גם בפרקטיקה זה חשוב: לדעתי קוד פתוח אינו מאיים על תאגידים, לא באופן ישיר בכל אופן. אך הוא כן פוגע במונופולים. גם סוציאליסטים וגם אנשי השוק החופשי מסכימים שמונופולים הם גרועים לכלכלה וגם לא מוסריים במידה מסויימת. כמובן שאלה שמרוויחים ישירות מהמונופולים של זכויות היוצרים עשויים להתנגד יותר לקוד פתוח, וגם להגדיר את עצמם כקפיטלסיטים, אבל הם טועים. אדם שמצפה להרוויח כמונופול ולא באמצעות השוק החופשי, לא יכול להיקרא קפיטליסט. קפיטליסט אמיתי מתנגד להתערבות המדינה בשוק, וחוקי זכויות היוצרים הקיימים היום הם בדיוק זה.
כל מה שכתבתי לא היה כדי לשכנע אף אחד בדעותיי, אלא רק כדי להראות שאי אפשר לקשר באופן בלעדי תמיכה בקוד פתוח (ואפילו בתכנה חופשית) באידיאולוגיה פוליטית/כלכלית כלשהי (בסביבה דמוקרטית). 2011/6/10 Ram-on Agmon <agm...@gmail.com> > כל הדברים הללו אכן יפים ומאירים עיניים, אבל בסופו של דבר הם נגזרת של > האידאולוגיה שכתבה אותם. ובמקרה של ויקיפדיה ישראלית, הם יהיו תמיד חלק מהתפיסה > המערבית-ציונית. > > לדוגמא, הכותב מדבר על כך שהשיטה התפתחה בין המאה ה-16 למאה ה-19, למרות שעיקר > כוחו של הקפטליזים נוצר בארה"ב אחרי מלחמת העולם השניה (אולי כי המקור שלך מדבר > על התיאוריה, ואילו אותי הפרקטיקה קצת יותר מטרידה). הציטוט שלך מדבר על זכותו > של האדם לצבור רכוש, בזמן שבמערכת המודרנית התאגידים הם יישויות משפטיות נפרדות > ועיקר הפעולות נעשות על ידי תאגידים, וכך גם עיקר הרכוש הנצבר. > > הציטוטים שהבאת מנותקים לגמרי מגישות מודרניות וביקורתית. זה חומר פרווה > לסיכומים לתיכון, זה ממש לא החומר הנוגע לבערה שהתוכנה החופשית מטילה בעולם > הטכנולוגי ובמציאות המודרנית. > > רם און > > > > > 2011/6/10 Evyatar Parker <evp55...@gmail.com> > >> שוב קצת חרגנו, אבל אני מבין שהוויכוח הוא עכשיו על האם אפשר לקשר תכנה >> חופשית לגישות פוליטיות כלכליות, אז כנראה שעוד יש קשר כלשהו לנושא. >> לדעתי קפיטליזם דווקא כן מתייחס לפרטים, ואני לא היחיד שחושב ככה (לא אני >> כתבתי את הערך): >> >>> *קפיטליזם* הוא שיטה >>> כלכלית<http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9B%D7%9C%D7%9B%D7%9C%D7%94> >>> וחברתית <http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%94> שהתפתחה >>> באירופה<http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%94> >>> בין המאה השש >>> עשרה<http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%9E%D7%90%D7%94_%D7%94-16> >>> והמאה התשע >>> עשרה<http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%9E%D7%90%D7%94_%D7%94-19>, >>> המבוססת בעיקרה על הזכות של פרטים וקבוצות לבעלות פרטית על הרכוש ולשימוש בו >>> באופן חופשי, תוך הסתמכות על שמירת >>> זכויות<http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%96%D7%9B%D7%95%D7%99%D7%95%D7%AA> >>> הקניין >>> באמצעות הרשות >>> השופטת<http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%A8%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A9%D7%95%D7%A4%D7%98%D7%AA> >>> ומערכת >>> אכיפה יעילה. >> >> וויקיפדיה העברית >> מביאה<http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%A4%D7%99%D7%98%D7%9C%D7%99%D7%96%D7%9D>לדעתי >> מאוד יפה גישות שונות להגדרת חברה קפיטליסטית. >> >>> >>> - *הגישה >>> המרקסיסטית<http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A8%D7%A7%D7%A1%D7%99%D7%96%D7%9D> >>> *: המרקסיזם מאמין בהיתכנות שיתוף פעולה בדרכי שלום בין פרטים, אך סבור >>> כי קיום בעלות פרטית על הקניין יוצר באופן הכרחי "תודעה כוזבת" אצל פרטים, >>> בגלל >>> המבנה הקיים של הבעלות על ההון, ולכן בעלות פרטית על הקניין מהווה חסם מרכזי >>> למימוש שיתוף פעולה כזה. לפי המרקסיזם, יש להשליט >>> דיקטטורה<http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%93%D7%99%D7%A7%D7%98%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%94> >>> לזמן >>> ממושך, עד שאנשים ייגמלו מתודעתם הכוזבת ויכירו בכך שהחירות האמיתית קיימת >>> דווקא בהיעדר קניין פרטי. על–פי התפישה המרקסיסטית הקלאסית, כל מדינה שיש בה >>> בעלות פרטית על הקניין היא מדינה קפיטליסטית. >>> - *הגישה הפונקציונליסטית*: גישה זו גורסת כי אין הכרח בהיווצרות תודעה >>> כוזבת וכי ברוב המקרים, אם כי לא כולם, השמירה על קניין פרטי תועיל לבני >>> האדם. >>> על–פי תפיסה זו, במקרים מסוימים ניתן לנקוט בצעדים המנוגדים לתורה >>> הקפיטליסטית, >>> וזאת כאשר בעלי–הכוח יודעים שהתוצאה הסופית של צעדים אלו תהיה טובה יותר מזו >>> שהייתה נוצרת באופן טבעי בקפיטליזם. על פי הגישה הפונקציונליסטית, מדינות >>> שבהן >>> ישנו משק >>> מעורב<http://he.wikipedia.org/w/index.php?title=%D7%9B%D7%9C%D7%9B%D7%9C%D7%94_%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%A8%D7%91%D7%AA&action=edit&redlink=1>, >>> שבו ננקטים צעדים קפיטליסטיים ובלתי-קפיטליסטיים כאחד, יכולות להיחשב >>> קפיטליסטיות במהותן, גם אם אינן כאלו באופן מלא. >>> - *הגישה הליברלית-קלאסית*: לפי גישה זו שיתוף פעולה בדרכי שלום בין >>> אנשים הוא תוצר טבעי של פעולה על–פי עקרונות הקפיטליזם. בניגוד לגישה >>> המרקסיסטית, טוענת גישה זו כי הקפיטליזם אינו המקור לעיוותים במבנה הבעלות >>> על >>> ההון, אלא התורם העיקרי לתיקונם. בניגוד לגישה הפונקציונליסטית, סבורים >>> המחזיקים בגישה הליברלית כי אין למעשה צעדים המנוגדים לקפיטליזם, שיניבו >>> תוצאות >>> טובות יותר מאלו שהיו נוצרות באופן טבעי תחת משטר קפיטליסטי. על פי הגישה >>> הליברלית, מדינה שאינה מקדשת את זכות הבעלות הפרטית על הקניין אינה יכולה >>> להיחשב קפיטליסטית. אפשר לראות בהגנה טובה יותר על זכויות >>> הפרט<http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%96%D7%9B%D7%95%D7%99%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A4%D7%A8%D7%98> >>> וזכויות >>> הקניין סימנים מעודדים, אך חשוב שלא לראות בחברות בעלות מאפיינים >>> קפיטליסטיים >>> מסוימים קפיטליסטיות ממש. לפיכך, חלק גדול מהמדינות המוגדרות על פי הגישה >>> הפונקציונליסטית כקפיטליסטיות יוגדרו >>> קורפורטיסטיות<http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%98%D7%99%D7%96%D7%9D> >>> או >>> מדינות של כלכלה >>> מעורבת<http://he.wikipedia.org/w/index.php?title=%D7%9B%D7%9C%D7%9B%D7%9C%D7%94_%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%A8%D7%91%D7%AA&action=edit&redlink=1> >>> . >>> >>> אביתר פרקר >> >> >> >> 2011/6/10 Ram-on Agmon <agm...@gmail.com> >> >>> אתה לוקח הגדרות שנראות לך מקובלות, ועל סמך ההגדרות הללו טוען כנגדי. למרות >>> שההגדרות שלך נראות לך מקובלות, הרי הן במקרה הטוב חלקיות בלבד. הקפטליזים לא >>> מדבר על בני אדם, הוא מדבר על כוחות שוק, על היד הנעלמת ועל תפוקות ויעילות. >>> ההתיחסות לבני אדם, היא כאל תשומות (תנאי - תנועה חופשית של הון, בני אדם >>> וסחורות). >>> >>> אני מדבר במישור של אמצעי הייצור, שהוא מעיקרי המנפיסט הקומניסטי, המתייחס >>> להיסטוריה האנושית כאל מאבק בין מעמדוצ. בין אלו השולטים על אמצעי הייצור (בעלי >>> ההון), לבין אלו שלא. >>> >>> כשאתה מתייחס לתיאוריה הקפטליסטית מתוך ראיה של בני אדם, אתה מחיל עליה צורת >>> מחשבה קומניסטית, שזה די משעשע, למעשה. >>> >>> אני עוסק בתחזוקה של תוכנה חופשית. מרחב העבודה שלי הוא - מחשבי הייצור. >>> הבסיס של אמצעי הייצור - התוכנה החופשית. קארל מארקס דן על אמצעי הייצור. >>> ואמצעי הייצור של עידן המידע הוא המחשב והתוכנה החופשית. לכן, כל עיסוק באמצעי >>> הייצור החופשיים, הינו דיון בביזור כוחו של הקפיטל. >>> >>> רם און >>> >>> 2011/6/10 Nadav Har'El <n...@math.technion.ac.il> >>> >>>> On Fri, Jun 10, 2011, Ram-on Agmon wrote about "Re: [OFFTOPIC] Stallman >>>> Controversy": >>>> > אני רחוק מלהסכים עימך :) >>>> > >>>> > הרעיון של הקפטליזים הוא חופש עבור התאגידים, לא עבור האדם הפרטי. השמאל >>>> מול >>>> > הימין, זה לא חופש מול שוויון, אלא חופש של התאגידים מול חופש של האנשים >>>> > הפרטיים. >>>> >>>> נראה לי שפספסת את הכוונה העיקרית במייל שלי, והיא שעמותת המקור היא לא >>>> בדיוק >>>> המקום להתדיין על פוליטיקה "כללית". >>>> >>>> אבל מכיוון שבכל זאת אמרתי משהו לגבי התכנה החופשית - שהיא גם "שמאל" וגם >>>> "ימין" >>>> כלכלי (ולא, כדבריך "משמאל לקומוניזם"), אנסה להסביר מדוע אני חושב זאת: >>>> >>>> ייתכן שהמילה "קפיטליזם" לא בדיוק המילה הנכונה, אבל הבסיס של השקפת הימין >>>> הכלכלי >>>> הוא שזכותו של *אדם* (לא תאגיד) לעשות, בגדול, מה שבא לו - אולי מלבד פגיעה >>>> פיזית באדם אחר. זכותו גם להקים ארגונים (כמו תאגידים) וזכותם של אלו גם, >>>> לעשות >>>> מה שבא להם, ולא התפקיד של המדינה לנסות להכריח את הפרטים או התאגידים >>>> לעשות >>>> דברים מסוימים (על-ידי רגולציה, סובסידיות, ניהול מגבוה כמו ברוסיה >>>> הסוביטית >>>> וכד') או לממן דברים שהם לא רוצים לממן (על-ידי מסים) וכד'. מבחינה זו, >>>> תכנה >>>> חופשית היא ימין כלכלי פר-אקסלנס: זכותו של כל אחד לכתוב תכנה חופשית >>>> כרצונו, >>>> ואנו מתנגדים להתערבות המדינה (או ארגונים אחרים הנהנים ממנגנוני הפעלת >>>> הכוח של >>>> המדינה) בסגנון ה DMCA, חוקי זכויות-יוצרים מוגזמים, וכן הלאה. >>>> >>>> מן הצד השני, לקרוא לשמאל הכלכלי, או צורתו הקיצונית הקומוניזם "חופש של >>>> אנשים >>>> פרטיים" הוא טעות. השמאל הכלכלי קורא לשוויון *על חשבון* חופש הפרט. כדי >>>> לקיים >>>> מדינת רווחה, צריכים מסים, שיש לגבות מהאזרחים - ולא ניתן להם החופש לבחור >>>> שלא >>>> לשלם מסים. האידאל הקיצוני של שוויון מלא בין כל האזרחים משאיר להם מעט >>>> מאוד >>>> חופש כלכלי - הוא יכול אולי להשאיר חופש ביטוי וכן הלאה (בניגוד למה שהיה >>>> ברוסיה >>>> הסובייטית) אבל החופש ליזמה פרטית, החופש לעסוק במה שאתה רוצה ואיך שאתה >>>> רוצה >>>> לא יכול להתקיים אם רוצים להבטיח שוויון מלא. >>>> >>>> > התוכנה החופשית מנסה לבצע חלוקה מחדש של משאבי הייצור. הקומוניזים טען >>>> שאמצעי >>>> > הייצור, השליטה עליהם, צריכה להיות בידי המדינה. הקפטליזים - בידי >>>> התאגידים, >>>> > ואילו התוכנה החופשית מתנגדת לצבירת כוח ולא משנה מי מחזיק אותו. התוכנה >>>> > החופשית מבזרת את השליטה על התוכנה, שהיא אמצעי הייצור של עידן המידע. >>>> >>>> כאמור, לא טענתי שהתכנה החופשית היא "קפיטליזם" או שהיא "קומוניזם" במשמעות >>>> שקרל >>>> מרקס קבע במאה התשע-עשרה. להפך - טענתי שהיא משהו שמקיף אידאלים של שני >>>> הקצוות - >>>> גם חופש וגם שוויון. ציינתי זאת כדי להסביר מדוע כאנשי תכנה חופשית אנחנו >>>> לא >>>> צריכים, למשל, להתווכך האם "קומוניזם" או "קפיטליזם" עדיפים - כי היא לא זה >>>> ולא >>>> זה! ומי שטוען שהיא כן אחת מהן פשוט טועה ומטעה (וכנראה יש לו אג'נדה שלא >>>> קשורה לתכנה החופשית). באותו אופן, גם "השמאל" וה"ימין" המדיני (תהליך >>>> השלום, >>>> "ארץ ישראל השלמה" וכל מה שביניהם) לא קשורים לתכנה חופשית, ומי שטוען אחרת >>>> (למשל, שלא ייתכן שאדם ימני תומך בתכנה חופשית, או ששמאלנים הם בוגדים >>>> בישראל >>>> ובוגדים בתכנה החופשית) טועה ומטעה - וגרוע מכך - סתם גורם לסכסוכים >>>> פנימיים >>>> בקהילה. אז בבקשה, לא... >>>> >>>> -- >>>> Nadav Har'El | Friday, Jun 10 2011, 8 >>>> Sivan 5771 >>>> n...@math.technion.ac.il >>>> |----------------------------------------- >>>> Phone +972-523-790466, ICQ 13349191 |If you think the whole world >>>> revolves >>>> http://nadav.harel.org.il |around you, quit staring at the >>>> GPS. >>>> >>> >>> >> >
_______________________________________________ Discussions mailing list Discussions@hamakor.org.il http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions
