> אני חושב שבכל צעד שיווקי ישנה מתיקות מסוימת, האם מישהו מכיר הרצאה שבאמת
>> יכולה לשכנע משתמשי Win עם ניסיון לבוא ולהתנסות גם במערכות קוד פתוח?
>> מניסיוני באקדמיה אני יכול לומר שהרבה מאוד סטודנטים להנדסת תוכנה מכירים או
>> שכבר התנסו בעבר בגרסה כזאת או אחרת של לינוקס, חלק מהסטודנטים אף פנה אלי
>> באופן אישי (חלק קטן מאוד - מתוך 5000 איש פנו אלי פחות מ־10, האנטיפטים
>> שביניהם דאגו לזרוק לעברי הצהרות כמו "אובונטו זה חרא" ו־"פדורה זה יותר טוב"
>> כאילו הם בעצמם פיתחו את פדורה או את דביאן מ־0...) בעקבות חולצה עם רקמת הלוגו
>> של אובונטו שהזמנתי מהחנות המקוונת של קנוניקל
>>
>> ישנה מודעות, אנשים מבינים מה זה אובונטו אבל אנחנו עדיין מצטיירים כקהילה של
>> חייזרים שמנסים להפיץ בשורה רעה לכדור הארץ
>> אני חושב שפרסום אפקט הקובייה הוא ללא ספק אחד המסרים המושכים ביותר את העין,
>> ובהקשר דומה אוכל להגיד שאני ראיתי איך אנשים מתלהבים ממחשבי המק שמוצבים
>> בסניפי אופיס דיפו, אם רק הייתה לנו את האפשרות לתת למשתמשים לשחק עם הקובייה
>> אני יודע שבפועל זה נשמע רדוד ושטחי אבל לדעתי קשה מאוד לחנך לאידאולוגיה
>> אנשים שחונכו באופן קפיטליסטי, צריך למשוך אותם עם צעצועים ועם פיתויים, מה
>> שמסביר למה הרבה מהם לא מתנסים במערכת על אף כי הם יודעים על קיומה (שמעתי המון
>> תגובות שאמרו לי - גם XP זה בחינם, הפירטיות הגיעה לרמה כל כך גבוהה שזה כבר לא
>> נראה לא חוקי או לא מוסרי...)
>> לעומת זאת כבר עסקתי בהסבות משרדיות לאובונטו (שעיקר מטרתן הייתה "לדפוק את
>> מיקרוסופט"), לאחר מספר שבועות נקראתי לאותה החברה כדי להתקין להם בחזרה XP עקב
>> חוסר תמיכה של אופן אופיס במצגות הקיימות שלהם (כמו גם מסמכים נוספים), אבל על
>> זה כבר אין לי ויכוח, אופן אופיס לצערנו עדיין לא עושה את העבודה, חלק באשמתה
>> וחלק לא אבל את המשתמש הפשוט זה ממש לא מעניין (שלא נדבר על המשתמש בה לצרכים
>> מסחריים)...
>>
>> עוד עניין כאוב הוא נושא תמיכת המוסדות האקדמיים בפיתוח לינוקס, בטכניון
>> מלמדים הידור בסביבת לינוקס כבר מהקורסים הבסיסיים ביותר של תכנות, לכן גם לא
>> נעשה שם שימוש בספרייה הידועה לשמצה "conio.h" ופקודות מערכת ספציפיות
>> system("cls")/system("clear") וכו', אני כל פעם לפני הגשה של עבודה גדולה נאלץ
>> לחפש לי מחשב עם XP כדי לעשות עליו את ההידורים הסופיים (בבניית מנשק משתמש
>> בסביבת שורת פקודה לא מצאתי דרך לעשות PAUSE להודעה שעל המסך ולכן על אף
>> שההידור עבד והכל נראה לכאורה בסדר לא יכולתי להסתפק בבדיקה על גבי הלינוקס
>> לצורך הגשת העבודה)
>> כמובן שהמרצה לא מבינה בזה יותר מדי ולא יכלה לסייע לי, היא יודעת כיצד מתפקד
>> המהדר gcc אבל היא לא מכירה את סביבת העבודה יותר מדי טוב ובין היתר בדבריה
>> התייחסה לקורס המקביל בטכניון בו מלמדים כיצד להדר את התוכניות על לינוקס
>> והוסיפה שלא כדאי לנו ללמוד משם באופן עיוור כי זה עלול לבלבל אותנו בבחינה...
>> (שוב לא מאשים אותה זאת המדיניות של המכללה בעיקר שמלמדת לינוקס בשלב מסוים אבל
>> לא בשלבי הבסיס, וגם מתחזקת כיתת לינוקס די מפוארת ונוחה לצרכים הלינוקסיים של
>> הסטודנטים - מלבד העובדה שהמערכת החדישה ביותר שמותקנת שם היא אובונטו 9.04 על
>> מספר בודד של מחשבים ועל כל שאר המחשבים מותקנת RedHat באיזו גרסה מימי
>> הביניים...)
>> בין היתר זאת עוד סיבה שבגללה סטודנטים מהמכללה שלי לא יכולים לעבור ללינוקס
>> גם אם הם רוצים, לפחות לא בשנה וחצי הראשונות במכללה... (חכו עד שאביא את
>> המסקנות מקורס אסמבלי שאליו אגיע רק בסמסטר הבא...)
>>
>> על תמיכת התקנים באתר המכללה אני לא רוצה לדבר כי ממש ברגעים אלה עובדים על
>> כך אנשים (שאינם קשורים במכללה) שעושים עבודת קודש כדי לאפשר לי ולחברי לגלוש
>> באתר בלא מפריע, אבל מדברי כבר עולה המסר - האתרים החינוכיים של המכללה אינם
>> תומכים בתקנים, שניים מהם אם נהיה מדויקים.
>>
>> השיווק והפרסום עליו אנו דנים מורכב מחיסול נגעים בחברה הישראלית - בין אם זה
>> מלחמה בקפיטליזם ובין אם זה יישומיות ומעשיוּת, כל שנותר לנו הוא להראות אפקטים
>> מגניבים ולקוות שזה ימשוך אנשים... השיטה השנייה היא לנסות ולשכנע באופן אישי
>> דרך קשרים חברתיים/אקדמיים, בהפצה המונית תמיד יהיה מישהו שיראה לנכון לסנן
>> איזה מסר ארסי בין השיניים...
>>
>> בברכה,
>> Yaron Shahrabani - CTO
>> "The Campus"
>> Web: http://www.hacampus.org.il/
>> Israeli Applicable Studies Institute
>> 200 Hativat Yiftah St., Karmiel, Israel
>> Phone Number: +972 (4) 9988508
>>
>>
>> 2010/1/14 Ori Idan
>>
>>> ההצעה שלי הייתה רק הרצאות.
>>> אתה צודק שנושא התמיכה הוא הנושא החשוב יותר והמורכב יותר.
>>>
>>> --
>>> אורי עידן
>>>
>>>
>>> 2010/1/13 Lior Kaplan
>>>
>>> היי אורי,
דבר ר
Re: אורי שבתאי: מצגות "מכירת" ק וד פתוח
באוניברסיטה העברית במדעי המחשב אנחנו מנסים כבר שנים לעודד שימוש בתוכנה
חופשית.
ולמרות שספרתי על כך בפורומים שונים לאנשים שונים עדיין אף אחד לא טרח לשאול
איך אתם עושים את זה? מה הקשיים איתם אתם מתמודדים?
מה הייתרונות והחסרונות?
אם מישהו באמת מתעניין אתם מוזמנים לבא לביקור ולראות איך זה עובד.
אלי
2010/1/14 Yaron Shahrabani
> האמת שאני אישית חושב שיש מספיק חומר כדי להסביר מה זה קוד פתוח
>
> אנחנו צריכים להסביר את המבנה הקהילתי/חברתי של קהילת הקוד הפתוח ומה המשמעות
> הנגזרת מכך
> אני חושב שבכל צעד שיווקי ישנה מתיקות מסוימת, האם מישהו מכיר הרצאה שבאמת
> יכולה לשכנע משתמשי Win עם ניסיון לבוא ולהתנסות גם במערכות קוד פתוח?
> מניסיוני באקדמיה אני יכול לומר שהרבה מאוד סטודנטים להנדסת תוכנה מכירים או
> שכבר התנסו בעבר בגרסה כזאת או אחרת של לינוקס, חלק מהסטודנטים אף פנה אלי
> באופן אישי (חלק קטן מאוד - מתוך 5000 איש פנו אלי פחות מ־10, האנטיפטים
> שביניהם דאגו לזרוק לעברי הצהרות כמו "אובונטו זה חרא" ו־"פדורה זה יותר טוב"
> כאילו הם בעצמם פיתחו את פדורה או את דביאן מ־0...) בעקבות חולצה עם רקמת הלוגו
> של אובונטו שהזמנתי מהחנות המקוונת של קנוניקל
>
> ישנה מודעות, אנשים מבינים מה זה אובונטו אבל אנחנו עדיין מצטיירים כקהילה של
> חייזרים שמנסים להפיץ בשורה רעה לכדור הארץ
> אני חושב שפרסום אפקט הקובייה הוא ללא ספק אחד המסרים המושכים ביותר את העין,
> ובהקשר דומה אוכל להגיד שאני ראיתי איך אנשים מתלהבים ממחשבי המק שמוצבים
> בסניפי אופיס דיפו, אם רק הייתה לנו את האפשרות לתת למשתמשים לשחק עם הקובייה
> אני יודע שבפועל זה נשמע רדוד ושטחי אבל לדעתי קשה מאוד לחנך לאידאולוגיה
> אנשים שחונכו באופן קפיטליסטי, צריך למשוך אותם עם צעצועים ועם פיתויים, מה
> שמסביר למה הרבה מהם לא מתנסים במערכת על אף כי הם יודעים על קיומה (שמעתי המון
> תגובות שאמרו לי - גם XP זה בחינם, הפירטיות הגיעה לרמה כל כך גבוהה שזה כבר לא
> נראה לא חוקי או לא מוסרי...)
> לעומת זאת כבר עסקתי בהסבות משרדיות לאובונטו (שעיקר מטרתן הייתה "לדפוק את
> מיקרוסופט"), לאחר מספר שבועות נקראתי לאותה החברה כדי להתקין להם בחזרה XP עקב
> חוסר תמיכה של אופן אופיס במצגות הקיימות שלהם (כמו גם מסמכים נוספים), אבל על
> זה כבר אין לי ויכוח, אופן אופיס לצערנו עדיין לא עושה את העבודה, חלק באשמתה
> וחלק לא אבל את המשתמש הפשוט זה ממש לא מעניין (שלא נדבר על המשתמש בה לצרכים
> מסחריים)...
>
> עוד עניין כאוב הוא נושא תמיכת המוסדות האקדמיים בפיתוח לינוקס, בטכניון
> מלמדים הידור בסביבת לינוקס כבר מהקורסים הבסיסיים ביותר של תכנות, לכן גם לא
> נעשה שם שימוש בספרייה הידועה לשמצה "conio.h" ופקודות מערכת ספציפיות
> system("cls")/system("clear") וכו', אני כל פעם לפני הגשה של עבודה גדולה נאלץ
> לחפש לי מחשב עם XP כדי לעשות עליו את ההידורים הסופיים (בבניית מנשק משתמש
> בסביבת שורת פקודה לא מצאתי דרך לעשות PAUSE להודעה שעל המסך ולכן על אף
> שההידור עבד והכל נראה לכאורה בסדר לא יכולתי להסתפק בבדיקה על גבי הלינוקס
> לצורך הגשת העבודה)
> כמובן שהמרצה לא מבינה בזה יותר מדי ולא יכלה לסייע לי, היא יודעת כיצד מתפקד
> המהדר gcc אבל היא לא מכירה את סביבת העבודה יותר מדי טוב ובין היתר בדבריה
> התייחסה לקורס המקביל בטכניון בו מלמדים כיצד להדר את התוכניות על לינוקס
> והוסיפה שלא כדאי לנו ללמוד משם באופן עיוור כי זה עלול לבלבל אותנו בבחינה...
> (שוב לא מאשים אותה זאת המדיניות של המכללה בעיקר שמלמדת לינוקס בשלב מסוים אבל
> לא בשלבי הבסיס, וגם מתחזקת כיתת לינוקס די מפוארת ונוחה לצרכים הלינוקסיים של
> הסטודנטים - מלבד העובדה שהמערכת החדישה ביותר שמותקנת שם היא אובונטו 9.04 על
> מספר בודד של מחשבים ועל כל שאר המחשבים מותקנת RedHat באיזו גרסה מימי
> הביניים...)
> בין היתר זאת עוד סיבה שבגללה סטודנטים מהמכללה שלי לא יכולים לעבור ללינוקס
> גם אם הם רוצים, לפחות לא בשנה וחצי הראשונות במכללה... (חכו עד שאביא את
> המסקנות מקורס אסמבלי שאליו אגיע רק בסמסטר הבא...)
>
> על תמיכת התקנים באתר המכללה אני לא רוצה לדבר כי ממש ברגעים אלה עובדים על כך
> אנשים (שאינם קשורים במכללה) שעושים עבודת קודש כדי לאפשר לי ולחברי לגלוש באתר
> בלא מפריע, אבל מדברי כבר עולה המסר - האתרים החינוכיים של המכללה אינם תומכים
> בתקנים, שניים מהם אם נהיה מדויקים.
>
> השיווק והפרסום עליו אנו דנים מורכב מחיסול נגעים בחברה הישראלית - בין אם זה
> מלחמה בקפיטליזם ובין אם זה יישומיות ומעשיוּת, כל שנותר לנו הוא להראות אפקטים
> מגניבים ולקוות שזה ימשוך אנשים... השיטה השנייה היא לנסות ולשכנע באופן אישי
> דרך קשרים חברתיים/אקדמיים, בהפצה המונית תמיד יהיה מישהו שיראה לנכון לסנן
> איזה מסר ארסי בין השיניים...
>
> בברכה,
> Yaron Shahrabani - CTO
> "The Campus"
> Web: http://www.hacampus.org.il/
> Israeli Applicable Studies Institute
> 200 Hativat Yiftah St., Karmiel, Israel
> Phone Number: +972 (4) 9988508
>
>
> 2010/1/14 Ori Idan
>
>> ההצעה שלי הייתה רק הרצאות.
>> אתה צודק שנושא התמיכה הוא הנושא החשוב יותר והמורכב יותר.
>>
>> --
>> אורי עידן
>>
>>
>> 2010/1/13 Lior Kaplan
>>
>> היי אורי,
>>>
>>> דבר ראשון, כל הכבוד על ההתנדבות במרכז.
>>>
>>> קח בחשבון שפרוייקט שאתה מציע הוא לא קטן ודורש אחריות בה,
>>> בעיקר מאחר ואתה מציע משהו לאנשים וצריך לתמוך בהם לתקופה
>>> מסויימת הרי אנחנו לא רוצים לעשות שינוי ואז להעלם כי זה יעשה
>>> יותר נזק מתועלת.
>>>
>>> הרעיון הראשון שלי הוא קודם כל לנסות להעזר במועדון הלינוקס
>>> הירושלמי - יש שם אנשים נהדרים, ומניסיון קודם איתם בפרוייקט
>>> הם מוכנים להשקיע.
>>>
>>> מבחינת היקף הדברים - לדעתי קצת לקחת דברים צעד צעד, להתחיל
>>> מהמרכז הספ
Re: אורי שבתאי: מצגות "מכירת" ק וד פתוח
ההצעה של ליאור היא יפה וחכמה. נצטט את חז"ל "מה שאני שומע אני שוכח - מה שאני
רואה אני זוכר - מה שאני עושה אני מבין". עם כל הכבוד לרעיון של מצגות, אנשים
לא ישכתנעו בתועלת עד לרגע שהם יעשו זאת בעצמם ויבינו במו מוחותיהם הם את
היתרונות של התוכנה החופשית.
אם רוצים שאנשים יבינו את התועלת שבתוכנה החופשית, הם צריכים להתנסות בה
ולהתחבר אליה באופן בלתי אמצעי. נניח שמרימים מערך הרצאות (שזה פתרון חד פעמי
ופשוט) ונניח שאנשים משתכנעים ואומרים "רוצה אני". כיצד אפשר לספק להם את
הסחורה? (אי אפשר).
אם נלך בדרך שליאור הציע - נניח שהמרכז מרים 30 מחשבים מתרומות ומצליח לתפעל
אותם במשך שנה(!) באופן שהתלמידים מרוצים מהם, והמדריכים מרוצים, וכולם
מבסוטים - אז אם (!) יבואו 3 מרכזים נוספים יהיה כבר ידע מצטבר כיצד ליישם זאת
בצורה מוצלחת.
עם כל ההתלהבות מהתוכנה החופשית, אין פתרונות קסם, אין אפשרות להביא מספר
הרצאות ופתאום כולם ירוצו אל האופק, רכובים על סטולמן מאחורי לינוס מסוקס
ושרירי. הדברים פשוט לא עובדים ככה.
רם און.
2010/1/14 Yaron Shahrabani
> האמת שאני אישית חושב שיש מספיק חומר כדי להסביר מה זה קוד פתוח
>
> אנחנו צריכים להסביר את המבנה הקהילתי/חברתי של קהילת הקוד הפתוח ומה המשמעות
> הנגזרת מכך
> אני חושב שבכל צעד שיווקי ישנה מתיקות מסוימת, האם מישהו מכיר הרצאה שבאמת
> יכולה לשכנע משתמשי Win עם ניסיון לבוא ולהתנסות גם במערכות קוד פתוח?
> מניסיוני באקדמיה אני יכול לומר שהרבה מאוד סטודנטים להנדסת תוכנה מכירים או
> שכבר התנסו בעבר בגרסה כזאת או אחרת של לינוקס, חלק מהסטודנטים אף פנה אלי
> באופן אישי (חלק קטן מאוד - מתוך 5000 איש פנו אלי פחות מ־10, האנטיפטים
> שביניהם דאגו לזרוק לעברי הצהרות כמו "אובונטו זה חרא" ו־"פדורה זה יותר טוב"
> כאילו הם בעצמם פיתחו את פדורה או את דביאן מ־0...) בעקבות חולצה עם רקמת הלוגו
> של אובונטו שהזמנתי מהחנות המקוונת של קנוניקל
>
> ישנה מודעות, אנשים מבינים מה זה אובונטו אבל אנחנו עדיין מצטיירים כקהילה של
> חייזרים שמנסים להפיץ בשורה רעה לכדור הארץ
> אני חושב שפרסום אפקט הקובייה הוא ללא ספק אחד המסרים המושכים ביותר את העין,
> ובהקשר דומה אוכל להגיד שאני ראיתי איך אנשים מתלהבים ממחשבי המק שמוצבים
> בסניפי אופיס דיפו, אם רק הייתה לנו את האפשרות לתת למשתמשים לשחק עם הקובייה
> אני יודע שבפועל זה נשמע רדוד ושטחי אבל לדעתי קשה מאוד לחנך לאידאולוגיה
> אנשים שחונכו באופן קפיטליסטי, צריך למשוך אותם עם צעצועים ועם פיתויים, מה
> שמסביר למה הרבה מהם לא מתנסים במערכת על אף כי הם יודעים על קיומה (שמעתי המון
> תגובות שאמרו לי - גם XP זה בחינם, הפירטיות הגיעה לרמה כל כך גבוהה שזה כבר לא
> נראה לא חוקי או לא מוסרי...)
> לעומת זאת כבר עסקתי בהסבות משרדיות לאובונטו (שעיקר מטרתן הייתה "לדפוק את
> מיקרוסופט"), לאחר מספר שבועות נקראתי לאותה החברה כדי להתקין להם בחזרה XP עקב
> חוסר תמיכה של אופן אופיס במצגות הקיימות שלהם (כמו גם מסמכים נוספים), אבל על
> זה כבר אין לי ויכוח, אופן אופיס לצערנו עדיין לא עושה את העבודה, חלק באשמתה
> וחלק לא אבל את המשתמש הפשוט זה ממש לא מעניין (שלא נדבר על המשתמש בה לצרכים
> מסחריים)...
>
> עוד עניין כאוב הוא נושא תמיכת המוסדות האקדמיים בפיתוח לינוקס, בטכניון
> מלמדים הידור בסביבת לינוקס כבר מהקורסים הבסיסיים ביותר של תכנות, לכן גם לא
> נעשה שם שימוש בספרייה הידועה לשמצה "conio.h" ופקודות מערכת ספציפיות
> system("cls")/system("clear") וכו', אני כל פעם לפני הגשה של עבודה גדולה נאלץ
> לחפש לי מחשב עם XP כדי לעשות עליו את ההידורים הסופיים (בבניית מנשק משתמש
> בסביבת שורת פקודה לא מצאתי דרך לעשות PAUSE להודעה שעל המסך ולכן על אף
> שההידור עבד והכל נראה לכאורה בסדר לא יכולתי להסתפק בבדיקה על גבי הלינוקס
> לצורך הגשת העבודה)
> כמובן שהמרצה לא מבינה בזה יותר מדי ולא יכלה לסייע לי, היא יודעת כיצד מתפקד
> המהדר gcc אבל היא לא מכירה את סביבת העבודה יותר מדי טוב ובין היתר בדבריה
> התייחסה לקורס המקביל בטכניון בו מלמדים כיצד להדר את התוכניות על לינוקס
> והוסיפה שלא כדאי לנו ללמוד משם באופן עיוור כי זה עלול לבלבל אותנו בבחינה...
> (שוב לא מאשים אותה זאת המדיניות של המכללה בעיקר שמלמדת לינוקס בשלב מסוים אבל
> לא בשלבי הבסיס, וגם מתחזקת כיתת לינוקס די מפוארת ונוחה לצרכים הלינוקסיים של
> הסטודנטים - מלבד העובדה שהמערכת החדישה ביותר שמותקנת שם היא אובונטו 9.04 על
> מספר בודד של מחשבים ועל כל שאר המחשבים מותקנת RedHat באיזו גרסה מימי
> הביניים...)
> בין היתר זאת עוד סיבה שבגללה סטודנטים מהמכללה שלי לא יכולים לעבור ללינוקס
> גם אם הם רוצים, לפחות לא בשנה וחצי הראשונות במכללה... (חכו עד שאביא את
> המסקנות מקורס אסמבלי שאליו אגיע רק בסמסטר הבא...)
>
> על תמיכת התקנים באתר המכללה אני לא רוצה לדבר כי ממש ברגעים אלה עובדים על כך
> אנשים (שאינם קשורים במכללה) שעושים עבודת קודש כדי לאפשר לי ולחברי לגלוש באתר
> בלא מפריע, אבל מדברי כבר עולה המסר - האתרים החינוכיים של המכללה אינם תומכים
> בתקנים, שניים מהם אם נהיה מדויקים.
>
> השיווק והפרסום עליו אנו דנים מורכב מחיסול נגעים בחברה הישראלית - בין אם זה
> מלחמה בקפיטליזם ובין אם זה יישומיות ומעשיוּת, כל שנותר לנו הוא להראות אפקטים
> מגניבים ולקוות שזה ימשוך אנשים... השיטה השנייה היא לנסות ולשכנע באופן אישי
> דרך קשרים חברתיים/אקדמיים, בהפצה המונית תמיד יהיה מישהו שיראה לנכון לסנן
> איזה מסר ארסי בין השיניים...
>
> בברכה,
> Yaron Shahrabani - CTO
> "The Campus"
> Web: http://www.hacampus.org.il/
> Israeli Applicable Studies Institute
> 200 Hativat Yiftah St., Karmiel, Israel
> Phone Number: +972 (4) 9988508
>
>
> 2010/1/14 Ori Idan
>
> ההצעה שלי הייתה רק הרצאות.
>> אתה צו
Re: אורי שבתאי: מצגות "מכירת" ק וד פתוח
האמת שאני אישית חושב שיש מספיק חומר כדי להסביר מה זה קוד פתוח
אנחנו צריכים להסביר את המבנה הקהילתי/חברתי של קהילת הקוד הפתוח ומה המשמעות
הנגזרת מכך
אני חושב שבכל צעד שיווקי ישנה מתיקות מסוימת, האם מישהו מכיר הרצאה שבאמת
יכולה לשכנע משתמשי Win עם ניסיון לבוא ולהתנסות גם במערכות קוד פתוח?
מניסיוני באקדמיה אני יכול לומר שהרבה מאוד סטודנטים להנדסת תוכנה מכירים או
שכבר התנסו בעבר בגרסה כזאת או אחרת של לינוקס, חלק מהסטודנטים אף פנה אלי
באופן אישי (חלק קטן מאוד - מתוך 5000 איש פנו אלי פחות מ־10, האנטיפטים
שביניהם דאגו לזרוק לעברי הצהרות כמו "אובונטו זה חרא" ו־"פדורה זה יותר טוב"
כאילו הם בעצמם פיתחו את פדורה או את דביאן מ־0...) בעקבות חולצה עם רקמת הלוגו
של אובונטו שהזמנתי מהחנות המקוונת של קנוניקל
ישנה מודעות, אנשים מבינים מה זה אובונטו אבל אנחנו עדיין מצטיירים כקהילה של
חייזרים שמנסים להפיץ בשורה רעה לכדור הארץ
אני חושב שפרסום אפקט הקובייה הוא ללא ספק אחד המסרים המושכים ביותר את העין,
ובהקשר דומה אוכל להגיד שאני ראיתי איך אנשים מתלהבים ממחשבי המק שמוצבים
בסניפי אופיס דיפו, אם רק הייתה לנו את האפשרות לתת למשתמשים לשחק עם הקובייה
אני יודע שבפועל זה נשמע רדוד ושטחי אבל לדעתי קשה מאוד לחנך לאידאולוגיה אנשים
שחונכו באופן קפיטליסטי, צריך למשוך אותם עם צעצועים ועם פיתויים, מה שמסביר
למה הרבה מהם לא מתנסים במערכת על אף כי הם יודעים על קיומה (שמעתי המון תגובות
שאמרו לי - גם XP זה בחינם, הפירטיות הגיעה לרמה כל כך גבוהה שזה כבר לא נראה
לא חוקי או לא מוסרי...)
לעומת זאת כבר עסקתי בהסבות משרדיות לאובונטו (שעיקר מטרתן הייתה "לדפוק את
מיקרוסופט"), לאחר מספר שבועות נקראתי לאותה החברה כדי להתקין להם בחזרה XP עקב
חוסר תמיכה של אופן אופיס במצגות הקיימות שלהם (כמו גם מסמכים נוספים), אבל על
זה כבר אין לי ויכוח, אופן אופיס לצערנו עדיין לא עושה את העבודה, חלק באשמתה
וחלק לא אבל את המשתמש הפשוט זה ממש לא מעניין (שלא נדבר על המשתמש בה לצרכים
מסחריים)...
עוד עניין כאוב הוא נושא תמיכת המוסדות האקדמיים בפיתוח לינוקס, בטכניון מלמדים
הידור בסביבת לינוקס כבר מהקורסים הבסיסיים ביותר של תכנות, לכן גם לא נעשה שם
שימוש בספרייה הידועה לשמצה "conio.h" ופקודות מערכת ספציפיות
system("cls")/system("clear") וכו', אני כל פעם לפני הגשה של עבודה גדולה נאלץ
לחפש לי מחשב עם XP כדי לעשות עליו את ההידורים הסופיים (בבניית מנשק משתמש
בסביבת שורת פקודה לא מצאתי דרך לעשות PAUSE להודעה שעל המסך ולכן על אף
שההידור עבד והכל נראה לכאורה בסדר לא יכולתי להסתפק בבדיקה על גבי הלינוקס
לצורך הגשת העבודה)
כמובן שהמרצה לא מבינה בזה יותר מדי ולא יכלה לסייע לי, היא יודעת כיצד מתפקד
המהדר gcc אבל היא לא מכירה את סביבת העבודה יותר מדי טוב ובין היתר בדבריה
התייחסה לקורס המקביל בטכניון בו מלמדים כיצד להדר את התוכניות על לינוקס
והוסיפה שלא כדאי לנו ללמוד משם באופן עיוור כי זה עלול לבלבל אותנו בבחינה...
(שוב לא מאשים אותה זאת המדיניות של המכללה בעיקר שמלמדת לינוקס בשלב מסוים אבל
לא בשלבי הבסיס, וגם מתחזקת כיתת לינוקס די מפוארת ונוחה לצרכים הלינוקסיים של
הסטודנטים - מלבד העובדה שהמערכת החדישה ביותר שמותקנת שם היא אובונטו 9.04 על
מספר בודד של מחשבים ועל כל שאר המחשבים מותקנת RedHat באיזו גרסה מימי
הביניים...)
בין היתר זאת עוד סיבה שבגללה סטודנטים מהמכללה שלי לא יכולים לעבור ללינוקס גם
אם הם רוצים, לפחות לא בשנה וחצי הראשונות במכללה... (חכו עד שאביא את המסקנות
מקורס אסמבלי שאליו אגיע רק בסמסטר הבא...)
על תמיכת התקנים באתר המכללה אני לא רוצה לדבר כי ממש ברגעים אלה עובדים על כך
אנשים (שאינם קשורים במכללה) שעושים עבודת קודש כדי לאפשר לי ולחברי לגלוש באתר
בלא מפריע, אבל מדברי כבר עולה המסר - האתרים החינוכיים של המכללה אינם תומכים
בתקנים, שניים מהם אם נהיה מדויקים.
השיווק והפרסום עליו אנו דנים מורכב מחיסול נגעים בחברה הישראלית - בין אם זה
מלחמה בקפיטליזם ובין אם זה יישומיות ומעשיוּת, כל שנותר לנו הוא להראות אפקטים
מגניבים ולקוות שזה ימשוך אנשים... השיטה השנייה היא לנסות ולשכנע באופן אישי
דרך קשרים חברתיים/אקדמיים, בהפצה המונית תמיד יהיה מישהו שיראה לנכון לסנן
איזה מסר ארסי בין השיניים...
בברכה,
Yaron Shahrabani - CTO
"The Campus"
Web: http://www.hacampus.org.il/
Israeli Applicable Studies Institute
200 Hativat Yiftah St., Karmiel, Israel
Phone Number: +972 (4) 9988508
2010/1/14 Ori Idan
> ההצעה שלי הייתה רק הרצאות.
> אתה צודק שנושא התמיכה הוא הנושא החשוב יותר והמורכב יותר.
>
> --
> אורי עידן
>
>
> 2010/1/13 Lior Kaplan
>
> היי אורי,
>>
>> דבר ראשון, כל הכבוד על ההתנדבות במרכז.
>>
>> קח בחשבון שפרוייקט שאתה מציע הוא לא קטן ודורש אחריות בה,
>> בעיקר מאחר ואתה מציע משהו לאנשים וצריך לתמוך בהם לתקופה
>> מסויימת הרי אנחנו לא רוצים לעשות שינוי ואז להעלם כי זה יעשה
>> יותר נזק מתועלת.
>>
>> הרעיון הראשון שלי הוא קודם כל לנסות להעזר במועדון הלינוקס
>> הירושלמי - יש שם אנשים נהדרים, ומניסיון קודם איתם בפרוייקט
>> הם מוכנים להשקיע.
>>
>> מבחינת היקף הדברים - לדעתי קצת לקחת דברים צעד צעד, להתחיל
>> מהמרכז הספציפי הזה ועל בסיס הצלחה לנסות להגיע לשאר המרכזים
>> הקהילתיים בשכונות אחרות. לקפוץ גבוה מידי בהתחלה יכול להכשיל
>> את כל הרעיון.
>>
>> מבחינת הדברים שאמרת שאתה צריך - כדאי לנסות ולכוון למשהו
>> יותר ממוקד מבחינת מה רוצים להשיג. כאשר תוכנה חופשית היא
>> האמצעי ולא בהכרח המטרה.
>>
>> דוגמה שנתקלתי בה היא לימוד אופן אופיס. אם תכניס את זה למסגרת
>> של לימוד ניהול משק בית עם Calc אנשים יפיקו יותר תועלת מאשר
>> אם תלמד אותם Calc בלבד. לדעתי גישה כזאת גם מתחברת יותר
>> לרעיון שמאחורי המרכזים
Re: אורי שבתאי: מצגות "מכירת" ק וד פתוח
ההצעה שלי הייתה רק הרצאות. אתה צודק שנושא התמיכה הוא הנושא החשוב יותר והמורכב יותר. -- אורי עידן 2010/1/13 Lior Kaplan > היי אורי, > > דבר ראשון, כל הכבוד על ההתנדבות במרכז. > > קח בחשבון שפרוייקט שאתה מציע הוא לא קטן ודורש אחריות בה, > בעיקר מאחר ואתה מציע משהו לאנשים וצריך לתמוך בהם לתקופה > מסויימת הרי אנחנו לא רוצים לעשות שינוי ואז להעלם כי זה יעשה > יותר נזק מתועלת. > > הרעיון הראשון שלי הוא קודם כל לנסות להעזר במועדון הלינוקס > הירושלמי - יש שם אנשים נהדרים, ומניסיון קודם איתם בפרוייקט > הם מוכנים להשקיע. > > מבחינת היקף הדברים - לדעתי קצת לקחת דברים צעד צעד, להתחיל > מהמרכז הספציפי הזה ועל בסיס הצלחה לנסות להגיע לשאר המרכזים > הקהילתיים בשכונות אחרות. לקפוץ גבוה מידי בהתחלה יכול להכשיל > את כל הרעיון. > > מבחינת הדברים שאמרת שאתה צריך - כדאי לנסות ולכוון למשהו > יותר ממוקד מבחינת מה רוצים להשיג. כאשר תוכנה חופשית היא > האמצעי ולא בהכרח המטרה. > > דוגמה שנתקלתי בה היא לימוד אופן אופיס. אם תכניס את זה למסגרת > של לימוד ניהול משק בית עם Calc אנשים יפיקו יותר תועלת מאשר > אם תלמד אותם Calc בלבד. לדעתי גישה כזאת גם מתחברת יותר > לרעיון שמאחורי המרכזים הקהילתיים האלה. > > אשמח לשמוע את דעתך. > > אגב, מי אחראי על תחזוקת המחשבים במרכז? יכול להיות שאפשר > לנסות ללמד אותם קצת מחשבים ועל הדרך התעסקות עם לינוקס > ולתת להם להשתלב בתפעול המרכז על בסיס התנדבותי. או שזה > ציפיה גדולה מידי? > > 2010/1/13 Eyal Levin : > > שלום, > > אני מצרף הודעה מאת אורי שבתאי (מכותב). > > פורסם במקור בקבוצה > > בפייסבוק: http://www.facebook.com/topic.php?uid=363493660178&topic=13086 > > אורי, אם יש מידע חדש אתה מוזמן להוסיף. > > בברכה, > > אייל > > > >> שלום לכולם, > >> > >> בהמשך לשיחה שהייתה לי עם אייל (לוין) החלטתי להעלות את זה לפורום הזה, > להמשך > >> דיון (הגיע הזמן שיעלו לפה דיונים!!) > >> > >> אבל לפני שאפרט, דיסקליימר: אני סטודנט, וכמו לא מעט, עסוק עד מעל הראש, > ואני > >> בטוח שאתם עסוקים לא פחות עם קידום המאבקים מול רשות הפטנטים בנושאי > מדיניות > >> הפטנטים בתוכנה. > >> > >> אבל > >> > >> אתם גם נאבקים על נושא התוכנה החופשית בממשלה, או כפי שאני אוהב להציג זאת: > >> תוכנה חופשית במקומות ציבוריים. > >> > >> אז בחזרה לסוגיה שלי, שתגלו אט אט שהיא רלוונטית לכולנו. הנושא הוא כדלקמן: > >> > >> אני מתנדב, כחלק מפרויקט המנהיגות החברתית שאני חבר בו באוניברסיטה (לנדא - > >> פרויקט למנהיגות חברתית, מטעם הדיקנט בעברית בי-ם) במרכז כגן לתקשורת, > הפועל > >> ושוכן בקטמונים (קטמון ח'-ט'). זו הפריפריה של הפריפריה בעיר, מקום שכל > עזרה > >> שינחיתו עליו יאמר תודה. והרבה מאוד עזרה נוחתת על האוכלוסייה שם, וטוב > שכך. > >> > >> מרכז כגן הוא מרכז חוגים פעיל, עם דגש על תחום התקשורת (שהוא אינו היחיד). > >> במרכז פועלת תחנת רדיו פעילה, שמשדרים ממנה ברשת ב צעירי השכונה והעיר בכלל > >> בשעות מסוימות בשבוע. כן, רשת ב. > >> > >> התחנה מאובזרת היטב, וכך גם חדר המחשבים. > >> > >> בשיחה עם מנהל המרכז, יוחי רוטנברג (כמו יוחאי, בלי ה-א') שהוא סחבק מקצועי > >> לא קטן, הוסכם שאתקין אובונטו על אחד המחשבים כניסיון לראות אם אפשר ליצור > >> תחלופה חינמית עם אפשרות עריכת וידאו. הוא הסכים. המערכת מן הסתם כבר > הותקנה, > >> אבל צריך לחקור ולראות כיצד תוכנת/ות העריכה הגרפית עובדות אל מול הילדים > >> והנוער. > >> > >> המטרה היא ליצור תחלופה שתמנע מהמרכז לקנות חלונות 7 בבוא העת.. או מחשבי > מאק > >> אם מישהו יזכה בלוטו/תרומה מטורפת. סתם. > >> > >> כל זה ארכיון, היות והמערכת מותקנת שם כבר שלושה שבועות. בשבוע האחרון, > יוחי > >> העלה רעיון שכדי לקדם את המרכז, יש להעלות את מגוון החוגים בו, ועלה רעיון > הקוד > >> הפתוח. אחד הרכזים, שאיתו אני עובד, פנה אליי שאנסה לארגן משהו. והו הו > איזה > >> רעיון עלה לי. > >> > >> בתור התחלה, יש לגשת לקהל יעד שבוודאות ימצא את זה רלוונטי -- מנהלי > המינהלים > >> הקהילתיים בעיר. הסבר קצר: מינהל קהילתי הוא עירייה קטנה לכל דבר בעיר > גדולה > >> כמו ירושלים, היות ולדוגמה, בשכונת רמות יש מינהל קהילתי, שכן בשכונה יש > כמעט > >> מאה אלף תושב. כנ"ל גם בקטמונים (30 אלף תושבים) ובשאר השכונות בירושלים, > שכל > >> אחת מהן היא עיר קטנה. > >> > >> ברגע שמנהלי המינהלים הקהילתיים יתרשמו, הדרך לעירייה די סלולה, בעיקר אחרי > >> תקופה שרואים שהעסק מתפקד כמו שצריך. > >> > >> אז מה כל זה קשור לדיון הזה? לזה שאני צריך עזרה. > >> > >> אם ארצה לארגן מיפגש/ים בעניין, אני צריך מצגות. ומצגות איכותיות, שלא קשה > >> לעבוד על התכנים שבהן: מה זה קוד פתוח? כמה תמונות סטייל "מזה לזה" או "אז > מה > >> יוצא לי מזה?" וכיוצא בזה. > >> > >> יתרה מכך, אצטרך עזרה עם סיקור תקשורתי, גם אם הוא מקומי וקטן. בתור > עיתונאי > >> באוניברסיטה, אני יודע איך עושים תקשורת כתובה, אבל אין לי הרבה ניסיון איך > >> הופכים אותה לרלוונטית ורייטינגית. בעצם, אני יודע, אבל צריך עזרה :) > >> > >> אשמח לעזרתכם. > >> > >> המון תודה על ההקשבה > >> > >> אורי > >> > >> שאלות? > > > > > > > > ___ > > Discussions mailing list > > Discussions@hamakor.org.il > > http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions > > > ___ > Discussions mailing list > Discussions@hamakor.org.il > http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions > ___ Discussions mailing list Discussions@hamakor.org.il http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions
Re: אורי שבתאי: מצגות "מכירת" ק וד פתוח
היי אורי, דבר ראשון, כל הכבוד על ההתנדבות במרכז. קח בחשבון שפרוייקט שאתה מציע הוא לא קטן ודורש אחריות בה, בעיקר מאחר ואתה מציע משהו לאנשים וצריך לתמוך בהם לתקופה מסויימת הרי אנחנו לא רוצים לעשות שינוי ואז להעלם כי זה יעשה יותר נזק מתועלת. הרעיון הראשון שלי הוא קודם כל לנסות להעזר במועדון הלינוקס הירושלמי - יש שם אנשים נהדרים, ומניסיון קודם איתם בפרוייקט הם מוכנים להשקיע. מבחינת היקף הדברים - לדעתי קצת לקחת דברים צעד צעד, להתחיל מהמרכז הספציפי הזה ועל בסיס הצלחה לנסות להגיע לשאר המרכזים הקהילתיים בשכונות אחרות. לקפוץ גבוה מידי בהתחלה יכול להכשיל את כל הרעיון. מבחינת הדברים שאמרת שאתה צריך - כדאי לנסות ולכוון למשהו יותר ממוקד מבחינת מה רוצים להשיג. כאשר תוכנה חופשית היא האמצעי ולא בהכרח המטרה. דוגמה שנתקלתי בה היא לימוד אופן אופיס. אם תכניס את זה למסגרת של לימוד ניהול משק בית עם Calc אנשים יפיקו יותר תועלת מאשר אם תלמד אותם Calc בלבד. לדעתי גישה כזאת גם מתחברת יותר לרעיון שמאחורי המרכזים הקהילתיים האלה. אשמח לשמוע את דעתך. אגב, מי אחראי על תחזוקת המחשבים במרכז? יכול להיות שאפשר לנסות ללמד אותם קצת מחשבים ועל הדרך התעסקות עם לינוקס ולתת להם להשתלב בתפעול המרכז על בסיס התנדבותי. או שזה ציפיה גדולה מידי? 2010/1/13 Eyal Levin : > שלום, > אני מצרף הודעה מאת אורי שבתאי (מכותב). > פורסם במקור בקבוצה > בפייסבוק: http://www.facebook.com/topic.php?uid=363493660178&topic=13086 > אורי, אם יש מידע חדש אתה מוזמן להוסיף. > בברכה, > אייל > >> שלום לכולם, >> >> בהמשך לשיחה שהייתה לי עם אייל (לוין) החלטתי להעלות את זה לפורום הזה, להמשך >> דיון (הגיע הזמן שיעלו לפה דיונים!!) >> >> אבל לפני שאפרט, דיסקליימר: אני סטודנט, וכמו לא מעט, עסוק עד מעל הראש, ואני >> בטוח שאתם עסוקים לא פחות עם קידום המאבקים מול רשות הפטנטים בנושאי מדיניות >> הפטנטים בתוכנה. >> >> אבל >> >> אתם גם נאבקים על נושא התוכנה החופשית בממשלה, או כפי שאני אוהב להציג זאת: >> תוכנה חופשית במקומות ציבוריים. >> >> אז בחזרה לסוגיה שלי, שתגלו אט אט שהיא רלוונטית לכולנו. הנושא הוא כדלקמן: >> >> אני מתנדב, כחלק מפרויקט המנהיגות החברתית שאני חבר בו באוניברסיטה (לנדא - >> פרויקט למנהיגות חברתית, מטעם הדיקנט בעברית בי-ם) במרכז כגן לתקשורת, הפועל >> ושוכן בקטמונים (קטמון ח'-ט'). זו הפריפריה של הפריפריה בעיר, מקום שכל עזרה >> שינחיתו עליו יאמר תודה. והרבה מאוד עזרה נוחתת על האוכלוסייה שם, וטוב שכך. >> >> מרכז כגן הוא מרכז חוגים פעיל, עם דגש על תחום התקשורת (שהוא אינו היחיד). >> במרכז פועלת תחנת רדיו פעילה, שמשדרים ממנה ברשת ב צעירי השכונה והעיר בכלל >> בשעות מסוימות בשבוע. כן, רשת ב. >> >> התחנה מאובזרת היטב, וכך גם חדר המחשבים. >> >> בשיחה עם מנהל המרכז, יוחי רוטנברג (כמו יוחאי, בלי ה-א') שהוא סחבק מקצועי >> לא קטן, הוסכם שאתקין אובונטו על אחד המחשבים כניסיון לראות אם אפשר ליצור >> תחלופה חינמית עם אפשרות עריכת וידאו. הוא הסכים. המערכת מן הסתם כבר הותקנה, >> אבל צריך לחקור ולראות כיצד תוכנת/ות העריכה הגרפית עובדות אל מול הילדים >> והנוער. >> >> המטרה היא ליצור תחלופה שתמנע מהמרכז לקנות חלונות 7 בבוא העת.. או מחשבי מאק >> אם מישהו יזכה בלוטו/תרומה מטורפת. סתם. >> >> כל זה ארכיון, היות והמערכת מותקנת שם כבר שלושה שבועות. בשבוע האחרון, יוחי >> העלה רעיון שכדי לקדם את המרכז, יש להעלות את מגוון החוגים בו, ועלה רעיון הקוד >> הפתוח. אחד הרכזים, שאיתו אני עובד, פנה אליי שאנסה לארגן משהו. והו הו איזה >> רעיון עלה לי. >> >> בתור התחלה, יש לגשת לקהל יעד שבוודאות ימצא את זה רלוונטי -- מנהלי המינהלים >> הקהילתיים בעיר. הסבר קצר: מינהל קהילתי הוא עירייה קטנה לכל דבר בעיר גדולה >> כמו ירושלים, היות ולדוגמה, בשכונת רמות יש מינהל קהילתי, שכן בשכונה יש כמעט >> מאה אלף תושב. כנ"ל גם בקטמונים (30 אלף תושבים) ובשאר השכונות בירושלים, שכל >> אחת מהן היא עיר קטנה. >> >> ברגע שמנהלי המינהלים הקהילתיים יתרשמו, הדרך לעירייה די סלולה, בעיקר אחרי >> תקופה שרואים שהעסק מתפקד כמו שצריך. >> >> אז מה כל זה קשור לדיון הזה? לזה שאני צריך עזרה. >> >> אם ארצה לארגן מיפגש/ים בעניין, אני צריך מצגות. ומצגות איכותיות, שלא קשה >> לעבוד על התכנים שבהן: מה זה קוד פתוח? כמה תמונות סטייל "מזה לזה" או "אז מה >> יוצא לי מזה?" וכיוצא בזה. >> >> יתרה מכך, אצטרך עזרה עם סיקור תקשורתי, גם אם הוא מקומי וקטן. בתור עיתונאי >> באוניברסיטה, אני יודע איך עושים תקשורת כתובה, אבל אין לי הרבה ניסיון איך >> הופכים אותה לרלוונטית ורייטינגית. בעצם, אני יודע, אבל צריך עזרה :) >> >> אשמח לעזרתכם. >> >> המון תודה על ההקשבה >> >> אורי >> >> שאלות? > > > > ___ > Discussions mailing list > Discussions@hamakor.org.il > http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions > ___ Discussions mailing list Discussions@hamakor.org.il http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions
Re: אורי שבתאי: מצגות "מכירת" ק וד פתוח
אני אשמח לתת הרצאות בפני כל מי שמעוניין על העקרונות מאחורי התוכנה החופשית. למי זה טוב החופש הזה וכד'. -- אורי עידן 2010/1/13 Eyal Levin > שלום, > > אני מצרף הודעה מאת אורי שבתאי (מכותב). > פורסם במקור בקבוצה בפייסבוק: > http://www.facebook.com/topic.php?uid=363493660178&topic=13086 > > אורי, אם יש מידע חדש אתה מוזמן להוסיף. > > בברכה, > > אייל > > > שלום לכולם, > > >> בהמשך לשיחה שהייתה לי עם אייל (לוין) החלטתי להעלות את זה לפורום הזה, להמשך >> דיון (הגיע הזמן שיעלו לפה דיונים!!) > > >> אבל לפני שאפרט, דיסקליימר: אני סטודנט, וכמו לא מעט, עסוק עד מעל הראש, ואני >> בטוח שאתם עסוקים לא פחות עם קידום המאבקים מול רשות הפטנטים בנושאי מדיניות >> הפטנטים בתוכנה. > > >> אבל > > >> אתם גם נאבקים על נושא התוכנה החופשית בממשלה, או כפי שאני אוהב להציג זאת: >> תוכנה חופשית במקומות ציבוריים. > > >> אז בחזרה לסוגיה שלי, שתגלו אט אט שהיא רלוונטית לכולנו. הנושא הוא כדלקמן: > > אני מתנדב, כחלק מפרויקט המנהיגות החברתית שאני חבר בו באוניברסיטה (לנדא - >> פרויקט למנהיגות חברתית, מטעם הדיקנט בעברית בי-ם) במרכז כגן לתקשורת, הפועל >> ושוכן בקטמונים (קטמון ח'-ט'). זו הפריפריה של הפריפריה בעיר, מקום שכל עזרה >> שינחיתו עליו יאמר תודה. והרבה מאוד עזרה נוחתת על האוכלוסייה שם, וטוב שכך. > > >> מרכז כגן הוא מרכז חוגים פעיל, עם דגש על תחום התקשורת (שהוא אינו היחיד). >> במרכז פועלת תחנת רדיו פעילה, שמשדרים ממנה ברשת ב צעירי השכונה והעיר בכלל >> בשעות מסוימות בשבוע. כן, רשת ב. > > התחנה מאובזרת היטב, וכך גם חדר המחשבים. > > >> בשיחה עם מנהל המרכז, יוחי רוטנברג (כמו יוחאי, בלי ה-א') שהוא סחבק מקצועי >> לא קטן, הוסכם שאתקין אובונטו על אחד המחשבים כניסיון לראות אם אפשר ליצור >> תחלופה חינמית עם אפשרות עריכת וידאו. הוא הסכים. המערכת מן הסתם כבר הותקנה, >> אבל צריך לחקור ולראות כיצד תוכנת/ות העריכה הגרפית עובדות אל מול הילדים >> והנוער. > > המטרה היא ליצור תחלופה שתמנע מהמרכז לקנות חלונות 7 בבוא העת.. או מחשבי מאק >> אם מישהו יזכה בלוטו/תרומה מטורפת. סתם. > > >> כל זה ארכיון, היות והמערכת מותקנת שם כבר שלושה שבועות. בשבוע האחרון, יוחי >> העלה רעיון שכדי לקדם את המרכז, יש להעלות את מגוון החוגים בו, ועלה רעיון הקוד >> הפתוח. אחד הרכזים, שאיתו אני עובד, פנה אליי שאנסה לארגן משהו. והו הו איזה >> רעיון עלה לי. > > >> בתור התחלה, יש לגשת לקהל יעד שבוודאות ימצא את זה רלוונטי -- מנהלי המינהלים >> הקהילתיים בעיר. הסבר קצר: מינהל קהילתי הוא עירייה קטנה לכל דבר בעיר גדולה >> כמו ירושלים, היות ולדוגמה, בשכונת רמות יש מינהל קהילתי, שכן בשכונה יש כמעט >> מאה אלף תושב. כנ"ל גם בקטמונים (30 אלף תושבים) ובשאר השכונות בירושלים, שכל >> אחת מהן היא עיר קטנה. > > >> ברגע שמנהלי המינהלים הקהילתיים יתרשמו, הדרך לעירייה די סלולה, בעיקר אחרי >> תקופה שרואים שהעסק מתפקד כמו שצריך. > > >> אז מה כל זה קשור לדיון הזה? לזה שאני צריך עזרה. > > אם ארצה לארגן מיפגש/ים בעניין, אני צריך מצגות. ומצגות איכותיות, שלא קשה >> לעבוד על התכנים שבהן: מה זה קוד פתוח? כמה תמונות סטייל "מזה לזה" או "אז מה >> יוצא לי מזה?" וכיוצא בזה. > > >> יתרה מכך, אצטרך עזרה עם סיקור תקשורתי, גם אם הוא מקומי וקטן. בתור עיתונאי >> באוניברסיטה, אני יודע איך עושים תקשורת כתובה, אבל אין לי הרבה ניסיון איך >> הופכים אותה לרלוונטית ורייטינגית. בעצם, אני יודע, אבל צריך עזרה :) > > >> אשמח לעזרתכם. > > >> המון תודה על ההקשבה > > >> אורי > > >> שאלות? > > > > > > ___ > Discussions mailing list > Discussions@hamakor.org.il > http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions > ___ Discussions mailing list Discussions@hamakor.org.il http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions
