Re: WordPress מפעילה 25% מכל האתרים באינטרנט
On Friday 13 November 2015 13:18:17 Eli Marmor wrote: > (להלן הביטוי ״רשיון פרמיסיבי״ (או ״מתירני״) מתייחס לרשיונות מסוג MIT, BSD > וכו׳, שאינם ויראליים, בניגוד ל-GPL) > > הרשיונות הפרמיסיביים מנצחים את הרשיונות הויראליים מאותה סיבה שמוצרים זולים > מנצחים מוצרים יקרים: > המשתמשים מעדיפים אותם, ומאלצים את ה״ספקים״ לבחור בהם. הסיפור רחוק מלהיות כזה פשוט. אם הוא היה, כולנו היינו מריצים היום FreeBSD במקום לינוקס, וה־JVM היה מתחיל לאבד קהל לטובת Parrot. או, מה שהרבה יותר בוטה: היינו נשארים ב־OpenOffice ולא עוברים ל־LibreOffice. הגורם המכריע הוא כמה תמיכה מצליח פרוייקט לגייס. לרשיונות קופילפטיים (המונח ויראלי כאן הוא שלילי, ואני מסתייג מהשימוש בו) יש בהקשר הזה יתרונות: הם מאפשרים לאנשים וגופים לשתף קוד תוך הבטחה שלפחות ברמה הבסיסית, זה לא ינוצל לרעה. כמה, לדעתך, אורקל ו־IBM היו ממשיכות לתרום לקרנל של לינוקס אם מיקרוסופט היתה יכולה לעשות ללינוקס מה שעשתה ל־FreeBSD (לקחה את הקוד של TCP/IP והשתמשה בו למערכת הפעלה שלה בלי להחזיר Byte אחד)? > > בעשור הקודם כבר החל להיווצר אקו-סיסטם מספיק גדול של תוכנות בעלות רשיונות > פרמיסיביים, ויותר ויותר תוכנות יכלו לכלול רכיבים רבים חיצוניים, ועדיין לא > להיות תלויות ב-GPL. > זה בלט במיוחד בתחום ה-web, שמראשיתו כיכבו בו תוכנות בעלות רשיונות > פרמיסיביים, ובגלל שהוא יצר בעצם ״עולם חדש״, מבוסס ג׳אווה-סקריפט, הוא לא היה > תלוי כמעט בתוכנות קודמות, והתנתק מהתלות ב-GPL. > תוכנות אף החלו להדגיש את הרשיון שלהם כיתרון אל מול המתחרים, וכך גם בדוגמא > שהזכרתי (PostgreSQL מול mySQL) חל מהפך ו-PostgreSQL ביצעה קאמבק מדהים, כי > כשמפתחים היו צריכים לבחור מרכיבים לתוכנות שפיתחו, הם העדיפו תוכנות בעלות > רשיון פרמיסיבי. במיוחד בתחום ה־web עד (וכולל) העשור הקודם, שבו רוב המשקל היה בצד השרת, ה־GPL אף פעם לא הפריע יותר מדי -- רובם המוחלט של הפיתוחים נעשו לצורך אתר ספציפי, וברגע שאין שאלה של הפצת הקוד, רשיונות copyleft לא מפריעים לך לעשות ככל העולה על רוחך (ומכאן סיסמת ה־FSF של השנים האחרונות, Don't SaaS me). כך למשל התוכנה המוזכרת בכותרת הפתיל הזה היא GPL־ית: https://core.trac.wordpress.org/browser/trunk/src/license.txt > ומאז זה רק מתחזק, כשכאמור, התחרות מאלצת כל שחקן חדש שנכנס למגרש, לאמץ גם > בעצמו רשיונות אלו. > כיום יש למשל עשרות פריימוורקים של ג׳אווה-סקריפט, בעלי רשיונות פרמיסיביים, > כך שמי שיכריז על פריימוורק בעל רשיון ויראלי, דומה למתאבד, ואין לו שום > סיכוי. אני חושב שאתה ורבים אחרים מפספסים נקודה קריטית: המצב הזה שאתה מתאר הוא בעיה גדולה. זה, בצירוף דוחסים ומצמצמים של קוד JavaScript, והנטיה שמשה הזכיר לא לשחרר מה שלא חייבים, גורמים לזה שאנחנו חוזרים אחורה -- קוד קנייני סגור אוכל כל חלקה טובה. בשביל משתמשים (בניגוד למפתחים), הרעיון להשתמש רק בתוכנה חופשית, או אפילו להעדיף משמעותית תוכנה חופשית, הוא מופרך היום: חלק עצום מהתוכנות שאתה משתמש בהם הן אתרים שמריצים קוד על הדפדפן שלך. חלק מאותו סיפור הוא קטסטרופת האפליקציות הסלולריות שמחליפות את האתרים, וגם שם, כמובן, לא עולה בדעת אף אחד לפתוח קוד (ובמיוחד מאז שנודע ששימוש בקוד GPL־י פירושו ויתור על ה־AppStore של אפל). > > אז אם מתייחסים ל״ויכוח״ בין טורוואלדס לבין סטולמן, זה לא שהפילוסופיה של אחד > ניצחה את הפילוסופיה של השני, או שהחזון של אחד ניצח את החזון של השני, או > שאחד ״צדק״ והשני ״טעה״, אלא בסך הכל סיבה טכנית שגרמה לאנשים להעדיף אפשרות > אחת על אחרת. טוב, כאן אתה ממש מתבלבל: טורוואלדס מתעקש על GPL2 ולא GPL3, אבל הוא לא בצד הפרמיסיבי בשום צורה. גם git, שנוצר כ־15 שנה אחרי לינוקס, שוחרר תחת GPL. בקיצור: תנועת הקוד הפתוח, כפי שאתה מתאר אותה כאן, היא תנועה של מפתחים שדואגים לעצמם על חשבון המשתמשים. הנצחון שלה בתחום של קוד צד־לקוח הוא הפיכה של המקצוע שלנו לגילדה במובן הישן והרע. הוא זריקה לפח של האידיאלים שהובילו הן את סטולמן והן את טים ברנרס־לי. שי. ___ Discussions mailing list Discussions@hamakor.org.il http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions
Re: WordPress מפעילה 25% מכל האתרים באינטרנט
אני חושב שעדיין יש הרבה מה ללמוד מההצלחה של וורדפרס, הרי בסופו של דבר הטכנולוגיות העיקריות שמוזכרות כאן כמי שניצחו כבר הן טכנולוגיות צד לקוח בעיקר (פרט אולי ל-MEAN stack שגם שם זה עוד רחוק מלנצח במובן של שליטה בשוק). כדי להגיד שקוד פתוח/תכנה חופשית ניצחו צריך שגם התכנות של צד שרת ו/או דסקטופ יהיו לרוב בטכנולוגיות קוד פתוח וזה ממש לא המצב, וורדפרס אולי מובילים את השוק, אבל המתחרות שלה מדשדשות למיטב ידיעתי (עד כמה שהבנתי ג'ומלה שהיא במקום השני עם 2.8%, תקנו אותי אם אני טועה). זאת למרות שרוב האתרים בסופו של דבר יכולים לשחרר את הקוד שלהם בלי עלות עבורם (הפסדים כספיים או פחות יכולת להתחרות או כל נזק רלוונטי אחר), הם עדיין לא עושים את זה למרות שיש לזה יתרונות לפחות ברמה של קבלת תרומה חזרה של תיקוני באגים וכדומה (ואם הם מצליחים לפתח קהילה מסביב למוצר שלהם זה גם משהו שיעזור להם עסקית). אני מסכים שהמגמה היא לטובת הקוד הפתוח/תכנה חופשית, אבל רק מבחינת השימוש במערכות הללו (עדיף על כלום), פחות מבחינת השחרור של הקוד מצד החברות השונות, כל עוד הן לא רואות יתרון בשחרור של הקוד הן חושבות שזה יהווה חיסרון בטווח הארוך, במקום שזה יהיה לשחרר אלא אם זה מזיק זה לא נשחרר אלא אם זה יעזור לנו (לפחות כך זה נראה לי, יתכן (ואני מקווה) שאני טועה). מבחינתי כדי להגיד שקוד פתוח/תכנה חופשית ניצחו צריך שצורת החשיבה תהיה לשחרר את הקוד אלא אם יש סיבה טובה לא לשחרר, בסופו של דבר אני מאמין שזה יגיע לזה, אבל זה ממש לא שם עדיין, וזה כן משהו שיהיה טוב כלכלית עבור החברה שעושה את זה, ולו בגלל שככה אתה יכול לייצר קהילה עם פחות מאמץ סביב המוצר שלך, פוטנציאל לקבל תיקוני באגים וכדומה, מה גם שזה מאלץ אותך להפריד את החלק שאתה צריך לסגור משאר המערכת, מה שגורם לך לעבוד בצורה יותר מודולרית ולכן אולי גם בצורה נכונה יותר כי יהיה קל יותר להחליף חלקים שונים במערכת. 2015-11-13 13:18 GMT+02:00 Eli Marmor : > (להלן הביטוי ״רשיון פרמיסיבי״ (או ״מתירני״) מתייחס לרשיונות מסוג MIT, BSD > וכו׳, שאינם ויראליים, בניגוד ל-GPL) > > הרשיונות הפרמיסיביים מנצחים את הרשיונות הויראליים מאותה סיבה שמוצרים זולים > מנצחים מוצרים יקרים: > המשתמשים מעדיפים אותם, ומאלצים את ה״ספקים״ לבחור בהם. > > אז למה זה לא היה כך תמיד? > ובכן, בעבר היתה פחות תחרות. > תחרות נוצרת כשיש כמה וכמה מתחרים. > בתחומים רבים, גם שני מתחרים לא מספיקים, ועד לפני כמה שנים נוכחנו כולנו > בתחום הסלולר איך אפילו שלושה לא מספיקים, אבל ארבעה או חמישה מתחרים יכולים > לשנות את התמונה לגמרי. > > בחצי הראשון של שנות השמונים, בכלל לא היה קוד פתוח. > בחצי השני, התחילו לצאת מוצרי קוד פתוח (בעיקר של גנו), וכל אחד מהם היה > היחיד בתחומו. > כך למשל, אילו ייצרת חומרה חדשה, ורצית להסב אליה קומפיילר סי, לא היתה לך > חלופה אמיתית ל-GCC. > אז הרשיון לא הפריע לאף אחד. > > בשנות התשעים החלו לצוץ חלופות, והחלה תחרות, אך חלק מהמוצרים כללו רכיבים > שהיו GPL בעצמם, ולכן נאלצו לאמץ גם הם את אותו הרשיון. > מוצרים שלא כללו רכיבים שכאלה, והתחרו במוצרי קוד פתוח אחרים שקדמו להם, יצאו > כבר בדרך כלל ברשיונות פרמיסיביים (למשל אפאצ׳י). > ועדיין, רוב המוצרים היו תלויים ממילא ברכיבים שהיו GPL בעצמם, ולכן גם > בבחירת שאר המרכיבים, המפתחים שלהם לא התאמצו יותר מדי למצוא רשיון פרמיסיבי. > וכך למשל mySQL עשה חיל בשנים האלה, והביס את PostgreSQL, כי מפתח שפיתח > תוכנה שממילא היתה תלויים במרכיבי GPL, הרשיון של mySQL לא הפריע לו. > > בעשור הקודם כבר החל להיווצר אקו-סיסטם מספיק גדול של תוכנות בעלות רשיונות > פרמיסיביים, ויותר ויותר תוכנות יכלו לכלול רכיבים רבים חיצוניים, ועדיין לא > להיות תלויות ב-GPL. > זה בלט במיוחד בתחום ה-web, שמראשיתו כיכבו בו תוכנות בעלות רשיונות > פרמיסיביים, ובגלל שהוא יצר בעצם ״עולם חדש״, מבוסס ג׳אווה-סקריפט, הוא לא היה > תלוי כמעט בתוכנות קודמות, והתנתק מהתלות ב-GPL. > תוכנות אף החלו להדגיש את הרשיון שלהם כיתרון אל מול המתחרים, וכך גם בדוגמא > שהזכרתי (PostgreSQL מול mySQL) חל מהפך ו-PostgreSQL ביצעה קאמבק מדהים, כי > כשמפתחים היו צריכים לבחור מרכיבים לתוכנות שפיתחו, הם העדיפו תוכנות בעלות > רשיון פרמיסיבי. > ומאז זה רק מתחזק, כשכאמור, התחרות מאלצת כל שחקן חדש שנכנס למגרש, לאמץ גם > בעצמו רשיונות אלו. > כיום יש למשל עשרות פריימוורקים של ג׳אווה-סקריפט, בעלי רשיונות פרמיסיביים, > כך שמי שיכריז על פריימוורק בעל רשיון ויראלי, דומה למתאבד, ואין לו שום סיכוי. > > אז אם מתייחסים ל״ויכוח״ בין טורוואלדס לבין סטולמן, זה לא שהפילוסופיה של > אחד ניצחה את הפילוסופיה של השני, או שהחזון של אחד ניצח את החזון של השני, או > שאחד ״צדק״ והשני ״טעה״, אלא בסך הכל סיבה טכנית שגרמה לאנשים להעדיף אפשרות > אחת על אחרת. > > 2015-11-13 0:37 GMT+02:00 Lior Kesos : > >> ואולי זה כל הסיפור... >> אם אפשר להגדיר את סטולמן ואת לינוס כנציגים המובהקים של שני השיטות (החופשי >> מול הפתוח) אז אני חייב להגיד שמה שאלי מתאר (וייתכן מה שתמיד היה מההתחלה) >> הוא שהפתוח הפרגמטי והכלכלי ״מנצח״. >> אבל הניצחון האמיתי של סטולמן בכלל קשור להשראה שהוא נתן לעולם טוב פתוח >> ושקוף - ניצחון השיטה והפילוסופיה שלו על פני הסגור והקנייני היא אב הטיפוס >> לכל התנועה הזו. >> ליאור >> >> >> 2015-11-13 0:24 GMT+02:00 Lior Kaplan : >> >>> תודה על המחמאה... >>> >>> האמת שזאת לא הבחנה שלי, אלא של סטולמן שמתייחס לקוד פתוח כמתודולגיית פיתוח >>> בלבד שטוענת שהתוצאה טובה יותר כאשר הפיתוח נעשה באופן מסויים. במובן זה, >>> הקוד >>> הפתוח הוא הצד הפרקטי (ולכן שווק לארגונים) בעוד התוכנה החופשית הוא הצד >>> הפילוסופי. >>> כך לפחות אני מתייחס לדברים. >>> >>> מתוך: https://www.gnu.org/philosophy/op
Re: WordPress מפעילה 25% מכל האתרים באינטרנט
(להלן הביטוי ״רשיון פרמיסיבי״ (או ״מתירני״) מתייחס לרשיונות מסוג MIT, BSD וכו׳, שאינם ויראליים, בניגוד ל-GPL) הרשיונות הפרמיסיביים מנצחים את הרשיונות הויראליים מאותה סיבה שמוצרים זולים מנצחים מוצרים יקרים: המשתמשים מעדיפים אותם, ומאלצים את ה״ספקים״ לבחור בהם. אז למה זה לא היה כך תמיד? ובכן, בעבר היתה פחות תחרות. תחרות נוצרת כשיש כמה וכמה מתחרים. בתחומים רבים, גם שני מתחרים לא מספיקים, ועד לפני כמה שנים נוכחנו כולנו בתחום הסלולר איך אפילו שלושה לא מספיקים, אבל ארבעה או חמישה מתחרים יכולים לשנות את התמונה לגמרי. בחצי הראשון של שנות השמונים, בכלל לא היה קוד פתוח. בחצי השני, התחילו לצאת מוצרי קוד פתוח (בעיקר של גנו), וכל אחד מהם היה היחיד בתחומו. כך למשל, אילו ייצרת חומרה חדשה, ורצית להסב אליה קומפיילר סי, לא היתה לך חלופה אמיתית ל-GCC. אז הרשיון לא הפריע לאף אחד. בשנות התשעים החלו לצוץ חלופות, והחלה תחרות, אך חלק מהמוצרים כללו רכיבים שהיו GPL בעצמם, ולכן נאלצו לאמץ גם הם את אותו הרשיון. מוצרים שלא כללו רכיבים שכאלה, והתחרו במוצרי קוד פתוח אחרים שקדמו להם, יצאו כבר בדרך כלל ברשיונות פרמיסיביים (למשל אפאצ׳י). ועדיין, רוב המוצרים היו תלויים ממילא ברכיבים שהיו GPL בעצמם, ולכן גם בבחירת שאר המרכיבים, המפתחים שלהם לא התאמצו יותר מדי למצוא רשיון פרמיסיבי. וכך למשל mySQL עשה חיל בשנים האלה, והביס את PostgreSQL, כי מפתח שפיתח תוכנה שממילא היתה תלויים במרכיבי GPL, הרשיון של mySQL לא הפריע לו. בעשור הקודם כבר החל להיווצר אקו-סיסטם מספיק גדול של תוכנות בעלות רשיונות פרמיסיביים, ויותר ויותר תוכנות יכלו לכלול רכיבים רבים חיצוניים, ועדיין לא להיות תלויות ב-GPL. זה בלט במיוחד בתחום ה-web, שמראשיתו כיכבו בו תוכנות בעלות רשיונות פרמיסיביים, ובגלל שהוא יצר בעצם ״עולם חדש״, מבוסס ג׳אווה-סקריפט, הוא לא היה תלוי כמעט בתוכנות קודמות, והתנתק מהתלות ב-GPL. תוכנות אף החלו להדגיש את הרשיון שלהם כיתרון אל מול המתחרים, וכך גם בדוגמא שהזכרתי (PostgreSQL מול mySQL) חל מהפך ו-PostgreSQL ביצעה קאמבק מדהים, כי כשמפתחים היו צריכים לבחור מרכיבים לתוכנות שפיתחו, הם העדיפו תוכנות בעלות רשיון פרמיסיבי. ומאז זה רק מתחזק, כשכאמור, התחרות מאלצת כל שחקן חדש שנכנס למגרש, לאמץ גם בעצמו רשיונות אלו. כיום יש למשל עשרות פריימוורקים של ג׳אווה-סקריפט, בעלי רשיונות פרמיסיביים, כך שמי שיכריז על פריימוורק בעל רשיון ויראלי, דומה למתאבד, ואין לו שום סיכוי. אז אם מתייחסים ל״ויכוח״ בין טורוואלדס לבין סטולמן, זה לא שהפילוסופיה של אחד ניצחה את הפילוסופיה של השני, או שהחזון של אחד ניצח את החזון של השני, או שאחד ״צדק״ והשני ״טעה״, אלא בסך הכל סיבה טכנית שגרמה לאנשים להעדיף אפשרות אחת על אחרת. 2015-11-13 0:37 GMT+02:00 Lior Kesos : > ואולי זה כל הסיפור... > אם אפשר להגדיר את סטולמן ואת לינוס כנציגים המובהקים של שני השיטות (החופשי > מול הפתוח) אז אני חייב להגיד שמה שאלי מתאר (וייתכן מה שתמיד היה מההתחלה) > הוא שהפתוח הפרגמטי והכלכלי ״מנצח״. > אבל הניצחון האמיתי של סטולמן בכלל קשור להשראה שהוא נתן לעולם טוב פתוח > ושקוף - ניצחון השיטה והפילוסופיה שלו על פני הסגור והקנייני היא אב הטיפוס > לכל התנועה הזו. > ליאור > > > 2015-11-13 0:24 GMT+02:00 Lior Kaplan : > >> תודה על המחמאה... >> >> האמת שזאת לא הבחנה שלי, אלא של סטולמן שמתייחס לקוד פתוח כמתודולגיית פיתוח >> בלבד שטוענת שהתוצאה טובה יותר כאשר הפיתוח נעשה באופן מסויים. במובן זה, >> הקוד >> הפתוח הוא הצד הפרקטי (ולכן שווק לארגונים) בעוד התוכנה החופשית הוא הצד >> הפילוסופי. >> כך לפחות אני מתייחס לדברים. >> >> מתוך: https://www.gnu.org/philosophy/open-source-misses-the-point.html >> >> The two terms describe almost the same category of software, but they >> stand for views based on fundamentally different values. Open source is a >> development methodology; free software is a social movement. For the free >> software movement, free software is an ethical imperative, essential >> respect for the users' freedom. By contrast, the philosophy of open source >> considers issues in terms of how to make software “better”—in a practical >> sense only. >> >> ולכן קהילה פעילה נופלת אצלי בקטגוריה של "קוד פתוח". כי ביננו, אפשר לעשות >> קוד פתוח >> (מבחינת מתודולגיה) גם בלי רישיון מתירני. לא חסרים גופים שיוצרים קהילה >> סביב המוצר >> שלהם ומקבלים תרומות וכו' גם כאשר הרישיון סגור לחלוטין. >> >> קפלן >> >> 2015-11-12 21:41 GMT+02:00 Shai Berger : >> >>> On Thursday 12 November 2015 13:16:04 Lior Kaplan wrote: >>> >>> > > וזאת הסיבה שעשיתי הבחנה הפעם בין התוכנה החופשית (הרישיון) לקהילה (קוד >>> > > פתוח). >>> >>> זו טרמינולוגיה מעניינת, פעם ראשונה שאני נתקל במישהו שמחלק ככה. >>> >>> החלוקה ההיסטורית בין תנועת הקוד הפתוח לבין תנועת התכנה החופשית היתה >>> בהבחנה בין >>> המטרות שהרשיון משרת: תנועת הקוד הפתוח דיברה על מתודולוגיה של פיתוח תוכנה >>> („עם >>> מספיק זוגות עיניים, כל באג הוא רדוד”) ואילו תנועת התוכנה החופשית דיברה על >>> זכויות המשתמשים ומאזו הכוחות בין המשתמשים ליצרני התוכנה. >>> >>> בעיקרון, המושגים נקבעו ע״י הארגונים שטבעו אותם, לפי תנאי הרשיון: >>> פרוייקט הוא „תוכנה חופשית” אם הרשיון שלו מבטיח למשתמשים את ארבע חרויות >>> התוכנה >>> של ה־FSF[1], והוא „קוד פתוח” אם הרשיון שלו עומד בעשרת התנאים של הגדרת >>> הקוד >>> הפתוח של ה־OSI[2]. בפועל, קשה מאד ליצור רשיון שעומד באחת ההגדרות האלו >>> ולא >>> עומד גם בשניה. >>> >>> שי >>> >>> >>> [1] http://www.gnu.org/philosophy/free-sw.en.html >>> [2] http://opensource.org/osd >>>
Re: WordPress מפעילה 25% מכל האתרים באינטרנט
ואולי זה כל הסיפור... אם אפשר להגדיר את סטולמן ואת לינוס כנציגים המובהקים של שני השיטות (החופשי מול הפתוח) אז אני חייב להגיד שמה שאלי מתאר (וייתכן מה שתמיד היה מההתחלה) הוא שהפתוח הפרגמטי והכלכלי ״מנצח״. אבל הניצחון האמיתי של סטולמן בכלל קשור להשראה שהוא נתן לעולם טוב פתוח ושקוף - ניצחון השיטה והפילוסופיה שלו על פני הסגור והקנייני היא אב הטיפוס לכל התנועה הזו. ליאור 2015-11-13 0:24 GMT+02:00 Lior Kaplan : > תודה על המחמאה... > > האמת שזאת לא הבחנה שלי, אלא של סטולמן שמתייחס לקוד פתוח כמתודולגיית פיתוח > בלבד שטוענת שהתוצאה טובה יותר כאשר הפיתוח נעשה באופן מסויים. במובן זה, > הקוד > הפתוח הוא הצד הפרקטי (ולכן שווק לארגונים) בעוד התוכנה החופשית הוא הצד > הפילוסופי. > כך לפחות אני מתייחס לדברים. > > מתוך: https://www.gnu.org/philosophy/open-source-misses-the-point.html > > The two terms describe almost the same category of software, but they > stand for views based on fundamentally different values. Open source is a > development methodology; free software is a social movement. For the free > software movement, free software is an ethical imperative, essential > respect for the users' freedom. By contrast, the philosophy of open source > considers issues in terms of how to make software “better”—in a practical > sense only. > > ולכן קהילה פעילה נופלת אצלי בקטגוריה של "קוד פתוח". כי ביננו, אפשר לעשות > קוד פתוח > (מבחינת מתודולגיה) גם בלי רישיון מתירני. לא חסרים גופים שיוצרים קהילה סביב > המוצר > שלהם ומקבלים תרומות וכו' גם כאשר הרישיון סגור לחלוטין. > > קפלן > > 2015-11-12 21:41 GMT+02:00 Shai Berger : > >> On Thursday 12 November 2015 13:16:04 Lior Kaplan wrote: >> >> > > וזאת הסיבה שעשיתי הבחנה הפעם בין התוכנה החופשית (הרישיון) לקהילה (קוד >> > > פתוח). >> >> זו טרמינולוגיה מעניינת, פעם ראשונה שאני נתקל במישהו שמחלק ככה. >> >> החלוקה ההיסטורית בין תנועת הקוד הפתוח לבין תנועת התכנה החופשית היתה >> בהבחנה בין >> המטרות שהרשיון משרת: תנועת הקוד הפתוח דיברה על מתודולוגיה של פיתוח תוכנה >> („עם >> מספיק זוגות עיניים, כל באג הוא רדוד”) ואילו תנועת התוכנה החופשית דיברה על >> זכויות המשתמשים ומאזו הכוחות בין המשתמשים ליצרני התוכנה. >> >> בעיקרון, המושגים נקבעו ע״י הארגונים שטבעו אותם, לפי תנאי הרשיון: >> פרוייקט הוא „תוכנה חופשית” אם הרשיון שלו מבטיח למשתמשים את ארבע חרויות >> התוכנה >> של ה־FSF[1], והוא „קוד פתוח” אם הרשיון שלו עומד בעשרת התנאים של הגדרת >> הקוד >> הפתוח של ה־OSI[2]. בפועל, קשה מאד ליצור רשיון שעומד באחת ההגדרות האלו ולא >> עומד גם בשניה. >> >> שי >> >> >> [1] http://www.gnu.org/philosophy/free-sw.en.html >> [2] http://opensource.org/osd >> ___ >> Discussions mailing list >> Discussions@hamakor.org.il >> http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions >> > > > ___ > Discussions mailing list > Discussions@hamakor.org.il > http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions > -- Lior Kesos - http://www.linnovate.net Linnovate - Community Infrastructure Care mail: l...@linnovate.net office: +972 722500881 cell: +972 524305252 skype: liorkesos ___ Discussions mailing list Discussions@hamakor.org.il http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions
Re: WordPress מפעילה 25% מכל האתרים באינטרנט
תודה על המחמאה... האמת שזאת לא הבחנה שלי, אלא של סטולמן שמתייחס לקוד פתוח כמתודולגיית פיתוח בלבד שטוענת שהתוצאה טובה יותר כאשר הפיתוח נעשה באופן מסויים. במובן זה, הקוד הפתוח הוא הצד הפרקטי (ולכן שווק לארגונים) בעוד התוכנה החופשית הוא הצד הפילוסופי. כך לפחות אני מתייחס לדברים. מתוך: https://www.gnu.org/philosophy/open-source-misses-the-point.html The two terms describe almost the same category of software, but they stand for views based on fundamentally different values. Open source is a development methodology; free software is a social movement. For the free software movement, free software is an ethical imperative, essential respect for the users' freedom. By contrast, the philosophy of open source considers issues in terms of how to make software “better”—in a practical sense only. ולכן קהילה פעילה נופלת אצלי בקטגוריה של "קוד פתוח". כי ביננו, אפשר לעשות קוד פתוח (מבחינת מתודולגיה) גם בלי רישיון מתירני. לא חסרים גופים שיוצרים קהילה סביב המוצר שלהם ומקבלים תרומות וכו' גם כאשר הרישיון סגור לחלוטין. קפלן 2015-11-12 21:41 GMT+02:00 Shai Berger : > On Thursday 12 November 2015 13:16:04 Lior Kaplan wrote: > > > > וזאת הסיבה שעשיתי הבחנה הפעם בין התוכנה החופשית (הרישיון) לקהילה (קוד > > > פתוח). > > זו טרמינולוגיה מעניינת, פעם ראשונה שאני נתקל במישהו שמחלק ככה. > > החלוקה ההיסטורית בין תנועת הקוד הפתוח לבין תנועת התכנה החופשית היתה בהבחנה > בין > המטרות שהרשיון משרת: תנועת הקוד הפתוח דיברה על מתודולוגיה של פיתוח תוכנה > („עם > מספיק זוגות עיניים, כל באג הוא רדוד”) ואילו תנועת התוכנה החופשית דיברה על > זכויות המשתמשים ומאזו הכוחות בין המשתמשים ליצרני התוכנה. > > בעיקרון, המושגים נקבעו ע״י הארגונים שטבעו אותם, לפי תנאי הרשיון: > פרוייקט הוא „תוכנה חופשית” אם הרשיון שלו מבטיח למשתמשים את ארבע חרויות > התוכנה > של ה־FSF[1], והוא „קוד פתוח” אם הרשיון שלו עומד בעשרת התנאים של הגדרת הקוד > הפתוח של ה־OSI[2]. בפועל, קשה מאד ליצור רשיון שעומד באחת ההגדרות האלו ולא > עומד גם בשניה. > > שי > > > [1] http://www.gnu.org/philosophy/free-sw.en.html > [2] http://opensource.org/osd > ___ > Discussions mailing list > Discussions@hamakor.org.il > http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions > ___ Discussions mailing list Discussions@hamakor.org.il http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions
Re: WordPress מפעילה 25% מכל האתרים באינטרנט
On Thursday 12 November 2015 13:16:04 Lior Kaplan wrote: > > וזאת הסיבה שעשיתי הבחנה הפעם בין התוכנה החופשית (הרישיון) לקהילה (קוד > > פתוח). זו טרמינולוגיה מעניינת, פעם ראשונה שאני נתקל במישהו שמחלק ככה. החלוקה ההיסטורית בין תנועת הקוד הפתוח לבין תנועת התכנה החופשית היתה בהבחנה בין המטרות שהרשיון משרת: תנועת הקוד הפתוח דיברה על מתודולוגיה של פיתוח תוכנה („עם מספיק זוגות עיניים, כל באג הוא רדוד”) ואילו תנועת התוכנה החופשית דיברה על זכויות המשתמשים ומאזו הכוחות בין המשתמשים ליצרני התוכנה. בעיקרון, המושגים נקבעו ע״י הארגונים שטבעו אותם, לפי תנאי הרשיון: פרוייקט הוא „תוכנה חופשית” אם הרשיון שלו מבטיח למשתמשים את ארבע חרויות התוכנה של ה־FSF[1], והוא „קוד פתוח” אם הרשיון שלו עומד בעשרת התנאים של הגדרת הקוד הפתוח של ה־OSI[2]. בפועל, קשה מאד ליצור רשיון שעומד באחת ההגדרות האלו ולא עומד גם בשניה. שי [1] http://www.gnu.org/philosophy/free-sw.en.html [2] http://opensource.org/osd ___ Discussions mailing list Discussions@hamakor.org.il http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions
Re: WordPress מפעילה 25% מכל האתרים באינטרנט
רק הערה קטנה: הקורא התמים עלול לחשוב שאני שגריר אנגולר בארץ. ובכן, האמת היא שאני לא סובל את רוב הפריימוורקים, וביחוד את אנגולר. הוא מסובך, מכוער, מסורבל, עקומת לימוד בלתי סבירה, מפתחיו עשו כמה וכמה בחירות לא נכונות, ואני יכול להמשיך ואפילו לתת הרצאה של יום שלם על כל מה שדפוק בו. וגם כשהמפתחים שלו רצו לתקן (חלק קטן מהבעיות), הם עשו את זה בדרך הגרועה ביותר: ע״י פיתוח אנגולר חדש לגמרי, ששבר לחלוטין את התאימות של רבבות פרוייקטים שהספיקו להיכתב באנגולר המקורי. אם אכתוב פה את כל מה שיש לי בבטן על אנגולר, עוד עלולים שלא להכניס אותי למפגשי המיט-אפ הבאים ;-) (לרובם אני בכלל לא מספיק להירשם לפני שהם מתמלאים...) אבל חשוב היה לי להתערב בשיחה כדי שנדע שהתחום הזה לא רק חי ובועט, אלא אף מגמד בהיקפו את התחומים הקלאסיים של קוד פתוח, כמו לינוקס (שהיא כמובן המערכת העיקרית שלי, בעבר בהווה ובעתיד). 2015-11-12 13:32 GMT+02:00 Eli Marmor : > אז זהו, שהמעורבות של הקהילה היא עצומה גם בתחום של תרומת קוד. > ואפשר לבדוק את זה בקלות, כי כמעט כל הפרוייקטים האלו מתנהלים ב-GitHub ושם > יש מספרים מדוייקים של קונטריביוטרים ושל פורקים. > זה נכון כמובן גם לאנגולר, למרות ששם יש חברה (גוגל) שמעסיקה עשרות אנשים > בשכר מלא, שכל מה שהם עושים זה לפתח קוד פתוח עבור אנגולר. > אז הקהילה היתה יכולה לומר ״אנגולר יכול להסתדר יופי בלעדינו״, אבל למיטב > ידיעתי בכל זאת יש מאות תורמי קוד נוספים (ואולי אף יותר). > > עם זאת, הנושא שהעלית, של מעורבות חברה מסחרית, חשוב מאוד. > מעורבות כזאת הינה חיונית מצד אחד, ואנגולר לא היה מגיע למה שהגיע ללא גוגל, > אך מצד שני טומנת בחובה סכנות. > מרתק לעקוב אחרי מה שקורה בחודשים האחרונים בקהילת מטאור, לדוגמא, ששם החברה > המובילה את הפיתוח ביצעה לאחרונה כמה פיתוחים שהינם הפוכים לחלוטין > ל״וויש-ליסט״ של הקהילה: זרקו את מימשק התצוגה האהוב כל כך על המפתחים (בלייז, > לטובת React), והקפיאו את פרוייקט הוספת תמיכה ב-SQL שתפס מקום ראשון בכל > הסקרים (כיום נתמך רק MongoDB). ואלו רק שתי דוגמאות מתוך רשימה ארוכה של > דברים שעשו בדיוק ההיפך מרצון הקהילה. > במקרים דומים בהיסטוריה של קוד פתוח, גם כאלו שלא היתה מעורבת בהם חברה > מסחרית, גרמו דברים כאלה לפורק, ובדרך כלל למיזוג מחדש לאחר שה״פורשים״ פיתחו > את מה שה״ענף המקורי״ סירב לעשות. לנו, ותיקי הקוד הפתוח, זכורה הפרישה של > egcs מ-gcc והמיזוג מחדש, לאחרונה כיכבו בכותרות פורשי ה-NodeJS (שקראו לעצמם > io.js) וכמובן המיזוג מחדש, ואנשי הפריימוורקים הותיקים זוכרים את הפרישה > והמיזוג מחדש של Rails ו-Merb. > אז בזכות העובדה שמדובר בקוד פתוח, יתכן שגם אם חברה תרצה להתעמר בקהילה > (ואני לא חושב שזה מה שקורה במטאור או בפרוייקטים האחרים שהזכרתי), היא לא > תוכל, ובמקרה הגרוע היא עלולה אף לאבד את הנכס העיקרי שלה. > > 2015-11-12 13:16 GMT+02:00 Lior Kaplan : > >> (והפעם גם לרשימה). >> >> 2015-11-12 13:15 GMT+02:00 Lior Kaplan : >> >>> היי אלי, >>> >>> כל עוד אתה כותב את השם שלי נכון, אתה מוזמן לצטט כמה שאתה רוצה (: >>> >>> אני מודע לפריחה של חלק גדול מתשתיות הקוד הפתוח, בעיקר בתחום הווב, ובוודאי >>> שעם JS אז גישה לקוד זה דרישה טכנית גם ללא קשר לרישיון (בניגוד לדברים בצד >>> שרת >>> לדוגמה). >>> >>> אבל, וכאן הנקודה העיקרית - שקהילת משתמשים גדולה לא בהכרח מעידה שזה >>> פרוייקט >>> קוד פתוח במובן של קהילה שתורמת בחזרה, מתקנת באגים וכו'. עם אנגולר אני >>> מניח >>> שזה קיים, אבל השאלה באיזה יחס לכמות המשתמשים (וכמו שציינת, זה נפוץ מאוד). >>> >>> מאחר ואני לא מעורה בתחום הזה של JS, אני לא יכול להעיד והשארתי את השאלה >>> של ירון פתוחה למי שכן מכיר את הפרוייקט מאחורי הקלעים. >>> >>> בנוסף, יש כאן אלמנט נוסף והוא האם כל הקהילה היא בעצם עובדים של חברה >>> מסויימת >>> וברגע שהחברה תרצה לשנות משהו הפרוייקט מת. זה גם עולה לפעמים ביחס לחלק >>> מהפרוייקטים שיש ל-RedHat שבהם רוב האנשים בסופו של דבר מקבלים שכר. >>> >>> וזאת הסיבה שעשיתי הבחנה הפעם בין התוכנה החופשית (הרישיון) לקהילה (קוד >>> פתוח). >>> >>> קפלן >>> >>> >>> >>> >>> >>> 2015-11-12 12:58 GMT+02:00 Eli Marmor : >>> אני לא יודע איך להגיד את זה בעדינות, אז אני אדבר דוגרי: חבר׳ה, אנחנו מנותקים! מנותקים! כל נושא הפריימוורקים של ג׳אווה-סקריפט (שאנגולר הוא הפופולרי שבהם) ממלא בשנתיים האחרונות כ-80% מכל הנפח של הסצנה של קוד פתוח, מכל בחינה שהיא, ואנחנו שמתיימרים להיות ״קהילת הקוד הפתוח״ בכלל לא מכירים את זה! חוקרים ומתפעלים מזה כמו אנתרופולוגים: ״זה נראה די פופולרי״, תוהים אם יש לזה בכלל קהילה (ליאור וירון, מקווה שאתם לא כועסים עלי, אתם פה השניים היחידים שאפשר לצטט, אל תקחו את זה אישית... ;-) ההיפך, אני מעריך אתכם מאוד על שהעליתם את זה לתודעת הרשימה). ובכן, כל הקהילה שלנו מתגמדת לעומת הקהילה של זה. בארץ לבד, קיימות הרבה (!) קבוצות של אנגולר (או של נושאים אחרים שאנגולר הוא עיקר העיסוק שלהן), שלפחות שתיים מהן מונות אלפי (!) חברים. לפני שנתיים-שלוש התחלתי לתעד את מפגשי המיט-אפ של הקבוצות האלה, אך הפסקתי כבר אחרי חודשיים-שלושה, כשעברתי את ה-40 (!) בארץ לבד. היה אפילו מקרה של שני מפגשים מקבילים, שאף קבוצה לא הסכימה לוותר על המועד. אני מעריך שמספר המפגשים, בארץ לבד, עבר מזמן את המאה (!) (ההגדרה שלי ל״כנס אנגולר״ דורשת שרוב הכנס, או לפחות מחציתו, יעסוק באנגולר; כך שאם למשל יש כנס של ״אנגולר מול אמבר: מי מנצח?״, אז זה עומד בהגדרה). ולא מדובר במפגשים של שניים וחצי אנשים; כמעט תמיד הם overbooked עם רשימת המתנה מכאן עד להודעה חדשה. ב
Re: WordPress מפעילה 25% מכל האתרים באינטרנט
אז זהו, שהמעורבות של הקהילה היא עצומה גם בתחום של תרומת קוד. ואפשר לבדוק את זה בקלות, כי כמעט כל הפרוייקטים האלו מתנהלים ב-GitHub ושם יש מספרים מדוייקים של קונטריביוטרים ושל פורקים. זה נכון כמובן גם לאנגולר, למרות ששם יש חברה (גוגל) שמעסיקה עשרות אנשים בשכר מלא, שכל מה שהם עושים זה לפתח קוד פתוח עבור אנגולר. אז הקהילה היתה יכולה לומר ״אנגולר יכול להסתדר יופי בלעדינו״, אבל למיטב ידיעתי בכל זאת יש מאות תורמי קוד נוספים (ואולי אף יותר). עם זאת, הנושא שהעלית, של מעורבות חברה מסחרית, חשוב מאוד. מעורבות כזאת הינה חיונית מצד אחד, ואנגולר לא היה מגיע למה שהגיע ללא גוגל, אך מצד שני טומנת בחובה סכנות. מרתק לעקוב אחרי מה שקורה בחודשים האחרונים בקהילת מטאור, לדוגמא, ששם החברה המובילה את הפיתוח ביצעה לאחרונה כמה פיתוחים שהינם הפוכים לחלוטין ל״וויש-ליסט״ של הקהילה: זרקו את מימשק התצוגה האהוב כל כך על המפתחים (בלייז, לטובת React), והקפיאו את פרוייקט הוספת תמיכה ב-SQL שתפס מקום ראשון בכל הסקרים (כיום נתמך רק MongoDB). ואלו רק שתי דוגמאות מתוך רשימה ארוכה של דברים שעשו בדיוק ההיפך מרצון הקהילה. במקרים דומים בהיסטוריה של קוד פתוח, גם כאלו שלא היתה מעורבת בהם חברה מסחרית, גרמו דברים כאלה לפורק, ובדרך כלל למיזוג מחדש לאחר שה״פורשים״ פיתחו את מה שה״ענף המקורי״ סירב לעשות. לנו, ותיקי הקוד הפתוח, זכורה הפרישה של egcs מ-gcc והמיזוג מחדש, לאחרונה כיכבו בכותרות פורשי ה-NodeJS (שקראו לעצמם io.js) וכמובן המיזוג מחדש, ואנשי הפריימוורקים הותיקים זוכרים את הפרישה והמיזוג מחדש של Rails ו-Merb. אז בזכות העובדה שמדובר בקוד פתוח, יתכן שגם אם חברה תרצה להתעמר בקהילה (ואני לא חושב שזה מה שקורה במטאור או בפרוייקטים האחרים שהזכרתי), היא לא תוכל, ובמקרה הגרוע היא עלולה אף לאבד את הנכס העיקרי שלה. 2015-11-12 13:16 GMT+02:00 Lior Kaplan : > (והפעם גם לרשימה). > > 2015-11-12 13:15 GMT+02:00 Lior Kaplan : > >> היי אלי, >> >> כל עוד אתה כותב את השם שלי נכון, אתה מוזמן לצטט כמה שאתה רוצה (: >> >> אני מודע לפריחה של חלק גדול מתשתיות הקוד הפתוח, בעיקר בתחום הווב, ובוודאי >> שעם JS אז גישה לקוד זה דרישה טכנית גם ללא קשר לרישיון (בניגוד לדברים בצד >> שרת >> לדוגמה). >> >> אבל, וכאן הנקודה העיקרית - שקהילת משתמשים גדולה לא בהכרח מעידה שזה פרוייקט >> קוד פתוח במובן של קהילה שתורמת בחזרה, מתקנת באגים וכו'. עם אנגולר אני >> מניח >> שזה קיים, אבל השאלה באיזה יחס לכמות המשתמשים (וכמו שציינת, זה נפוץ מאוד). >> >> מאחר ואני לא מעורה בתחום הזה של JS, אני לא יכול להעיד והשארתי את השאלה >> של ירון פתוחה למי שכן מכיר את הפרוייקט מאחורי הקלעים. >> >> בנוסף, יש כאן אלמנט נוסף והוא האם כל הקהילה היא בעצם עובדים של חברה >> מסויימת >> וברגע שהחברה תרצה לשנות משהו הפרוייקט מת. זה גם עולה לפעמים ביחס לחלק >> מהפרוייקטים שיש ל-RedHat שבהם רוב האנשים בסופו של דבר מקבלים שכר. >> >> וזאת הסיבה שעשיתי הבחנה הפעם בין התוכנה החופשית (הרישיון) לקהילה (קוד >> פתוח). >> >> קפלן >> >> >> >> >> >> 2015-11-12 12:58 GMT+02:00 Eli Marmor : >> >>> אני לא יודע איך להגיד את זה בעדינות, אז אני אדבר דוגרי: >>> >>> חבר׳ה, אנחנו מנותקים! >>> מנותקים! >>> >>> כל נושא הפריימוורקים של ג׳אווה-סקריפט (שאנגולר הוא הפופולרי שבהם) ממלא >>> בשנתיים האחרונות כ-80% מכל הנפח של הסצנה של קוד פתוח, מכל בחינה שהיא, >>> ואנחנו שמתיימרים להיות ״קהילת הקוד הפתוח״ בכלל לא מכירים את זה! >>> חוקרים ומתפעלים מזה כמו אנתרופולוגים: ״זה נראה די פופולרי״, תוהים אם יש >>> לזה בכלל קהילה (ליאור וירון, מקווה שאתם לא כועסים עלי, אתם פה השניים >>> היחידים שאפשר לצטט, אל תקחו את זה אישית... ;-) >>> ההיפך, אני מעריך אתכם מאוד על שהעליתם את זה לתודעת הרשימה). >>> >>> ובכן, כל הקהילה שלנו מתגמדת לעומת הקהילה של זה. >>> בארץ לבד, קיימות הרבה (!) קבוצות של אנגולר (או של נושאים אחרים שאנגולר >>> הוא עיקר העיסוק שלהן), שלפחות שתיים מהן מונות אלפי (!) חברים. >>> לפני שנתיים-שלוש התחלתי לתעד את מפגשי המיט-אפ של הקבוצות האלה, אך הפסקתי >>> כבר אחרי חודשיים-שלושה, כשעברתי את ה-40 (!) בארץ לבד. היה אפילו מקרה של שני >>> מפגשים מקבילים, שאף קבוצה לא הסכימה לוותר על המועד. >>> אני מעריך שמספר המפגשים, בארץ לבד, עבר מזמן את המאה (!) >>> (ההגדרה שלי ל״כנס אנגולר״ דורשת שרוב הכנס, או לפחות מחציתו, יעסוק >>> באנגולר; כך שאם למשל יש כנס של ״אנגולר מול אמבר: מי מנצח?״, אז זה עומד >>> בהגדרה). >>> ולא מדובר במפגשים של שניים וחצי אנשים; כמעט תמיד הם overbooked עם רשימת >>> המתנה מכאן עד להודעה חדשה. >>> בשיא (כן, אנגולר מדשדשת לאחרונה, הלוואי על כולנו כזה דשדוש), אני זוכר >>> מיטאפ בת״א שהוגבל ל-300 אנשים, שניסיתי להירשם אליו מספר דקות (!) לאחר >>> שנפתח, אך הוא כבר היה מלא עד כדי כך שלא היה אפילו טעם להירשם לרשימת ההמתנה. >>> >>> חלק מהכנסים הם של יום שלם, וחלק אפילו בתשלום. >>> כך למשל, ב-SDP של סלע לפני שנה, תוכנן יום על אנגולר, במחיר 4-ספרתי, >>> ולמרות המחיר, ולמרות האולם הענק, הם נאלצו לפתוח 3 (!) ימים נפרדים של זה >>> בעקבות הביקוש המטורף. >>> >>> ועדיין רוב המפגשים הם בחינם, ואצלי המבחן האמיתי הוא מבחן הכסף. דיבורים >>> הם בחינם (וגם מיט-אפס), אך כמו שדודינו שמעבר לים נוהגים לומר: >>> Put your money where your mouth is. >>> ובכן, אף אחד לא יודע להעריך את ה״שווי״ של אנגולר, אך אפשר לגזור אותו >>> משווי של פריימורקים ״מתחרים״. >>> מבחינתי המדד הוא שתי חברות שמפתחות פריימוורקים ״קיקיוניים״ (יחסית >>> לאנגולר), אחת נקראת ״מטאור״ ואחת נקראת ״Famous״ (אם כי שני הפריימוורקים >>> האלו לא מפורסמים, בוודאי יחסית לאנגולר). >>> לגמרי במקרה, בכל א
Re: WordPress מפעילה 25% מכל האתרים באינטרנט
(והפעם גם לרשימה). 2015-11-12 13:15 GMT+02:00 Lior Kaplan : > היי אלי, > > כל עוד אתה כותב את השם שלי נכון, אתה מוזמן לצטט כמה שאתה רוצה (: > > אני מודע לפריחה של חלק גדול מתשתיות הקוד הפתוח, בעיקר בתחום הווב, ובוודאי > שעם JS אז גישה לקוד זה דרישה טכנית גם ללא קשר לרישיון (בניגוד לדברים בצד > שרת > לדוגמה). > > אבל, וכאן הנקודה העיקרית - שקהילת משתמשים גדולה לא בהכרח מעידה שזה פרוייקט > קוד פתוח במובן של קהילה שתורמת בחזרה, מתקנת באגים וכו'. עם אנגולר אני מניח > שזה קיים, אבל השאלה באיזה יחס לכמות המשתמשים (וכמו שציינת, זה נפוץ מאוד). > > מאחר ואני לא מעורה בתחום הזה של JS, אני לא יכול להעיד והשארתי את השאלה > של ירון פתוחה למי שכן מכיר את הפרוייקט מאחורי הקלעים. > > בנוסף, יש כאן אלמנט נוסף והוא האם כל הקהילה היא בעצם עובדים של חברה > מסויימת > וברגע שהחברה תרצה לשנות משהו הפרוייקט מת. זה גם עולה לפעמים ביחס לחלק > מהפרוייקטים שיש ל-RedHat שבהם רוב האנשים בסופו של דבר מקבלים שכר. > > וזאת הסיבה שעשיתי הבחנה הפעם בין התוכנה החופשית (הרישיון) לקהילה (קוד > פתוח). > > קפלן > > > > > > 2015-11-12 12:58 GMT+02:00 Eli Marmor : > >> אני לא יודע איך להגיד את זה בעדינות, אז אני אדבר דוגרי: >> >> חבר׳ה, אנחנו מנותקים! >> מנותקים! >> >> כל נושא הפריימוורקים של ג׳אווה-סקריפט (שאנגולר הוא הפופולרי שבהם) ממלא >> בשנתיים האחרונות כ-80% מכל הנפח של הסצנה של קוד פתוח, מכל בחינה שהיא, >> ואנחנו שמתיימרים להיות ״קהילת הקוד הפתוח״ בכלל לא מכירים את זה! >> חוקרים ומתפעלים מזה כמו אנתרופולוגים: ״זה נראה די פופולרי״, תוהים אם יש >> לזה בכלל קהילה (ליאור וירון, מקווה שאתם לא כועסים עלי, אתם פה השניים >> היחידים שאפשר לצטט, אל תקחו את זה אישית... ;-) >> ההיפך, אני מעריך אתכם מאוד על שהעליתם את זה לתודעת הרשימה). >> >> ובכן, כל הקהילה שלנו מתגמדת לעומת הקהילה של זה. >> בארץ לבד, קיימות הרבה (!) קבוצות של אנגולר (או של נושאים אחרים שאנגולר >> הוא עיקר העיסוק שלהן), שלפחות שתיים מהן מונות אלפי (!) חברים. >> לפני שנתיים-שלוש התחלתי לתעד את מפגשי המיט-אפ של הקבוצות האלה, אך הפסקתי >> כבר אחרי חודשיים-שלושה, כשעברתי את ה-40 (!) בארץ לבד. היה אפילו מקרה של שני >> מפגשים מקבילים, שאף קבוצה לא הסכימה לוותר על המועד. >> אני מעריך שמספר המפגשים, בארץ לבד, עבר מזמן את המאה (!) >> (ההגדרה שלי ל״כנס אנגולר״ דורשת שרוב הכנס, או לפחות מחציתו, יעסוק >> באנגולר; כך שאם למשל יש כנס של ״אנגולר מול אמבר: מי מנצח?״, אז זה עומד >> בהגדרה). >> ולא מדובר במפגשים של שניים וחצי אנשים; כמעט תמיד הם overbooked עם רשימת >> המתנה מכאן עד להודעה חדשה. >> בשיא (כן, אנגולר מדשדשת לאחרונה, הלוואי על כולנו כזה דשדוש), אני זוכר >> מיטאפ בת״א שהוגבל ל-300 אנשים, שניסיתי להירשם אליו מספר דקות (!) לאחר >> שנפתח, אך הוא כבר היה מלא עד כדי כך שלא היה אפילו טעם להירשם לרשימת ההמתנה. >> >> חלק מהכנסים הם של יום שלם, וחלק אפילו בתשלום. >> כך למשל, ב-SDP של סלע לפני שנה, תוכנן יום על אנגולר, במחיר 4-ספרתי, >> ולמרות המחיר, ולמרות האולם הענק, הם נאלצו לפתוח 3 (!) ימים נפרדים של זה >> בעקבות הביקוש המטורף. >> >> ועדיין רוב המפגשים הם בחינם, ואצלי המבחן האמיתי הוא מבחן הכסף. דיבורים הם >> בחינם (וגם מיט-אפס), אך כמו שדודינו שמעבר לים נוהגים לומר: >> Put your money where your mouth is. >> ובכן, אף אחד לא יודע להעריך את ה״שווי״ של אנגולר, אך אפשר לגזור אותו >> משווי של פריימורקים ״מתחרים״. >> מבחינתי המדד הוא שתי חברות שמפתחות פריימוורקים ״קיקיוניים״ (יחסית >> לאנגולר), אחת נקראת ״מטאור״ ואחת נקראת ״Famous״ (אם כי שני הפריימוורקים >> האלו לא מפורסמים, בוודאי יחסית לאנגולר). >> לגמרי במקרה, בכל אחת מהחברות האלו הושקעו 31 מיליון דולר, במספר סבבים. >> כשבחברה מושקעים 31 מיליון, בשווי הולך ועולה מסבב לסבב, סביר להניח ששוויה >> עבר את ה-100 מיליון. >> אז מה יש לנו? >> שתי חברות, שמפתחות פריימוורקים שאפילו ביחד לא מגיעים לעשירית מהפופולריות >> של אנגולר, וששוות יחדיו כרבע מיליארד דולר (כמעט 1,000,000,000 ש״ח, כדי >> להמחיש). >> >> והכל פתוח לחלוטין! >> היום בעולם הג׳אווה-סקריפט, קיימות אלפי חבילות, והמשותף כמעט לכולן הוא >> הרשיון ה״פרמיסיבי״ >> (MIT, BSD, etc.) >> אגב, ה״מטאור״ שהזכרתי דווקא התחיל כ-GPL, אך מהר מאוד זה הוחלף גם ב-MIT. >> ואם כבר הזכרתי אותו בהקשר של אנגולר, אז אחד מפרוייקטי הקוד הפתוח החשובים >> ביותר שהתבצעו בשנה האחרונה, היה חיבור של אנגולר למטאור, ופרוייקט זה התבצע >> ע״י הישראלי אורי גולדשטיין. כשחיפשו מועמד לפרס המקור, הצעתי את שמו, אבל אף >> אחד לא הבין על מה אני מדבר. >> (אגב, ידידינו ליאור קסוס מעורה עמוק בקהילות האלה, ואף מוביל פיתוח של >> ״מחסנית״ MEAN - >> ר״ת של MongoDB, Express, AngulaJS, NodeJS. הפיתוח מבוצע בקוד פתוח, ורובו >> ע״י מתכנתות חרדיות, וכך ליאור מגשים כמה וכמה אידיאלים, ואפילו מצליח להרוויח >> מזה!). >> >> אז בואו נהיה פחות מנותקים ויותר פתוחים. הרי ״פתיחות״ היא הסיסמא שלנו. >> ואני מפנה את הביקורת הזאת גם לעצמי: >> אני זוכר לפני 8 שנים ששלומי פיש רצה לארגן הרצאה על jQuery, ולא הבנתי מה >> כל כך חשוב בזה. >> כבר אחרי שנה היה ברור שטעיתי. >> לכולנו קל להיצמד לאותם נושאים שהעסיקו את הקהילה לפני 20 שנה (לינוקס >> למשל), אבל הם מתגמדים לעומת פרוייקטי הקוד הפתוח החדשים. לא שלינוקס הצטמצם >> (אדרבא, אם סופרים את הסמארטפונים ואת האפלייאנסים למיניהם, לינוקס היא מערכת >> ההפעלה הנפוצה בעולם), אבל היא מתגמדת לעומת היקף העיסוק בפרוייקטי קוד-פתוח >> חדשים. וזה ההבדל בין הרשימה הזאת, לבין רשימת התפוצה של לינוקס ישראל, שעוסקת >> רק בלינוקס. >> >> 201
Re: WordPress מפעילה 25% מכל האתרים באינטרנט
אני לא יודע איך להגיד את זה בעדינות, אז אני אדבר דוגרי: חבר׳ה, אנחנו מנותקים! מנותקים! כל נושא הפריימוורקים של ג׳אווה-סקריפט (שאנגולר הוא הפופולרי שבהם) ממלא בשנתיים האחרונות כ-80% מכל הנפח של הסצנה של קוד פתוח, מכל בחינה שהיא, ואנחנו שמתיימרים להיות ״קהילת הקוד הפתוח״ בכלל לא מכירים את זה! חוקרים ומתפעלים מזה כמו אנתרופולוגים: ״זה נראה די פופולרי״, תוהים אם יש לזה בכלל קהילה (ליאור וירון, מקווה שאתם לא כועסים עלי, אתם פה השניים היחידים שאפשר לצטט, אל תקחו את זה אישית... ;-) ההיפך, אני מעריך אתכם מאוד על שהעליתם את זה לתודעת הרשימה). ובכן, כל הקהילה שלנו מתגמדת לעומת הקהילה של זה. בארץ לבד, קיימות הרבה (!) קבוצות של אנגולר (או של נושאים אחרים שאנגולר הוא עיקר העיסוק שלהן), שלפחות שתיים מהן מונות אלפי (!) חברים. לפני שנתיים-שלוש התחלתי לתעד את מפגשי המיט-אפ של הקבוצות האלה, אך הפסקתי כבר אחרי חודשיים-שלושה, כשעברתי את ה-40 (!) בארץ לבד. היה אפילו מקרה של שני מפגשים מקבילים, שאף קבוצה לא הסכימה לוותר על המועד. אני מעריך שמספר המפגשים, בארץ לבד, עבר מזמן את המאה (!) (ההגדרה שלי ל״כנס אנגולר״ דורשת שרוב הכנס, או לפחות מחציתו, יעסוק באנגולר; כך שאם למשל יש כנס של ״אנגולר מול אמבר: מי מנצח?״, אז זה עומד בהגדרה). ולא מדובר במפגשים של שניים וחצי אנשים; כמעט תמיד הם overbooked עם רשימת המתנה מכאן עד להודעה חדשה. בשיא (כן, אנגולר מדשדשת לאחרונה, הלוואי על כולנו כזה דשדוש), אני זוכר מיטאפ בת״א שהוגבל ל-300 אנשים, שניסיתי להירשם אליו מספר דקות (!) לאחר שנפתח, אך הוא כבר היה מלא עד כדי כך שלא היה אפילו טעם להירשם לרשימת ההמתנה. חלק מהכנסים הם של יום שלם, וחלק אפילו בתשלום. כך למשל, ב-SDP של סלע לפני שנה, תוכנן יום על אנגולר, במחיר 4-ספרתי, ולמרות המחיר, ולמרות האולם הענק, הם נאלצו לפתוח 3 (!) ימים נפרדים של זה בעקבות הביקוש המטורף. ועדיין רוב המפגשים הם בחינם, ואצלי המבחן האמיתי הוא מבחן הכסף. דיבורים הם בחינם (וגם מיט-אפס), אך כמו שדודינו שמעבר לים נוהגים לומר: Put your money where your mouth is. ובכן, אף אחד לא יודע להעריך את ה״שווי״ של אנגולר, אך אפשר לגזור אותו משווי של פריימורקים ״מתחרים״. מבחינתי המדד הוא שתי חברות שמפתחות פריימוורקים ״קיקיוניים״ (יחסית לאנגולר), אחת נקראת ״מטאור״ ואחת נקראת ״Famous״ (אם כי שני הפריימוורקים האלו לא מפורסמים, בוודאי יחסית לאנגולר). לגמרי במקרה, בכל אחת מהחברות האלו הושקעו 31 מיליון דולר, במספר סבבים. כשבחברה מושקעים 31 מיליון, בשווי הולך ועולה מסבב לסבב, סביר להניח ששוויה עבר את ה-100 מיליון. אז מה יש לנו? שתי חברות, שמפתחות פריימוורקים שאפילו ביחד לא מגיעים לעשירית מהפופולריות של אנגולר, וששוות יחדיו כרבע מיליארד דולר (כמעט 1,000,000,000 ש״ח, כדי להמחיש). והכל פתוח לחלוטין! היום בעולם הג׳אווה-סקריפט, קיימות אלפי חבילות, והמשותף כמעט לכולן הוא הרשיון ה״פרמיסיבי״ (MIT, BSD, etc.) אגב, ה״מטאור״ שהזכרתי דווקא התחיל כ-GPL, אך מהר מאוד זה הוחלף גם ב-MIT. ואם כבר הזכרתי אותו בהקשר של אנגולר, אז אחד מפרוייקטי הקוד הפתוח החשובים ביותר שהתבצעו בשנה האחרונה, היה חיבור של אנגולר למטאור, ופרוייקט זה התבצע ע״י הישראלי אורי גולדשטיין. כשחיפשו מועמד לפרס המקור, הצעתי את שמו, אבל אף אחד לא הבין על מה אני מדבר. (אגב, ידידינו ליאור קסוס מעורה עמוק בקהילות האלה, ואף מוביל פיתוח של ״מחסנית״ MEAN - ר״ת של MongoDB, Express, AngulaJS, NodeJS. הפיתוח מבוצע בקוד פתוח, ורובו ע״י מתכנתות חרדיות, וכך ליאור מגשים כמה וכמה אידיאלים, ואפילו מצליח להרוויח מזה!). אז בואו נהיה פחות מנותקים ויותר פתוחים. הרי ״פתיחות״ היא הסיסמא שלנו. ואני מפנה את הביקורת הזאת גם לעצמי: אני זוכר לפני 8 שנים ששלומי פיש רצה לארגן הרצאה על jQuery, ולא הבנתי מה כל כך חשוב בזה. כבר אחרי שנה היה ברור שטעיתי. לכולנו קל להיצמד לאותם נושאים שהעסיקו את הקהילה לפני 20 שנה (לינוקס למשל), אבל הם מתגמדים לעומת פרוייקטי הקוד הפתוח החדשים. לא שלינוקס הצטמצם (אדרבא, אם סופרים את הסמארטפונים ואת האפלייאנסים למיניהם, לינוקס היא מערכת ההפעלה הנפוצה בעולם), אבל היא מתגמדת לעומת היקף העיסוק בפרוייקטי קוד-פתוח חדשים. וזה ההבדל בין הרשימה הזאת, לבין רשימת התפוצה של לינוקס ישראל, שעוסקת רק בלינוקס. 2015-11-12 11:10 GMT+02:00 Yaron Shahrabani : > זה נראה לי כמו מוצר די פופולרי (לפחות לפי תחושת בטן). > > Yaron Shahrabani > > > > > 2015-11-12 11:05 GMT+02:00 Lior Kaplan : > >> תוכנה חופשי זאת בטוח. >> >> https://github.com/angular/angular.js/blob/master/LICENSE >> >> לגבי קוד פתוח - תלוי כמה קהילה יש לזה (מצטער, אני לא מעורה בפרטים). >> >> קפלן >> >> On Thu, Nov 12, 2015 at 11:00 AM, Yaron Shahrabani >> wrote: >> >>> עד כמה אנחנו מחשיבים את אנגולר לקוד פתוח? >>> >>> Yaron Shahrabani >>> >>> >>> >>> >>> On Tue, Nov 10, 2015 at 12:01 PM, Lior Kaplan >>> wrote: >>> http://www.calcalist.co.il/internet/articles/0,7340,L-3673126,00.html קפלן ___ Discussions mailing list Discussions@hamakor.org.il http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions >>> >>> >> > > ___ > Discussions mailing list > Discussions@hamakor.org.il > http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions > ___ Discussions mailing list Discussions@hamakor.org.il http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions
Re: WordPress מפעילה 25% מכל האתרים באינטרנט
זה נראה לי כמו מוצר די פופולרי (לפחות לפי תחושת בטן). Yaron Shahrabani 2015-11-12 11:05 GMT+02:00 Lior Kaplan : > תוכנה חופשי זאת בטוח. > > https://github.com/angular/angular.js/blob/master/LICENSE > > לגבי קוד פתוח - תלוי כמה קהילה יש לזה (מצטער, אני לא מעורה בפרטים). > > קפלן > > On Thu, Nov 12, 2015 at 11:00 AM, Yaron Shahrabani > wrote: > >> עד כמה אנחנו מחשיבים את אנגולר לקוד פתוח? >> >> Yaron Shahrabani >> >> >> >> >> On Tue, Nov 10, 2015 at 12:01 PM, Lior Kaplan >> wrote: >> >>> http://www.calcalist.co.il/internet/articles/0,7340,L-3673126,00.html >>> >>> קפלן >>> >>> ___ >>> Discussions mailing list >>> Discussions@hamakor.org.il >>> http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions >>> >> >> > ___ Discussions mailing list Discussions@hamakor.org.il http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions
Re: WordPress מפעילה 25% מכל האתרים באינטרנט
תוכנה חופשי זאת בטוח. https://github.com/angular/angular.js/blob/master/LICENSE לגבי קוד פתוח - תלוי כמה קהילה יש לזה (מצטער, אני לא מעורה בפרטים). קפלן On Thu, Nov 12, 2015 at 11:00 AM, Yaron Shahrabani wrote: > עד כמה אנחנו מחשיבים את אנגולר לקוד פתוח? > > Yaron Shahrabani > > > > > On Tue, Nov 10, 2015 at 12:01 PM, Lior Kaplan > wrote: > >> http://www.calcalist.co.il/internet/articles/0,7340,L-3673126,00.html >> >> קפלן >> >> ___ >> Discussions mailing list >> Discussions@hamakor.org.il >> http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions >> > > ___ Discussions mailing list Discussions@hamakor.org.il http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions
Re: WordPress מפעילה 25% מכל האתרים באינטרנט
עד כמה אנחנו מחשיבים את אנגולר לקוד פתוח? Yaron Shahrabani On Tue, Nov 10, 2015 at 12:01 PM, Lior Kaplan wrote: > http://www.calcalist.co.il/internet/articles/0,7340,L-3673126,00.html > > קפלן > > ___ > Discussions mailing list > Discussions@hamakor.org.il > http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions > ___ Discussions mailing list Discussions@hamakor.org.il http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions
WordPress מפעילה 25% מכל האתרים באינטרנט
http://www.calcalist.co.il/internet/articles/0,7340,L-3673126,00.html קפלן ___ Discussions mailing list Discussions@hamakor.org.il http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions
