Re: קוד פתוח בכתבה בכלכליסט

2015-12-19 חוט Nadav Har'El
On Thu, Dec 17, 2015, Ira Abramov wrote about "Re: קוד פתוח בכתבה בכלכליסט":
> אני חושב שהמילה "אנארכיזם" אומץ לכל הכיונים להרבה משמעויות שונות וסותרות.
> האם כל מה שבא לערער על תפיסה ישנה הוא אנארכיזם? לפי זה כל פעיל הוא
> אנארכיסט, ואולי גם כל חבר אופוזיציה.

אני מסכים אתך. בנוסף, כדאי להיזכר בהיסטוריה של התכנה החופשית - והתכנה
בכלל - כדי להבין עד כמה הקמתה לא הייתה "אנרכיסטית": בשנותיה הראשונות של
התכנה, היא לא הייתה "מוצר מסחרי" שאתה קונה בחנות התכנה, אלא מוצר משלים
לחמרה שקנית (למשל, מחשב הווקס שקנית ביוקר הגיע עם מערכת הפעלה) או פרויקט
מחקרי (באותם ימים, הייתה חפיפה רבה בין משתמשי מחשב וחוקרים באוניברסיטאות
או במכוני מחקר). אמנם קוד המקור לא היה זמין תמיד, ובוודאי לא לא לכולם,
אבל הוא בהחלט היה זמין לרבים מאוד. דוגמה טובה הייתה Unix של AT&T היה אסור
(בגלל משפטי ההגבלים העסקיים המפורסמים שהיא הייתה שקועה בהם בשנות השבעים)
להרוויח כסף מיוניקס, ולכן היא הייתה מאוד מתירנית עם ה "source license"
והקוד של יוניקס היה פתוח לא רק לעובדי Bell Labs, אלא לכל החוקרים
והסטודנטים בעשרות אוניברסיטאות - ומיוחד ב UC Berkeley מה שהוביל שם
לפיתוח עצום ביוניקס ובסופו של דבר ל BSD), ב MIT (משם יצא X11 וגם
ריצ'רד סטולמן וחבריו), ועוד.

כך שהתכנה החופשית לא חיפשה אנרכיה או אפילו "מהפכה", אלא להפך, במובן
מסוים ניסתה דווקא לשמר את המצב הקיים בשנות השבעים בו קוד המקור פתוח,
ותכנה איננה, בדרך כלל, מקור רווחים בפני עצמו. הסיפור המפורסם של סטולמן
על הדרייבר למדפסת ממחיש עד כמה הוא ציפה איך כל הקוד יהיה זמין לו בדיוק
כמו ששאר הקוד שהכיר (מולטיקס, יוניקס, או מה שהוא לא השתמש בשנות השבעים)
היה זמין עבורו - והוא הופתע כשגילה שאין זה כך.

> חירות התוכנה היא לא רק זמינותו של הקוד והרשות להשתמש בו, היא גם אמירה
> חברתית, היא עימות מול פטנטים וחוקי קנין רוחני אחרים שלא עודכנו לעידן
> הדיגיטלי, היא עמדה נגד צנזורה ברשת, נייטרליות הרשת והשירותים בה, פרוטוקולים
> פתוחים ומתועדים היטב, אינטראופרביליות ועוד כלים הדרושים למימוש חזון חירות
> התוכנה.

אפשר בוודאי למצוא אנשים שתומכים רק בחלק מהדברים שרשמת ומתנגדים לאחרים,
אבל בגדול אתה צודק שיש חפיפה טבעית בין התומכים בכולם.

-- 
Nadav Har'El|Sunday, Dec 20 2015, 8 Tevet 5776
n...@math.technion.ac.il |-
Phone +972-523-790466, ICQ 13349191 |It is error alone which needs the support
http://nadav.harel.org.il   |of government. Truth can stand by itself.
___
Discussions mailing list
Discussions@hamakor.org.il
http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions

Re: מפגש עבודה של עמותת המקור

2015-12-16 חוט Nadav Har'El
On Tue, Dec 08, 2015, Shlomi Fish wrote about "Re: מפגש עבודה של עמותת המקור":
>  
> להלן רשימת באגים פתוחים ב LibreOffice הקשורים ל RTL או עברית:
> https://wiki.documentfoundation.org/RTL_Bugs
> https://bugs.documentfoundation.org/showdependencytree.cgi?id=43808&hide_resolved=1

הבאג שהכי מעצבן אותי ביום-יום בהקשר לתמיכה בעברית הוא

https://bugs.documentfoundation.org/show_bug.cgi?id=46950&redirected_from=fdo

בגלל באג זה, כל שימוש בראשי תיבות נצבע באדום, גם אם בודק האיות מכיר את
ראשי התיבות הנ"ל.

-- 
Nadav Har'El| Wednesday, Dec 16 2015, 4 Tevet 5776
n...@math.technion.ac.il |-
Phone +972-523-790466, ICQ 13349191 |A computer once beat me at chess, but it
http://nadav.harel.org.il   |was no match for me at kickboxing.
___
Discussions mailing list
Discussions@hamakor.org.il
http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions

Re: אספות מקוונות

2015-02-25 חוט Nadav Har'El
On Wed, Feb 25, 2015, Adir Abraham wrote about "Re: אספות מקוונות":
> היי נדב,
> 
> 2015-02-25 13:30 GMT+02:00 Nadav Har'El :
> > ומצד שני, התמורה מעטה מדי. לו ההרשמה
> > הייתה דורשת מילוי טופס קצרצר וזהו (כמו באתר meetup שמישהו הזכיר פו),
> >
> 
> כל מי שרוצה להיות חבר חייב למלא טופס כזה ובו פרטיו האישיים והצהרה רלוונטית,
> ע"פ חוקי רשם העמותות. אנחנו לא יכולים "לספח" חברים באופן אוטומטי. מי שלא
> רוצה להיות חבר, הטרחה הזו נמנעת ממנו.

אין בעיה שבטופס יופיעו פרטים אישיים כמו ת"ז, העיקר שיהיה קצר. אפשר להבהיר
למי שמעדיף לא להכניס ת"ז הוא פשוט יהיה חבר-ללא-זכות-הצבעה ("ידיד") עד
שיכניס את תעודת הזהות. מה שכן בעיה הוא דרישת תשלום של 100 שקלים ממישהו
שעדיין לא מבין מדוע כדאי לו בכלל להירשם לעמותה. בעיה נוספת היא דרישה
ל"הוכחת" כתיבת תכנה חופשית - כשרוב האנשים תומכים בה אבל לא כותבים אותה.

> > והייתה
> > נותנת איזשהו צ'ופר קטנטן (הזמנה לכנס, כתובת דוא"ל, חתימה מקורית של ריצ'רד
> > סטולמן, הצטרפות לעצומה נגד משהו, או אני לא יודע מה), אז פתאום היו לנו מאות
> > נרשמים. רובם לא היו עושים דבר מיד אחרי ההרשמה,
> >
> 
> הזמנה לכנס בחינם? מי יממן את זה?
> כתובת דוא"ל? מי יתחזק את זה?
> הצטרפות לעצומה? לא ארצה לשתף אותך לעצומה בניגוד לרצונך (למה?).

סתם דוגמאות... דוגמת ה"הזמנה לכנס" הייתה אוגוסט פנגווין - אנשים שסתם רצו
להגיע לכנס שנראה להם מעניין, מצאו עצמם נרשמים לעמותה כדרך אגב. אם לא
היינו "מגרשים" אותם מהעמותה אחרי שנה על חוסר תשלום, הם יכלו להישאר
בעמותה שנים אחרי הכנס הראשון שהגיעו אליו.

כתובת דוא"ל (forward)? לתחזק? אתה צוחק עלי? לפני 15 שנה היה לי מחשב
pentium 100 Mhz שיכל להחזיק עליו בקלות שרת mail forwarding עבור 1000 אנשים.
מה הבעיה לעשות את זה היום? אין לעמותה שרת דואר בכל-מקרה? בכל-אופן, זו
סתם דוגמה...

> > אבל חלקם בהחלט עשויים להתחיל
> > להתלהב, ולהפוך לפעילים של העמותה.
> >
> >
> אני לא חושב שהעמותה מונעת מאנשים להיות פעילים ולהפך - מי שרוצה להיות פעיל
> לא חייב להיות בעמותה, ואם הוא בוחר להיות בה זה בגלל שהוא רוצה לקדם את
> הנושאים האלה מעבר לסקופ האישי שלו. ברצינות - אם אתה לא חושב שצריך לגייס
> כספים לשום דבר ואתה לא רוצה להיות חלק מהאסיפות או שאתה סתם לא מאמין במטרות
> העמותה, אז העמותה היא לא בשבילך.

כפי שכבר ציינו בפתיל הזה, יש הרבה פעילות בארץ לגבי תכנה חופשית, אבל שום
דבר ממנה איננה במסגרת העמותה, כי אף אחד ממשתתפי הפעילויות הללו אינם
בעמותה ורובם אפילו לא שמעו עליה. לו כולם היו חברים בעמותה, לפחות חלק
מהפיעלויות היו יכולות להיות מקושרות לעמותה.

> > ה"צרה" הראשונה שתנבע מחזון-אחרית-הימים שאני מתאר )גידול עצום במספר
> > החברים( הוא שאין סיכוי לערוך הצבעות פיזיות על שום דבר - בטח לא אם התקנון
> > מתעקש על קוורום. לכן טענתי שחייבים הצבעות מרחוק.
> >
> >
> קוורום זו דרישה של רשם העמותות. בכל מקרה, אם אחרי שעה אין קוורום אז מתחילים
> אחרי שעה את האסיפה כ"אסיפה חדשה" עם כל הרכב שהוא.
> אנחנו הצהרנו על המדיניות
> הזו לא פעם ולא פעמיים, ולא רק אנחנו נוקטים בגישה הזו (שאושרה משפטית).

חשבתי שיש דרישה בכל-זאת לרבע מחברי העמותה, גם אחרי שעה?
בכל מקרה, זה לא נראה טוב אם יש 1000 חברים, או אפילו "רק" 100, אבל באספות
מגיעים 7 אנשים, מחכים שעה, ואז קובעים.


-- 
Nadav Har'El|  Wednesday, Feb 25 2015, 6 Adar 5775
n...@math.technion.ac.il |-
Phone +972-523-790466, ICQ 13349191 |Love doesn't make the world go round -
http://nadav.harel.org.il   |love is what makes the ride worthwhile.
___
Discussions mailing list
Discussions@hamakor.org.il
http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions

Re: אספות מקוונות

2015-02-25 חוט Nadav Har'El
On Wed, Feb 25, 2015, Adir Abraham wrote about "Re: אספות מקוונות":
> > ומדוע בעצם אין לנו 1000 חברים? אם אני מסתכל סביבי, כל מי שעובד אתי משתמש
> > בלינוקס, מפתח תכנה חופשית, וכד' - אך אף אחד מהם מעולם לא נרשם לעמותה!
> >
> > הטענה שלי הייתה שרף הקבלה גבוה מדי - דורש הוכחה שכתבת תכנה חופשית, דורש
> > תשלום, דורש להגיע לאספות משעממות מדי פעם.
> >
> 
> אלו דרישות סבירות לחלוטין, אחרת יהיו לך אנשים בועד שאין להם קשר לתוכנה
> חופשית ולא ממש יבינו אותך (במקרה הטוב), או ינצלו אותו לקידום האינטרסים
> האישיים/העסקיים שלהם (במקרה הגרוע).

אני לא מסכים. זה בדיוק היה הפחד (לא שלי...) לפני 12 שנה כשהוקמה העמותה.
האם אתה עדיין חושב שזה עלול לקרות?

ובמה שונה עמותת המקור מכל עמותה אחרת? האם בכל עמותה נהוגים "מבחנים" של
התאמה לפני שמישהו נהיה חבר?

אם נגיע למצב שרוב חברי העמותה הם בעצם שתולים של חברה מסחרית נכלולית, והם
יבחרו את עצמם לחברי ועד, אז שיהנו להם - אנחנו (תומכי התכנה החופשית)
נעזוב אותה, ונשאיר להם את הקופה של העמותה עם ה 100 שקלים שהצטברו שם.
שיהנו.

> דרישת התשלום וההשתתפות באסיפות מעמידה את תכלית העמותה. עמותה מתעסקת עם
> כספים. אם אין כספים אז היא לא תוכל לקדם את תקנון העמותה.

באמת? כמה כסף אספה העמותה בשנה האחרונה? 1000 שקלים? (אני סתם ממציא, אני
באמת לא יודע). האם כספים אלו היו "תכלית העמותה"? אם כן, אולי באמת אין
בה צורך.

היה מאוד נחמד אם היו לנו 1000 חברים שמשלמים 100 שקלים בשנה דמי חבר - אז
היו לנו 100,000 ש"ח בשנה לנצל. אבל זה לא יקרה. לכן לדעתי עדיפים 1000
חברים שלא משלמים, על פני 10 חברים שכן.

> לחילופין, העמותה
> תשמש כצינור כספים בלבד לתרומות ייעודיות, מה שהופך את הועד לגזבר בחינם תמורת
> אותו הגוף שרוצה להשתמש בעמותה כצינור.

> דרישת האסיפה היא הזכות לבחור, להבחר ולהצביע על שינויים בתקנון.
> אם כל אלו לא חשובים לך - אין לך צורך בעמותה. ברצינות.

אני לא מסכים... אחרי 12 שנות קיום, היה ניתן להאמין שהתקנון כבר התגבש
וכמעט ולא דורש שינויים. אם אתה חושב שמישהו ירשם כחבר העמותה כדי שיהיה לו
הכבוד המדהים של הגעה לאוניברסיטת תל-אביב והשתתפות בהצבעה על שינוי
התקנון, אז אל תתפלא מדוע יש כל-כך מעט חברים. בחירת הוועד היא אכן חשובה,
אבל אנשים לא מצטרפים לעמותה סתם כדי להצטרף לבחירת הוועד.
 

-- 
Nadav Har'El|  Wednesday, Feb 25 2015, 6 Adar 5775
n...@math.technion.ac.il |-
Phone +972-523-790466, ICQ 13349191 |Tourist: Someone who goes 3,000 miles to
http://nadav.harel.org.il   |get a picture in front of his car.
___
Discussions mailing list
Discussions@hamakor.org.il
http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions

Re: אספות מקוונות

2015-02-25 חוט Nadav Har'El
On Tue, Feb 17, 2015, Shai Berger wrote about "Re: אספות מקוונות":
> צפריר וכולם,
> 
> On Tuesday 17 February 2015 20:49:40 Tzafrir Cohen wrote:
> > כמה מן המעורבים בדיונים האחרונים הצהירו שהדרישה לנוכחות פיזית בדיונים
> > מקשה עליהם מאוד.
> 
> הטענה הזו היא, במחילה, ספין. הבעיה של העמותה היא לא בנוכחות באסיפות, אלא במה 
> שקורה (או, יותר נכון, לא קורה) בין האסיפות. הנוכחות הדלה באסיפות היא רק 
> סימפטום, ולא סימפטום חשוב במיוחד.

כיוון שאני אחד ה"אשמים" בספין הזה, אני מבקש להסביר מה ניסיתי להגיד.

הבעייה היא לא שלאספה היגיעו 7 אנשים ולא 20. הבעייה היא מדוע אין לנו 1000
חברים בעמותה? אם היו לנו 1000 חברים בעמותה, הסיכוי שמתוכם נצליח למצוא 3
חברי ועד מנהיגים/מלהיבים (ושאר הסופרלטיבים שאלי חיפש), ושמתוכם יצמחו
פעילויות חדשות, וכן הלאה, יהיה גדול הרבה יותר.

ומדוע בעצם אין לנו 1000 חברים? אם אני מסתכל סביבי, כל מי שעובד אתי משתמש
בלינוקס, מפתח תכנה חופשית, וכד' - אך אף אחד מהם מעולם לא נרשם לעמותה!

הטענה שלי הייתה שרף הקבלה גבוה מדי - דורש הוכחה שכתבת תכנה חופשית, דורש
תשלום, דורש להגיע לאספות משעממות מדי פעם. ומצד שני, התמורה מעטה מדי. לו ההרשמה
הייתה דורשת מילוי טופס קצרצר וזהו (כמו באתר meetup שמישהו הזכיר פו), והייתה
נותנת איזשהו צ'ופר קטנטן (הזמנה לכנס, כתובת דוא"ל, חתימה מקורית של ריצ'רד
סטולמן, הצטרפות לעצומה נגד משהו, או אני לא יודע מה), אז פתאום היו לנו מאות
נרשמים. רובם לא היו עושים דבר מיד אחרי ההרשמה, אבל חלקם בהחלט עשויים להתחיל
להתלהב, ולהפוך לפעילים של העמותה.

ה"צרה" הראשונה שתנבע מחזון-אחרית-הימים שאני מתאר )גידול עצום במספר
החברים( הוא שאין סיכוי לערוך הצבעות פיזיות על שום דבר - בטח לא אם התקנון
מתעקש על קוורום. לכן טענתי שחייבים הצבעות מרחוק.

וכן, דרישה לנוכחות פיזית מקשה עלי מאוד. לא הגעתי לאספות פיזיות של העמותה
כבר כמעט עשור (מאז שיש לי משפחה אחרי שעות העבודה...), ואפילו לאוגוסט
פנגווין, שאני מאוד אוהב, לא הצלחתי להגיע לכולם.

-- 
Nadav Har'El|  Wednesday, Feb 25 2015, 6 Adar 5775
n...@math.technion.ac.il |-
Phone +972-523-790466, ICQ 13349191 |"Did you sleep well?" "No, I made a
http://nadav.harel.org.il   |couple of mistakes."
___
Discussions mailing list
Discussions@hamakor.org.il
http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions

Re: האם יש עדיין צורך בעמותת המקור

2015-02-17 חוט Nadav Har'El
On Tue, Feb 17, 2015, E L wrote about "Re: האם יש עדיין צורך בעמותת המקור":
> נמאס לי,
> אתם פשוט לא מבינים את האתגרים שעומדים בפני הקהילה היום.

אני לא יודע אם זה כבר משנה, אבל הנה מקצת מן האתגרים שלדעתי עדיין נשארו
בפנינו:

1. חוקים נגד תכנה חופשית. כן, צריך לעמוד על המשמר נגד חוקים בסגנון ה DMCA,
   פטנטים, וכד', וכן חוקים שמדי פעם צצים שיכריחו אזרחים לעבוד עם תכנה
   לא חופשית ("חתימה דיגיטלית", "אפליקציות") וכד'.

2. תכנה חינמית. כן, שמעתם נכון - לדעתי תכנה חינמית היא איום על תכנה
   חופשית! כידוע, חינם וחופשי איננו אותו הדבר, ודווקא הטלפונים
   הסלולריים - שמערכת ההפעלה שלהם לחלוטין מבוססת על תכנה חופשית (לינוקס
   ו BSD) החזירה אותנו הרבה לאחור. זוכרים את שנות התשעים העליזות עם עולם
   ה shareware? באותה תקופה אנשים רבים כתבו תכנה, שחררו אותה בחינם, אבל
   לא באופן חופשי (ללא קוד מקור) אלא בתקווה שמישהו ישלח להם כסף בדואר.
   קראו לזה shareware וזו מעולם לא הייתה הצלחה, אבל במשך יותר מעשור,
   המון תכנה הייתה לא חופשית בגלל הטרנד הנלוז ההוא. היום, הטרנד התורן
   הוא "פרסומות" - חנויות האפליקציות מלאות במאות אלפי אפליקציות חינמיות אבל
   לא חופשיות - כי כותביהן חיים באשליה שיוכלו לעשות כמה גרושים מפרסומות.
   חפשו למשל אפליקציית "פנס" טריביאלית - תמצאו מאה כאלו, בכל אחת רמת הפרסום
   גועלית יותר מהשניה (חלקן גובלות במרמה), ותתקשו מאוד למצוא את "הצדיק האחד
   בסדום" שהוא תכנה חופשית. קמה חנות אפליקציות חופשיות לאנדרויד - f-droid,
   אבל היא רחוקה מאוד מההצלחה לה היא ראויה.

3. "מונופולים" בתחום התכנה: פעם מיקרוסופט הייתה "החשוב העיקרי" אבל היום
   זו כבר בכלל לא הבעיה. אפילו לא אפל. לדעתי הבעיה החדשה היא פייסבוק,
   ווטסאפ, ובמידה פחותה, גוגל. זוכרים כשפעם לדואר אלקטרוני היה פרוטוקול
   (SMTP), וכל אחד יכל להתקין שרת לבחירתו (כולל תכנה חופשית) והשרתים
   השונים היו מדברים בינהם? היום, "ווטסאפ" למשל הוא מונופול - מי שרוצה
   להתכתב עם מנויי ווטסאפ חייב להצטרף גם הוא, ולא יכול להחליט שהוא מעדיף
   להשתמש בשרת אחר או אפילו בתכנת לקוח אחרת. אם פעם כדי "להקים אתר" יכולת
   לבחור אחת מעשרות חברות, תכנות שרת, וכד' - הרי בעידן הפייסבוק, פתאום
   אם אתה לא לקוח של המונופול פייסבוק, אתה (לכאורה) לא יכול להקים אתר -
   לפחות לא כזה שאחד ממילארד הלקוחות המכורים של פייספוק יזהה כ"אתר".
   לאחרונה היו "סטטוסים מצייצים" בחדשות כדוגמה למשמעויות של זה.

4. "שירותים" במקום "תכנה" - בהמשך לסעיף הקודם, באופן כללי נוצרה תופעה
   שיותר ויותר דברים הופכים ל"שירות" ברשת, במקום תכנה, והשאלה מה המשמעות
   של תכנה חופשית בעולם החדש הזה. האם צריך לעודד סוגים חדשים של רשיונות
   כמו agpl? האם עבר זמנו של סטלמן וחבריו משנות השמונים, וצריך ליזום
   ולדחוף מושגים חדשים כמו "שירותים חופשיים" במקום "תכנה חופשית" -
   מי יגדיר אותם, ואיך?

5. ובכלל, הגבולות בין תוכן חופשי, תכנה חופשית, שירותים חופשיים, וכד',
   הולך ומטשטש.
   


-- 
Nadav Har'El| Tuesday, Feb 17 2015, 28 Shevat 5775
n...@math.technion.ac.il |-
Phone +972-523-790466, ICQ 13349191 |Thousands of years ago, cats were
http://nadav.harel.org.il   |worshipped as gods. They never forgot.
___
Discussions mailing list
Discussions@hamakor.org.il
http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions

Re: המקור, לאן?

2015-02-15 חוט Nadav Har'El
On Sun, Feb 15, 2015, Tzafrir Cohen wrote about "Re: המקור, לאן?":
> נראה לי שאתה קצת מבלבל. מעמד ה"ידיד" נועד לאפשר למשתמשים אוהדים לשלם דמי
> חבר אך בלי להיות חלק מכמות המשתמשים הנדרשת באספות (הקוורום - מספר
> המשתתפים המינימלי לאספה, הוא רבע מהחברים בעמותה).

כשהוקמה העמותה, מעמד ה"ידיד" הומצא בדיוק מהסיבה שמניתי - כדי לא לאפשר
לחברה מסחרית לשלוח 20 מעובדיה להירשם לעמותה, ואז "להשתלט" עליה. לשם כך
מעמד ה"חבר" דורש הוכחה שאתה באמת *כותב* תכנה חופשית, ולא סתם תומך. היום
ברור שפחד זה היה מופרך.

לדעתי גם בעבר, אבל במיוחד היום, הפרדת המעמדות הזו מזיקה לנו - יש לה ריח
רע, וגם מפחיתה את כמות החברים הפוטנציאלית, כי יש המון אנשים שתומכים
בתכנה חופשית, אבל מה לעשות - לא כותבים אותה, ולדעתי נרתעים כשאומרים להם
שהם יוכלו להיות "ידידים" ולא "חברים" מלאים. גראוצ'ו מרקס אמר פעם שהוא
לא רוצה להיות חבר במועדון שמוכן לקבל אותו. אני הייתי מוסיף שאני לא מוכן
להיות חבר במועדון שמוכן לקבל אותי אבל כחבר סוג ב'.

מאוחר יותר בחיי העמותה, אכן הבנו שלמעמד ה"ידיד" יתרון נוסף, והוא נושא
הקוורום. אבל כפי שציינתי, במקום ה"קאסטות" הללו, עדיף פשוט לשנות את
דרישת הקוורום. או לעבור להצבעות באינטרנט (אז יותר קל לגייס רבע מחברי
העמותה).
ואם אי אפשר לשנות את תקנון הקוורום/הצבעה-מרחוק (אני משוכנע שכן אפשר!) אז
אפשר לפחות לאפשר לכל אחד להחליט אם להיות חבר או ידיד, בלי צורך להוכיח
שום דבר.

> ככזה נראה לי שהוא, בשילוב עם הכנס השנתי הצליח להשיג את מטרתו - תזכורת
> אמינה יחסית לתרומה שנתית. האם לדעתך אפשר להחליף את המנגנון הזה בהסתמכות
> על תרומות בצורה מפורשת? זו אינה שאלה רטורית.

לא, לדעתי צריך להגיע למצב שההוצאות השוטפות של העמותה יהיה קטנות מאוד
(עמלת בנק, כמה בולים, ועוד כמה שקלים), ומספיק ש 10 אנשים מתוך 1000
החברים יתרמו 100 שקלים, זה יספיק. אם גם היום (כפי שצוין במייל שהתחיל את
השרשור הזה) יש בקושי 10 חברים שמשלמים דמי חבר, אז מה בעצם ההבדל? אני
מעדיף שהעמותה תהיה עניה עם 1000 חברים, מאשר עניה עם 10 חברים.

הרבה זמן לא הייתי בוועד העמותה כך שאני באמת לא יודע - כמה כסף דרוש
לעמותה בשנה רק כדי לחיות (בלי לממן אירועים וכד')?

> דרך אגב, עמותת המקור אינה הגוף היחיד שמעניקה הנחה ל"חברים" בכניסה
> לאירועים יעודיים. זו נראית לי דרך לגיטימית לגייס כסף. בהנחה שיש מה לעשות
> עם הכסף הזה.

נכון, אם כבר עושים אירועים, כדאי לעשות מה שעשו תמיד באוגוסט פנגוין (לשכנע
אנשים לתרום יותר מעלות האירוע, ולומר להם שאז הם נכנסים "בחינם" לאירוע).
אבל אם אין אירוע? כפי שציין מתחיל השרשור זה מה שקרה השנה. ואז פתאום
איבדנו את כל החברים, שפגה חברותם! לא היה עדיף להישאר בלי כסף, אבל בלי לאבד
את החברים?

-- 
Nadav Har'El|  Sunday, Feb 15 2015, 26 Shevat 5775
n...@math.technion.ac.il |-
Phone +972-523-790466, ICQ 13349191 |We could wipe out world hunger if we knew
http://nadav.harel.org.il   |how to make AOL's Free CD's edible!
___
Discussions mailing list
Discussions@hamakor.org.il
http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions

Re: כתובות דוא"ל מטעם העמותה (Re: המקור, לאן?)

2015-02-15 חוט Nadav Har'El
On Sun, Feb 15, 2015, Omer Zak wrote about "כתובות דוא"ל מטעם העמותה (Re: 
המקור, לאן?)":
> אני מאוד נגד כל הצעה לתת כתובות דוא"ל דרך העמותה לאנשים אלא אם זה קשור
> ישירות לפעילותם בעמותה, עם סגירת חשבונות זמן לא ארוך לאחר סיום פעילותם
> בעמותה.
> 
> אחרת, זה בקלות יכול ליהפך לחתונה קתולית וסיוט תחזוקתי (ע"ע סינון דואר
> זבל ומיגון בפני פריצות לחשבונות דוא"ל) בעתיד.
> 
> אולי היה אפשר להצדיק את זה בעידן שלפני gmail ושרותי דוא"ל חינמיים אחרים,
> אבל זה לא המצב היום.
> 

זו סתם הייתה דוגמה לצ'ופר שלא עולה כסף לעמותה, ויכול לתת למישהו מוטיבציה
לטרוח למלא את טופס ההרשמה לעמותה. אפשר לחשוב גם על רעיונות אחרים (למרות
שאני עדיין אוהב את הרעיון הזה).

שים שלא הצעתי חשבון דואר מלא, אלא רק forwarding address. זהו דבר שימושי
היום בדיוק כפי שהיה לפני שנים - זה מאפשר לבחור שם קליט, וגם להחליף את
ספק הדואר החינמי בלי להחליף את הכתובת.

-- 
Nadav Har'El|  Sunday, Feb 15 2015, 26 Shevat 5775
n...@math.technion.ac.il |-
Phone +972-523-790466, ICQ 13349191 |Welcome to the Church of the Holy
http://nadav.harel.org.il   |Cabbage. Lettuce pray...
___
Discussions mailing list
Discussions@hamakor.org.il
http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions

Re: המקור, לאן?

2015-02-15 חוט Nadav Har'El
On Sun, Feb 15, 2015, Omer Zak wrote about "Re: המקור, לאן?":
> שלום נדב,
> המסקנה מדבריך היא שצריך לפרק את העמותה.

זו אפשרות אחת.

אפשרות שנייה היא לבוא עם יזמה מהפכנית, שתנער את העמותה, ותפיח בה רוח
חדשה.

הנה ההצעה המהפכנית שלי. מטרת ההצעה: הפיכת העמותה ליצוגית יותר על-ידי
הגדלת מספר החברים למאות תוך שנה, ואלפים בטווח הארוך יותר. זאת כדי שבאמת
נוכל לייצג את התכנה החופשית בפני הכנסת, הממשלה, חברות, וכד' - נוכל להגיש
ניירות עמדה, לארגן עצומות, וכד'.

התכנית שאני מציע כוללת את השינויים הבאים:

1. ביטול דמי החבר. כל מי שמצהיר על רצון להיות חבר בעמותה ותמיכה במטרותיה
   יכול להירשם כחבר - ואין צורך בתשלום, בוודאי לא תשלום כל שנה מחדש כדי
   "לחדש את החברות". מי שחבר, יהיה חבר לנצח (או לתקופה ארוכה מוגדרת).
   מעט החברים שירצו לתרום מעט כסף לקופת העמותה כדי לממן את ההוצאות
   המעטות שבכל זאת יש לה, יוכלו לעשות זאת.

2. ביטול מעמד ה"ידיד". למעמד הידיד מעולם לא הייתה הצדקה. הפחדים של מקצת
   מחבריה הראשונים של העמותה מ"השתלטות עוינת" של עובדי חברה מסחרית על
   העמותה היו מופרכים לחלוטין. אין צורך בשני המעמדות השונים.

3. שינוי התקנון, אם צריך, כדי לאפשר לעמותה להתנהל גם כאשר רוב החברים לא
   מגיעים פיזית לאספות.

4. עשיית מאמץ *רציני* להפיכת העמותה לכזו שרוב התנהלותה - כולל הרשמה, הצבעות
   ותרומות - יעשו דרך האינטרנט. זאת שכדי שגם תומכי תכנה חופשית בעלי משפחות,
   עסוקים וגרים בפריפריה (כמוני) יוכלו להרגיש שייכים.
   אני לא מאמין שאי אפשר למצוא דרך חוקית לעשות זאת - אם אסור (באמת
   אסור?) להצביע דרך האינטרנט או דואר אלקטרוני, תמיד אפשר להתחכם כמו
   הצבעה דרך מיופה כוח (אדם שייתנדב לאסוף הצבעות ממספר רב של אנשים,
   כתיבתם על פתק, ושלשולם לקלפי הפיזי באספה).
   עד היום, תמיד נהגנו בגישה תבוסתנית לבעיה זאת - ומעולם לא נעשה דבר כדי
   לפתור אותה.
   אנחנו לא העמותה היחידה עם בעיה זאת. בשיטוט אקראי ברשת מצאתי למשל את
   זה: http://variantim.org/takanon_letter.pdf

5. מתן מוטיבציה, גם אם קטנה, להירשם כחבר בעמותה. לדוגמה, השתתפות בתהליך
   בחירת פרס המקור. דוגמה נוספת - הפנית דואר מ usern...@hamakor.org.il.
   אפשר למצוא עוד ועוד דוגמאות לצ'ופרים כאלו שיוכלו לגרום לאנשים לטרוח
   ולמלא את טופס ההצטרפות (שכאמור יהיה חינם ודרך האינטרנט).

כל מה שאמרתי כאן לא דורש כסף, ואפילו לא דורש המון עבודה.


-- 
Nadav Har'El|  Sunday, Feb 15 2015, 26 Shevat 5775
n...@math.technion.ac.il |-
Phone +972-523-790466, ICQ 13349191 |It is better to be thought a fool, then
http://nadav.harel.org.il   |to open your mouth and remove all doubt.
___
Discussions mailing list
Discussions@hamakor.org.il
http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions

Re: המקור, לאן?

2015-02-14 חוט Nadav Har'El
שלום כולם, כפי שאתם רואים כבר מזמן שלא יצא לי להיות מעורב בעשיית
העמותה, ובטח ב"בירוקרטיה" - עם העבודה, הילדים ומגורים רחוק מכל אסיפות
העמותה (אלי לא-מרמור צודק שהמרחק מקשה), כבר קשה לי להיות מעורב כפי
שיכולתי להיות לפני 10 שנים. אז מה שנשאר לי הוא רק להביע דעה...

On Thu, Feb 12, 2015, Omer Zak wrote about "Re: המקור, לאן?":
> אם הסיבות כבר אינן רלבנטיות (וצריך להסביר איך השתנה העולם שבגללו הסיבות
> הפכו להיות לבלתי רלבנטיות) אז באמת הגיע הזמן לפרק את העמותה.

למרבה הצער שלי - כאחד מהחברים הראשונים בעמותה וחבר ועד (לפני 10 שנים) -
באמת נדמה שהמטרות המקוריות של העמותה כבר ברובן לא רלוונטיות. זה לא אומר
שהמטרות לא יכולות להשתנות, כפי שהשתנו בעבר. אפילו "אוגוסט פנגווין" היה
מוטציה של אחת המטרות הראשונות של העמותה ("לראות סרט ביחד") ולא המטרה
הראשונית. אבל כדי לבוא עם יזמות חדשות צריכים שיהיו פעילים שאכפת להם ויש
להם פנאי ומרץ - ואת זה כנראה חסר כרגע בעמותה.

> הסיבות, שאני זוכר, הן:
> א. להוות צינור להעברת כספים מתרומות ומענקים למימון פעילויות לקידום תוכנה
> חופשית.  הצינור צריך למלא את דרישות החוק ולאפשר לתורמים לנצל זיכוי ממס
> הכנסה.

מישהו עם גישה לספרי החשבונות של העמותה יכול לחשב כמה כסף נתרם כך בעשור
האחרון, והאם שווה להחזיק לשם-כך עמותה.

מאז שהוקמה העמותה, התכנה החופשית חוותה פריחה מדהימה. עשרות חברות מסחריות,
מקטנות עד ענקיות, וכן ארגונים שונים ומשונים, תורמים לתכנה חופשית, עושים
כנסים ומפגשים על תכנה חופשית, וכד'. חברות אלו לא צריכות "צינור" אלא פשוט
מוציאות את הכסף ישירות, עושות כנס בעצמן, וכד'. הן לא יכולות לקבל "זיכוי
ממס" - בשבילן תכנה חופשית היא חלק מהאסטרטגיה העסקית שלהן ולא "תרומה",
וקשה להאמין שמס הכנסה יכיר בתרומה כזו כפילאנתרופיה.

הצד השני של הצינור הוא מה עושים עם הכסף. הרבה ממה שעשינו עם (מעט) הכסף
לפני 10 שנים לא רלוונטי היום: לראות סרט על תכנה חופשית ביחד? נו באמת, היום
כל אחד יכול להשיג כל סרט שרוצה בביט-טורנט, ולא צריך לשכור בית קולנוע כדי
ליבא סרט באופן רשמי. להדפיס דיסקים של לינוקס? היום לכל אחד יש צורב
דיסקים ואינטרנט פס רחב. אוגוסט פנגוין? התבטל. אז למה עוד צריכים כסף? אם
לא יגיע ועד שיש לו רעיונות מה לעשות עם הכסף (ומרץ ליישם את רעיונות אלו)
אז פשוט אין צורך בכסף.

> ב. לתת גיבוי למתנדבים שבאים לכנסת, למשרדי הממשלה ולארגונים גדולים אחרים
> כדי לשכנע אותם לפעול לטובת תוכנה חופשית בסיטואציות שונות.

זה נשמע מרשים בהתחלה, אבל אם הכנסת וכד' יבדקו ויגלו שמאחורי ה"גיבוי"
עומדת עמותה שלה 10 חברים ותקציב שנתי של 1000 שקל, מה הטעם בגיבוי כזה?
ייתכן שיש טעם (אולי מישהו לא יבדוק...), אבל זה לא ממש מלהיב להיות חבר
בעמותה כזו.

אגב, כדי לשכנע יותר אנשים להיות חברים בעמותה, אין צורך דווקא בפעילות
גרנדיוזית. גם הדברים הקטנים חשובים - כדי לשלם את דמי החבר אדם צריך דרך
נוחה לעשות זאת (בעבר עשיתי זאת באוגוסט פנגוין), ותמיד נחמד להרגיש ש"הרווחת"
משהו מכך - אולי אפילו מספיקה הרגשת מעורבות (למשל, תהליך בחירת פרס המקור)
או איזשהו צ'ופר נחמד (בעבר, לפני קום ג'ימייל, הצעתי כתוב דוא"ל לחברי העמותה).
כרגע, קשה לי להאמין שפתאום יחליטו 100 אנשים שהם רוצים לשלם את דמי החבר
של העמותה. למרות שמאוד אשמח אם אתבדה.

-- 
Nadav Har'El|  Sunday, Feb 15 2015, 26 Shevat 5775
n...@math.technion.ac.il |-
Phone +972-523-790466, ICQ 13349191 |May you live as long as you want - and
http://nadav.harel.org.il   |never want as long as you live.
___
Discussions mailing list
Discussions@hamakor.org.il
http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions

Re: חזון אחרית הימים

2013-09-22 חוט Nadav Har'El
On Fri, Sep 20, 2013, Agmon wrote about "Re: חזון אחרית הימים":
> בכלל, אפשר לקחת את הדברים בפרופורציה ולהיות די מבסוטים. דרך התוכנה החופשית
> ניצחה. ובגדול. זה נכון שהצד השני אפילו לא מבין שהוא הפסיד, אבל זה לא כזה
> משנה. הדרך הוכחה כנכונה. תאגידים שיצעדו בדרך התוכנה החופשית, ילבלבו. כל
> השאר, יצטרפו למיקרוסופ. :)

לדעתי אתה צודק - לינוקס והתכנה החופשית "נצחה" באותו מובן ש Arm נצחו
בתחום הטלפונים הסלולריים - המשתמשים הסופיים לא מודעים כלל מה נמצא בתוך
הטלפון שלהם - לא איזה סוג מעבד יש לו, ולא איך נכתבה התכנה שלו, אבל בסופו
של דבר ברוב בטלפונים שנמכרים היום תמצאו Arm, ותמצאו לינוקס ותכנה חופשית
נוספת (אנדרויד).

אבל, מה שלא הצליח הוא לגרום ללקוחות הסופיים *לבקש* תכנה חופשית גם כשהם
(ולא בונה מערכת ההפעלה או המכשיר) בוחרים תכנה בעצמם.
לדוגמה, רק חלק מזערי מאפליקציות אנדרויד היום הן תכנה חופשית, והלקוחות
"מסתפקים" בתכנה חינמית ולא חופשית.

לדעתי הסיבה לכך היא פרוזאית - המחשבה שניתן לעשות כסף בקלות מתכנה לא-חופשית 
באנדרויד. שאם רק תכתוב אפליקציה ותדליק את ביט "הראה פרסומות", פתאום
תרוויח מליונים (או לפחות אלפים...) מפרסומות. מה שקורה בסוף הוא שיש 17
בחנות האפליקציות אפליקציות "פנס" (למשל...), כולן מראות פרסומות, בכל אחד
משתמשים 17 אנשים והמפתח מרוויח כמה גרושים בקושי. זאת במקום אפליקציית
פנס אחת, תכנה חופשית, שעדיפה מכולן (ראו למשל
http://code.google.com/p/search-light/). אבל לכולם חוץ מלמשתמשים - לגוגל
ולכתבי התכנה - יש אינטרס לדחוף למשתמש דווקא את התכנה הלא חופשית.

בראשית שנות התשעים הייתה תופעה דומה בעולם ה PC - ה"shareware" - ה"תכנה
השיתופית". אז היה מדובר בתכנה שאתה יכול לקבל (ללא קוד מקור!) בחינם, אבל
אם אתה רוצה להשתמש בה מעבר לזמן קצוב (למשל שבוע) או להפעיל תכונות
שהוגבלו בגרסה החינמית, אתה אמור לשלם על כך. למיטב ידיעתי, כל השיטה הייתה
כישלון חרוץ - רוב המפתחים לא הרוויחו סכומים רציניים, ורוב המשתמשים התעלמו
מהתכנות המוגבלות או שפרצו אותן. בכל זאת, במשך כמעט שני עשורים - אלפי מתכנתים
בזבזו את זמנם לכתוב תכנה לא-חופשית כזו. רוב התכנה החינמית ל PC באותה
תקופה הייתה shareware, לא open source. היום, מכל העבודה הזו לא נשאר זכר.
לעומת זאת, חלק גדול מהתכנה החופשית שנכתבה באותו זמן נמצאת עד היום
בשימוש בדרך זו או אחרת.

אם רק הייתה דרך להסביר לכותבי האפליקציות שלא, רובם לא יתעשרו מאפליקציות,
כמו שרוב כותבי ה sharware לא יתעשרו, ועדיף פשוט לכתוב תכנה חופשית...



-- 
Nadav Har'El|  Sunday, Sep 22 2013, 18 Tishri 5774
n...@math.technion.ac.il |-
Phone +972-523-790466, ICQ 13349191 |"I'll doublecross that bridge when I come
http://nadav.harel.org.il   |to it" (a politician about the future)
___
Discussions mailing list
Discussions@hamakor.org.il
http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions

Re: תרומה בסך 3000 ש"ח עבור יצירת מדריך Gimp בעברית

2013-07-03 חוט Nadav Har'El
On Mon, Jul 01, 2013, Yaron Shahrabani wrote about "Re: תרומה בסך 3000 ש"ח עבור 
יצירת מדריך Gimp בעברית":
> בכל מקרה, לרגע לא אמרתי שהכסף צריך להיות מיועד למטרה אחרת אלא שזה פשוט לא
> ממש מקדם את האינטרסים של הקוד הפתוח כמו תרגום וחבל.

אני רוצה להציג דעה הפוכה.

חשוב על ילד בן 10 (למשל) שרוצה ללמוד להשתמש בגימפ.

אותו ילד כבר למד שנה או שתיים בבית הספר אנגלית, אז הוא מסוגל למצוא תפריט
בשם "File" כשמבקשים ממנו, אבל הוא לא מסוגל לקרוא ספר שלם באנגלית.

תרגום תפריטי התכנה חשוב יותר מספר כאשר מדובר בתכנה שניתן להשתמש בה ללא שום
הדרכה (לזרוק את הילד למים). תרגום הספר חשוב יותר כאשר אין דרך אמתית
להתחיל להשתמש בתכנה ללא הדרכה מוקדמת. אפשר להתווכח לאלו משתי הקטגוריות
מתאימה גימפ. אבל כאמור אין טעם להתווכח - כי במקרה זה התורם כבר בחר
(ותודה לתורם!!).


-- 
Nadav Har'El|Wednesday, Jul 3 2013, 25 Tammuz 5773
n...@math.technion.ac.il |-
Phone +972-523-790466, ICQ 13349191 |Despite the cost of living, have you
http://nadav.harel.org.il   |noticed how it remains so popular?
___
Discussions mailing list
Discussions@hamakor.org.il
http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions

Re: ANN: I terminated my relationship with Yaron Shahrabani

2013-04-21 חוט Nadav Har'El
On Thu, Apr 18, 2013, Shlomi Fish wrote about "ANN: I terminated my 
relationship with Yaron Shahrabani":
> שלום לכולם,
> 
> אני מכריז בזאת שלאור מערכת היחסים העגומה שהייתה לי עם ירון שהרבני, הרי שהחלטתי
> לבסוף לחסום אותו בלקוח המסרים המיידיים שלי. זאת בשל העובדה שהוא:
> 
> 1. לא הסכים השקיע בי את אותה כמות הזמן והאכפתיות שאני השקעתי בו.

שלומי, האם קראת מה שכתבת לפני שלחצת "send"?

זכותך המלאה לא לדבר עם מישהו שלא כיף לך לדבר אתו (אני מניח שהרגשה הדדית,
אגב...), אבל מדוע בעצם זה אמור לעניין מישהו אחר מלבד שניכם?

אני חושב שמה שעשית כאן לירון הוא לא הוגן, וכדאי לך לחשוב על כך בעתיד
כשתשקול לכתוב משהו דומה על מישהו אחר, אולי אפילו עליי (כי לדעתי גם אני לא
משקיע מספיק זמן ואכפתיות במסרים המיידיים אתך... מצטער...).


> 3. הוא הודה בפניי שהוא לא אדם ישר.

רגע, לא למדתי מתישהו לפני הרבה שנים בקורס בתורת הקבוצות, שזה פרדוקס?
הרי אם הוא באמת אדם לא ישר, ואמר לך שהוא לא ישר, אז אמר שקר ובעצם הוא כן ישר?
:-)

> 4. הוא אמר שהוא מוכן לאבד אותי כחבר או אף להילחם בי.

בינתיים המלחמה נראית חד צדדית... לא ראיתי שירון נלחם בך - פספסתי משהו ?


> אוכל לתת באופן פרטי את פרטיכל השיחה האחרונה בינינו כעדות לכך. אנחנו עדיין
> יכולים לדבר באמייל, אבל אין לי כוונה לבוא איתו במגע ומבקש ממר שהרבני שיתרחק
> ממני.

לא יכולת לשלוח את הבקשה למר שרהבני ישירות?

-- 
Nadav Har'El|   Sunday, Apr 21 2013, 12 Iyyar 5773
n...@math.technion.ac.il |-
Phone +972-523-790466, ICQ 13349191 |If you drink, don't park; Accidents cause
http://nadav.harel.org.il   |people.
___
Discussions mailing list
Discussions@hamakor.org.il
http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions

Re: ארגון BSA - כדאי להגיב?

2013-04-11 חוט Nadav Har'El
On Wed, Apr 10, 2013, E L wrote about "Re: ארגון BSA - כדאי להגיב?":
> ה BSA באים עם שוטרים בישראל?
> תוכנה לא חוקית היא עבירה פלילית??

שים לב שהם מזהירים מפני "תביעות", לא מפני חקירה פלילית. אני מניח שהם
מגיעים עם חשפנים המחופשים לשוטרים :-)


-- 
Nadav Har'El|Friday, Apr 12 2013, 2 Iyyar 5773
n...@math.technion.ac.il |-
Phone +972-523-790466, ICQ 13349191 |The human mind is like a parachute - it
http://nadav.harel.org.il   |functions better when it is open.
___
Discussions mailing list
Discussions@hamakor.org.il
http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions

Re: ארגון BSA - כדאי להגיב?

2013-04-11 חוט Nadav Har'El
On Wed, Apr 10, 2013, Amichai Rotman wrote about "Re: ארגון BSA - כדאי להגיב?":
> או ביוטוב
> 
> עמיחי

נכון - אם מישהו יעשה "פרודיה" מצחיקה או מעניינת מספיק על הפרסומת של BSA,
אולי היא תתפוס תאוצה ביוטיוב, ואולי תגיע אפילו אולי לטלוויזיה ("צינור
לילה" ודומיו).


-- 
Nadav Har'El|Friday, Apr 12 2013, 2 Iyyar 5773
n...@math.technion.ac.il |-
Phone +972-523-790466, ICQ 13349191 |Linux: Because rebooting is for adding
http://nadav.harel.org.il   |new hardware.
___
Discussions mailing list
Discussions@hamakor.org.il
http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions

Re: מועמדות לוועד המקור ודברים לעלות באספה

2013-03-05 חוט Nadav Har'El
On Fri, Mar 01, 2013, Shlomi Fish wrote about "Re: מועמדות לוועד המקור ודברים 
לעלות באספה":
> בנוסף ראוי לציין, שלאחרונה הבנתי עד כמה כל הממסד הממשלתי עם הביורוקטיה והטפסים
> והפרוטוקולים שלו מונע מאנשים שבאמת מייצרים ותורמים לחברה 

מצד שני, אנחנו חיים בעולם האמתי, בו לעניינים בירוקרטיות כמו "עמותה רשומה",
"מע"מ", "קבלות" וכד', יש השפעה על אפשרות לאסוף כסף, לממן אירועים, לכרות חוזים,
לעניין עיתונאים וחברי כנסת, וכד'. לכן יש לעמותה חשיבות - גם אם היא לא שינתה
את העולם, היא עזרה לנו לא פעם לקדם דברים מסוימים. אתה זוכר איך העמותה התחילה -
כדי לאפשר לאסוף כסף כדי להקרין סרט על תכנה חופשית?

> בכל מקרה, בארה"ב זה הגיע למצב שהחוק הוא כל כך מעוות ומשתמע לפנים רבות, ש-
> http://en.wikipedia.org/wiki/Aaron_Swartz 
> הואשם בפשעים של 50 שנות מאסר על משהו שלקח לו פחות משעה לממש (ובסוף התאבד).

באמת כל הסיפור הזה מגוחך, אבל מה הקשר לעמותה? ומה הקשר לכמה זמן לקח לו
לעשות את "הפשע" שלכאורה עשה? הרי גם אם ירית במישהו ולקח רק עשירית שנייה
ליריה, זה בוודאי לא טיעון להקלה בעונש :-)

> מצטער שנסחפתי.

כן, ממש זרם התודעה :-)

-- 
Nadav Har'El|Tuesday, Mar 5 2013, 23 Adar 5773
n...@math.technion.ac.il |-
Phone +972-523-790466, ICQ 13349191 |Fame: when your name is in everything but
http://nadav.harel.org.il   |the phone book.
___
Discussions mailing list
Discussions@hamakor.org.il
http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions

Re: מועמדות לוועד המקור ודברים לעלות באספה

2013-03-05 חוט Nadav Har'El
On Fri, Mar 01, 2013, E L wrote about "Re: מועמדות לוועד המקור ודברים לעלות 
באספה":
> מעבר להצבעה אלקטרונית
> במקום לגרור אנשים לאסיפות חסרות טעם.

הלוואי.

-- 
Nadav Har'El|Tuesday, Mar 5 2013, 23 Adar 5773
n...@math.technion.ac.il |-
Phone +972-523-790466, ICQ 13349191 |Support bacteria - they're the only
http://nadav.harel.org.il   |culture some people have!
___
Discussions mailing list
Discussions@hamakor.org.il
http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions

Re: מועמדות לוועד המקור ודברים לעלות באספה

2013-03-05 חוט Nadav Har'El
> על כן אני מאוד בעד פשוט להחליף את כל תקנון הפרס במשפט אחד: ???באחריות וועד
> העמותה לקבוע ולפרסם את תקנון פרס המקור זמן מספק מראש, בכפוף לעקרונות
> מנהל תקין, תקנון העמותה ולחוקי מדינת ישראל???.

במקרה כזה, מדוע צריך "פרס המקור" להופיע בתקנון בכלל?

פרס המקור קשור לתכנה חופשית (לא מדובר פה על פרס לסרט המוצלח של השנה),
לא דורש כסף רציני (מדובר רק במעין "גביע" מעץ), אז מה בדיוק מונע מהוועד
לקיים אותו גם בלי שיוגדר בתקנון?

-- 
Nadav Har'El|Tuesday, Mar 5 2013, 23 Adar 5773
n...@math.technion.ac.il |-
Phone +972-523-790466, ICQ 13349191 |I think therefore I am. My computer
http://nadav.harel.org.il   |thinks for me, therefore I am not.
___
Discussions mailing list
Discussions@hamakor.org.il
http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions

Re: פארסת ההצבעות הממוחשבות בליכוד

2012-11-28 חוט Nadav Har'El
On Tue, Nov 27, 2012, Tomer Ashur wrote about "Re: פארסת ההצבעות הממוחשבות 
בליכוד":
> > חמורה למעשה. כבר היום, די קל לועדת הקלפי "לסמן" מעטפה שניתנה לאדם מסוים,
> > ואז בזמן הספירה לבדוק מה נמצא בתוך המעטפה המסומנת.
> >
> אני מתקשה לראות איך ניתן להרחיב את המספר הזה ל-3 או ל-10. המצב הקיים שונה
> משתי בחינות:

הדיון הזה הפך לקצת טכני מדי ולא ממש רלוונטי, אז אולי כדאי שנפסיק אותו,
אבל אם אתה עדיין מתעניין אנסה לענות:

ראשית, תאר לך שכל הצבעה חתומה ב 3 שכבות של הצפנה פרטית, ויש 3 אנשים (או
קבוצות) שונות שצריכות לעבור על ההצבעות: הראשונה, רואה את זהות המצביעים
ופוסלת הצבעות כפולות או מזויפות, אבל לא רואה את ההצבעה עצמה (שעדיין
נעולה בשני מפתחות). היא מעבירה לקבוצה השנייה את ההצבעות הוולידיות, מעורבבות.
קבוצה זו פותחת נעילה אחת, אבל לא יודעת לא מי הצביע ולא מה, ורק מערבבת את
ההצבעות (הנעולות כעת במנעול אחד) ושולחת אותם לקבוצה השלישית. הקבוצה
השלישית פותחת את הנעילה האחרונה, וסופרת את ההצבעות.
כדי לגלות מי הצביע מה, צריך קנוניה של אנשים מכל 3 הקבוצות.

> 1. כאשר מדובר על אופרציה של הצבעה אמיתית, ההשפעה של קלפי אחת אינה גדולה.

אם רוצים, גם בהצבעה אלקטרונית ניתן להפריד קלפיות - ולכל קלפי לשים אנשים
אחרים שיהיו ועדת הקלפי/משקיפים/סופרים וכד' - ובסופו של דבר, יש ועדת
בחירות מרכזית שרק מקבלת ספירות נפרדות מכל קלפי ומסכמת אותם.
השאלה שנשאלת אז, לדעתי, היא כיצד למנוע הצבעות כפולות. אני לא מספיק מכיר
את התאוריה בתחום כדי לדעת מה להציע.

> 2. בדרך כלל, מפקחי הקלפי והסופרים אינם אותם אנשים.

נכון - אז כמו שאמרת, צריך קנוניה של שניהם - אחד ממפקחי הקלפי מסמן )למשל,
בנקודה אדומה( את המעטפה שהגיש לי, ואחד הסופרים שם לב איזה פתק נמצא
במעטפה שהייתה עליה נקודה אדומה.

כאמור, אני שיש אנשים שהקדישו לכל הנושא קצת יותר מחשבה ממני, אז כדאי לחפש
תשובות מהם, לא ממני :-)

אגב, אנחנו כל הזמן מדברים על איך להשיג את אותם הבטחות של בחירות "רגילות"
בבחירות אלקטרוניות, אבל ישנם גם הבטחות חדשות שאפשר להשיג בבחירות
אלקטרוניות. לדוגמה, ראיתי פעם שיטת הצבעה אלקטרונית שבה המצביע יכול לוודא
בצורה אנונימית אצל ועד הבחירות האם הצבעתו נלקחה בחשבון. בבחירות רגילות
אין דרך לוודא זאת - אחרי ששלשלתי את הפתק לקלפי, אין לי באמת מושג האם
הקלפי לא "נעלמה", האם הפתק שלי נספר, והאם הסופר באמת ספר את הפתק שלי
נכון.
כמו כן, גם בבחירות "רגילות" לכנסת נהוגה שיטת המעטפות הכפולות (למשל,
לחיילים), שלה כבר היום בעיות דומות לאלו שציינת שיש לההצבעה האלקטרונית.

-- 
Nadav Har'El|   Wednesday, Nov 28 2012, 14 Kislev 5773
n...@math.technion.ac.il |-
Phone +972-523-790466, ICQ 13349191 |Welcome to the Church of the Holy
http://nadav.harel.org.il   |Cabbage. Lettuce pray...
___
Discussions mailing list
Discussions@hamakor.org.il
http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions

Re: פארסת ההצבעות הממוחשבות בליכוד

2012-11-27 חוט Nadav Har'El
On Tue, Nov 27, 2012, Tomer Ashur wrote about "Re: פארסת ההצבעות הממוחשבות 
בליכוד":
> נדב הזכיר פה איזושהי סכמת הצבעה שהשתמשו בה, אני אשמח לקבל את הפרטים כדי
> לראות את בטיחות הפרוטוקול. אגב, אחת הבעיות המיידיות היא חשש מפני קואליציה
> בין שני האנשים שמחזיקים את המידע. יתרה מכך, זאת נשמעת כמו בעיה אינהרנטית
> שאי אפשר לבזר ליותר משני אנשים.

אוכל לספר לך על המערכת שאלון בנה (הוא יוכל גם לספר בעצמו, אבל אני לא
יודע אם הוא עדיין מנוי ברשימה הזו), אבל אני בהחלט לא טוען שהיא הייתה
מערכת "רצינית" שנועדה לסגור את כל החורים. אני בטוח שבזמן שעבר מאז
(שמונה שנים) פותחו אלגוריתמים ותכנות יותר מלאות.

אתה צודק שבשיטה שהשתמשנו בה אז, יכלו שני הצדדים של הוועדה (הבודק והסופר)
לשתף פעולה ולגלות ביחד מה הצביע אדם מסוים. ניתן די בקלות להרחיב את
המספר 2 לכל מספר אחר, כך שצריך שיתוף פעולה של 3 או 10 אנשים משלבים שונים
של התהליך כדי לגלות מה אדם מסוים הצביע. נשאלת גם השאלה, עד כמה בעיה זו
חמורה למעשה. כבר היום, די קל לועדת הקלפי "לסמן" מעטפה שניתנה לאדם מסוים,
ואז בזמן הספירה לבדוק מה נמצא בתוך המעטפה המסומנת.

כאמור, בהחלט ייתכן שקיימות שיטות הרבה יותר טובות.



-- 
Nadav Har'El| Tuesday, Nov 27 2012, 14 Kislev 5773
n...@math.technion.ac.il |-
Phone +972-523-790466, ICQ 13349191 |An egotist is a person of low taste, more
http://nadav.harel.org.il   |interested in himself than in me.
___
Discussions mailing list
Discussions@hamakor.org.il
http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions

Re: פארסת ההצבעות הממוחשבות בליכוד

2012-11-27 חוט Nadav Har'El
On Tue, Nov 27, 2012, Nadav Har'El wrote about "Re: פארסת ההצבעות הממוחשבות 
בליכוד":
> כך לדוגמה, כשאני ושחר שמש היינו בוועד העמותה, שחר פיתח שיטת הצבעה
> ממוחשבת פשוטה (אך אפקטיבית) עבור ההצבעה לפרס המקור. הצפנת מפתח ציבורי
> הבטיחה שאדם אחד יודע *מי* הצביע (ויכול לפסול הצבעות כפולות), ואדם שני

סליחה, אבל התבלבלתי - מי שכתב את אותה תכנת הצבעה היה אלון אלטמן, ולא שחר
(שחר היה אז אחראי על המחשב של העמותה, לא חבר ועד, ולא הוא כתב את תכנת ההצבעה).

-- 
Nadav Har'El| Tuesday, Nov 27 2012, 13 Kislev 5773
n...@math.technion.ac.il |-
Phone +972-523-790466, ICQ 13349191 |If glory comes after death, I'm not in a
http://nadav.harel.org.il   |hurry. (Latin proverb)
___
Discussions mailing list
Discussions@hamakor.org.il
http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions

Re: פארסת ההצבעות הממוחשבות בליכוד

2012-11-27 חוט Nadav Har'El
On Tue, Nov 27, 2012, Ira Abramov wrote about "Re: פארסת ההצבעות הממוחשבות 
בליכוד":
> יש המון בעיות עם בחירות ממוחשבות, ואחת מרכזית בהן היא השקיפות של התהליך.
> אנשים יכולים לספור פתקים בידיים, אנשים יכולים לבדוק ככה אחד את השני.

אני מבין את מה שאתה אומר, אבל ההבדל בשקיפות בין בחירות על מחשב (כמו שהיה
בליכוד - לפי מה שקראתי בעיתון) לבין בחירות עם פתקים הוא לא כך כך
חד-משמעי, ויש גם לא מעט דרכים לרמות בבחירות עם פתקים. גם בבחירות עם
פתקים יש מעט מאוד שקיפות: אני מקבל מעטפה ודוחף לתוכה פתק ושם אותו בקלפי-
וצריך לקוות שלא נתנו לי מעטפה מזויפת, שבכלל ספרו את הקול שלי בסוף, שלא
"העלימו" את כל הקלפי שלי, ושלא נתנו ל 100 אנשים מתים להצביע.

> כשזה
> בתוך מחשב ורשת תקשורת, זה לא שקוף, זה לא מובן לכולם, ואם התוכנה קניינית זה
> אפילו לא אמין בעיני מהנדסי תוכנה שהם אולי היחידים שהיו יכולים לנטר את זה.

לדעתי, בסופו של דבר, תהליך הבחירות שקוף *רק* לאנשי ועדת הבחירות
והמשקיפים, שקובעים את התהליך ומפקחים עליו. אם אנשי ועדת הבחירות הם אלו
שכתבו את התכנה או סומכים עליה, הרי מבחינתם התהליך הממוחשב יכול להיות שקוף
באותה מידה - ואפילו יותר.

כך לדוגמה, כשאני ושחר שמש היינו בוועד העמותה, שחר פיתח שיטת הצבעה
ממוחשבת פשוטה (אך אפקטיבית) עבור ההצבעה לפרס המקור. הצפנת מפתח ציבורי
הבטיחה שאדם אחד יודע *מי* הצביע (ויכול לפסול הצבעות כפולות), ואדם שני
יודע *מה* הצביעו (ויכול לספור את התוצאות), אבל אך אף אחד מהם לא יכול לדעת
מי הצביע מה. אנחנו הבנו את התהליך, ולכן הוא היה שקוף, אמין, ומובן מבחינתנו.
עבור שאר חברי העמותה - הם היו צריכים פשוט לסמוך עלינו (ועדת הבחירות) -
בדיוק כמו שתמיד נאלצים המצביעים לסמוך על ועדת הבחירות והמשקיפים.

> שלא נזכיר את קלות שחזור ההצבעות לפי השוואת שעות הטלת ההצבעות לשעות הזדהות
> המצביעים לפני ועדת הקלפי.  בארה"ב כבר קרו קטעים עם חומרה תקולה ותוכנה מלאה
> באגים שיצרו הצבעות מוטות, וזה לפני שאני אתחיל להזכיר את העלות האקולוגית של
> מכונות הצבעה לשימוש כמעט חד פעמי. אני חושב שמלבד הצבעות קטנות של ועד בית עד
> עמותה בינונית, ובמיוחד עמותת מביני טכנולוגיה כמו שלנו, הצבעות ממוחשבות אינן
> מוכנות לפריים טיים, ויש בזה פגיעה בדמוקרטיות והשקיפות של התהליך.

אני באמת מאמין שקהילת המחקר הקריפטוגרפי כבר התגברה על מכשולים גדולים
יותר מאשר יצירת מנגנון הצבעה שלא יהיו בו הטיות/באגים/דליפות מידע.

נכון, צריך שהקוד של מערכת הבחירות יהיה פתוח. אבל מכיוון שאני חושב ש*כל*
קוד צריך להיות פתוח, זה לא ממש מפתיע שאני חושב כך גם על קוד זה :-)



-- 
Nadav Har'El| Tuesday, Nov 27 2012, 13 Kislev 5773
n...@math.technion.ac.il |-
Phone +972-523-790466, ICQ 13349191 |The fact that no one understands you
http://nadav.harel.org.il   |doesn't mean you're an artist.
___
Discussions mailing list
Discussions@hamakor.org.il
http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions

Re: פארסת ההצבעות הממוחשבות בליכוד

2012-11-27 חוט Nadav Har'El
On Mon, Nov 26, 2012, Amichai Rotman wrote about "פארסת ההצבעות הממוחשבות 
בליכוד":
> לא הגיע הזמן שנספק אלטרנטיבה לינוקסאית למערכות מסוג זה?
> הרי יש בנינו נותני שרותים לעסקים. לי זה ניראה כפרוייקט קלאסי לקוד פתוח...

לדעתי, זה ממש לא פרויקט "קלאסי" לקוד פתוח, גם מבחינת הנושא (יש מעט
מתכנתים שיש להם itch לכתוב מערכת הצבעה) וגם מבחינת תמהיל הפויקט (תכנה היא
רק חלק מהפרויקט. יש גם חומרה (מחשבי ההצבעה), ציוד תקשורת (לדוגמה, חיבור
סלולרי לאינטרנט) ועוד.

כמו כן, אין שום דבר ספציפי בישראל בפרויקט מסוג זה, כך שהסיכוי שדווקא
ישראלי יחליט לעשות אותו הוא קטן.

אבל אם בכל זאת מישהו יחליט לקחת על עצמו פרויקט כזה, יש לי רעיון איך להתחיל:
בחירות לעמותת המקור. אסביר: בעבר, ניסינו להחליף את ההצבעות בעמותה (בעיקר
לבחירת הוועד) בבחירות דרך הרשת. אך לפי מה שהבנתי אז, זה היה בניגוד לחוק
(למרות ששווה לבדוק שוב). אז אולי, במקום בחירות ברשת, אפשר לעשות משהו כמו
הבחירות בליכוד (רק ללא הפאדיחות): ועדת הבחירות של "המקור" ישימו מחשב אחד
בכל עיר, בכמה ערים (תל-אביב, חיפה, ירושלים וכד'), וחברי העמותה יוזמנו
למחשב הקרוב אליהם כדי להצביע.
כרגע, הסיכוי שאגיע לתל-אביב כדי להצביע בבחירות לוועד הוא אפסי. הסיכוי
שאעשה זאת אם תהיה הצבעה גם בחיפה (או במקום קרוב עוד יותר למקום מגורי)
גדול יותר.


-- 
Nadav Har'El| Tuesday, Nov 27 2012, 13 Kislev 5773
n...@math.technion.ac.il |-
Phone +972-523-790466, ICQ 13349191 |Birthdays are good for you - the more you
http://nadav.harel.org.il   |have the longer you live.
___
Discussions mailing list
Discussions@hamakor.org.il
http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions

Re: Fwd: הרצאות בתחום שימוש בקוד פתוח

2012-10-31 חוט Nadav Har'El
On Wed, Oct 31, 2012, Shlomit Morad wrote about "Re: Fwd: הרצאות בתחום שימוש 
בקוד פתוח":
> תודה על המייל המפורט
> 
> לגבי המקרה הראשון אני לא מסכימה איתך לגבי ההדגש: ניהלתי תשתיות של חברה
> גדולה מאד וראיתי שמנהלים בכלל הוטרדו מהנושא המשפטי (כי ברגע שחבילה מסוימת
> אושרה, הם רגועים). אולם הם היו מאד מוטרדים מהערכת האיכות של החבילות, המשך
> התחזוקה שלהם (גם פונקציונליות וגם מהירות תגובה), תלות בגורמים חיצוניים,
> תלות בגוף מרכזי בחברה שמנהל את החבילות שבשימוש, וכו'. הם גם היו מאד מוטרדים
> מכך שכל מפתח ניגש ולוקח קוד פתוח ללא פיקוח על איכותו והתאמתו לפרויקט.
> ועל היבטים אלה רציתי לדון.

אולי הגזמתי שזה רק נושא משפטי. קשה לי להסכים עם שאלת האיכות (הרי היופי
בקוד פתוח הוא בדיוק שאפשר לבדוק את האיכות לפני שמחליטים האם לקחת את
הקוד), אבל זה באמת נושא ראוי לדיון.

> לגבי המקרה השני אני מסכימה איתך. אני חושבת שהוא עדין לא מפותח מספיק לדיון
> בפורום רחב

לדעתי הנושא כבר מאוד מפותח (חברות רבות, גם גדולות ומוכרות, תורמות כבר הרבה
זמן קוד פתוח, ונשאלת השאלה מדוע), אבל ייתכן שלא בחברות שמגיעות לכנס הנ"ל, אין
לי מושג.

נדב.

-- 
Nadav Har'El|  Wednesday, Oct 31 2012, 15 Heshvan 5773
n...@math.technion.ac.il |-
Phone +972-523-790466, ICQ 13349191 |If at first you don't succeed, redefine
http://nadav.harel.org.il   |success.
___
Discussions mailing list
Discussions@hamakor.org.il
http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions

Re: Fwd: הרצאות בתחום שימוש בקוד פתוח

2012-10-31 חוט Nadav Har'El
On Sat, Oct 27, 2012, guy keren wrote about "Re: Fwd: הרצאות בתחום שימוש בקוד 
פתוח":
> 
> נקודה חשובה - הנושא הראשון הוא *בעיקר* נושא משפטי, לא טכנולוגי. אני
> חושב שדיון עליו ללא נגיעה בצד המשפטי מפספס את העיקר.

לדעתי, צריך להבדיל בין שלושה דברים מאוד שונים שקשורים לקוד פתוח:

הראשון הוא שימוש בקוד פתוח קיים במוצרים - למשל ספריות, קרנל של לינוקס,
וכד'. אפשר לדבר קצת על עושר התכנה החופשית הקיימת וכד', אבל אני מסכים,
בסופו של דבר הדילמות שעולות כאן הן משפטיות - רשיונות (GPL, Apache וכד'),
due diligance (האם למי שהעניק לך את התכנה החופשית היה זכות לעשות זאת?),
הפרות פטנטים, idemnification ועוד ועוד.

השני הוא פיתוח מוצר חדש כקוד פתוח - למשל במקרה שחברה יודעת שהיא ועוד
מספר חברות צריכות משהו כתשתית, אך תשתית זו איננה הייתרון התחרותי שלה,
ולכן יכולה להרוויח מחלפתח את התשתית ביחד עם חברות אחרות. עולות פה שאלות
משפטיות (אנטי-תחרותיות, זכויות יוצרים, פטנטים ועוד) אבל לדעתי עוד-יותר
שאלות כלכליות (מתי זה כדאי).

הנושא השלישי הוא עבודה פנימית, בתוך חברה, ב"פילוסופיה" של קוד פתוח.
בהרבה חברות גדולות, פיתוח קוד הוא נושא מאוד "סגור". לא רק שצוות מוגדר
היטב עובד על הקוד, לאף אחד אחר בחברה אפילו אסור לראות את הקוד. עובדים על
מוצרים שונים לא יכולים ללמוד אחד מהשני, לעזור אחד לשני, או להשתמש בקוד
שכתבו עבור מוצר אחר. במקום זה, אפשר להשתמש בתוך החברה בגישות הנהוגות
בעולם התכנה החופשית: כל הקוד של כל המוצרים קריא לכל עובדי החברה, מעודדים
רשימות דיוור ופורומים פתוחים, עוקבי באגים פתוחים (כך שמשתמשים פנימיים
יוכלו לדווח על תקלות), reuse של קוד ממוצרים אחרים, עידוד גישה של
"המקצוענות קובעת" (ופחות ההיררכיה הארגונית), וכן הלאה. לדעתי חשוב להבהיר
שדווקא פה אין הרבה בעיתיות משפטית - והרבה בעיתיות "סוציולוגית" (מנהלים
שמפחדים לאבד שליטה, שאלות של קרדיט הוגן בתוך הארגון, וכן הלאה), וכמובן
נושאים טכניים - באיזה כלים כדאי להשתמש, מה כדאי ללמוד מעולם התכנה
החופשית ומה לא מתאים בתוך ארגונים.

-- 
Nadav Har'El|  Wednesday, Oct 31 2012, 15 Heshvan 5773
n...@math.technion.ac.il |-
Phone +972-523-790466, ICQ 13349191 |An egotist is a person of low taste, more
http://nadav.harel.org.il   |interested in himself than in me.
___
Discussions mailing list
Discussions@hamakor.org.il
http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions

Re: Free Moodle from Vogon control?

2012-09-27 חוט Nadav Har'El
On Thu, Sep 27, 2012, ??uo?? wrote about "Re: Free Moodle from Vogon control?":
> אין שפת תכנות גרוע יש אנשים קטנוניים שלא יודעים לעבוד איתן.
> לא קראתי את כל המאמר (שהוא ארוך ומיגע ביחס למאמרים אחרים באותו סגנון).

גם אני לא קראתי את המאמר של שלומי, ורוצה להגיב על הדיון הזה, ולא על
המאמר:

> אבל
> באופן עקרוני כל
> מי שטוען ששפת תכנות אחת היא מקור כל הצרות בעולם בעוד אחרת היא מקור כל הטוב
> בעולם הוא כנראה מתכנת בנוני שהתקבע על
> טכנולוגיה מסויימת ולא יודע איך להתאים את עצמו לכלים אחרים ושונים ממה שהוא
> כבר מכיר.

לומר ששפה מסוימת היא "מקור כל הצרות בעולם" זה אולי מוגזם, אבל האם לדעתך
אי אפשר לומר שאבסולוטית, שפה X היא טובה יותר בכל מובן משפה Y? קל לי
למצוא דוגמאות: לדוגמה, C טובה יותר מפסקל ומפורטרן. bash טובה יותר מ csh.

האם לא ייתכן שבאמת, php פחות טובה משפה אחרת שעדיפה ממנה בכל מובן?
מניסיון עמוק עם פרל, למרות שאני אוהב אותה אני לא מאמין שהיא עדיפה בכל
מובן מ php, אבל בהחלט ייתכן ששפה אחרת היא דווקא כן.

ובוודאי ייתכן ששפה X טובה יותר מ Y, אך למרבה הצער נכתבו כבר ספריות
מעולות בשפה Y. לדוגמה, ספריות מתמטיות שנכתבו בפורטרן, או ספריות בניית
אתרים ב php.

> לכל שפת תכנות יש את המגבלות והחסרונות שלה וכן את היתרונות והמקומות בהם היא
> יותר חזקה.

נכון, אבל פה מדובר היה בבניית שירותי web, שהוא מקום די מסוים.

> בסופו של דבר שפת תכנות היא כלי. ואתה צריך לבחור את הכלי הנכון והמתאים ביותר
> למשימה שלך.

אבל כמו שאמרתי, יש כלים שהם לעולם לא הכלי הנכון למשימה. ללא עניין
הספריות, אין שום תכנית שבעולם שעדיף לכתוב בפורטרן מאשר ב C (ואני אומר
זאת מניסיון של הרבה שנים בשתיהן).

> הסיבה שיש כל כך הרבה פרוייקטים מצליחים ועובדים שכתובים בPHP הם הוכחה מספיקה
> לכך שהיא שפה טובה כמו כל שפה אחרת.

זו בהחלט קביעה הגיונית.

נדב.


-- 
Nadav Har'El|Thursday, Sep 27 2012, 11 Tishri 5773
n...@math.technion.ac.il |-
Phone +972-523-790466, ICQ 13349191 |My typos are intentional copyright traps.
http://nadav.harel.org.il   |
___
Discussions mailing list
Discussions@hamakor.org.il
http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions

Re: רציתי להעלות הודעה חדשה - דרושים מפתחים למובייל למיזם מהפכני בתחום הזהירות בדרכים

2012-09-05 חוט Nadav Har'El
On Wed, Sep 05, 2012, Ori Idan wrote about "Re: רציתי להעלות הודעה חדשה - 
דרושים מפתחים למובייל למיזם מהפכני בתחום הזהירות בדרכים":
> רשיונות חופשיים.
> אני כמעט בטוח שברגע שכתוב שתוכנה היא ברשיון GPL היא תפסל מיד.
> לגבי רשיונות אחרים אני לא יודע.

האם יש לך או לשלומי גיבוי לטענה זו?

לדעתי (גם היא ללא גיבוי...), אפל לא מסכימה לשום "רישיון" משום סוג.
כלומר, לא ייתכן מבחינתם שמישהו ישלם דולר ב appstore, יקבל תכנה, ואז יקפוץ לו
חלון מסוג "אם אתה משתמש בתכנה הזו אז אתה מסכים ש ... וש ..." וכן הלאה.
פשוט, לדעתם, אם הסכמת לשלם להם דולר אז זהו - יש לך את התכנה, וזהו. בכל מקרה
אין לך אפשרות פיזית להעתיק את התכנה, אז אין טעם להקפיץ לך רישיון שאומר
שמותר או אסור לך להעתיק.

לכן אמרתי - מה יקרה אם בתכנה עצמה לא יהיה כתוב כלום על "רישיון העתקה"
(פשוט, בגלל שאפל כלל לא מאפשרת העתקה"), אלא רק לינק לאתר התכנה? האם גם
את זה אפל יפסלו?

-- 
Nadav Har'El|  Wednesday, Sep 5 2012, 18 Elul 5772
n...@math.technion.ac.il |-
Phone +972-523-790466, ICQ 13349191 |"The average person thinks he isn't." -
http://nadav.harel.org.il   |Father Larry Lorenzoni
___
Discussions mailing list
Discussions@hamakor.org.il
http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions

Re: רציתי להעלות הודעה חדשה - דרושים מפתחים למובייל למיזם מהפכני בתחום הזהירות בדרכים

2012-09-05 חוט Nadav Har'El
On Tue, Sep 04, 2012, Shlomi Fish wrote about "Re: רציתי להעלות הודעה חדשה - 
דרושים מפתחים למובייל למיזם מהפכני בתחום הזהירות בדרכים":
> ראוי לציין שלא ניתן לעשות שימוש ברשיון ה-GPL ליישומי אייפון

שלומי, מה בכלל המשמעות של המגבלה הזו?

בחנות של אפל הרי אין כלל קוד-מקור, ואין אפילו אפשרות להעתיק את התכנה (גם
לא בבינרי). לכן אין הרבה משמעות לנושא ה"רישיון" - לא GPL ולא אחר.

אבל מה מונע ממישהו לתת בדוקומונטציה של התכנה לינק לאתר, שבו מופיע קוד המקור
של התכנה, ובו כתוב שקוד המקור הזה ניתן לך תחת רישיון GPL?

אם אתה רוצה, אתה יכול לחשוב על זה כ dual licensing: GPL וגם
רישיון נפרד לאפל להפיץ את התכנה דרך מנגנון הרשע^H^H^Hהפצה שלהם.

או, אולי התכוונת לשאלה האם ניתן *לשלב* קוד GPL *קיים* בתוך יישום iphone
חדש שאתה כותב? זאת כבר שאלה יותר קשה, אך לדעתי התשובה היא שוב כן - אם אתה
נותן לינק כאמור עם קוד המקור לתכנה שלך ולקוד ששילבת בה.

-- 
Nadav Har'El|  Wednesday, Sep 5 2012, 18 Elul 5772
n...@math.technion.ac.il |-
Phone +972-523-790466, ICQ 13349191 |Cement mixer collided with a prison van.
http://nadav.harel.org.il   |Look out for sixteen hardened criminals.
___
Discussions mailing list
Discussions@hamakor.org.il
http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions

Re: [OFFTOPIC] Tax Question (RE: שרת לפרוייקט OTP - התייעצות עם חברי העמותה)

2012-09-02 חוט Nadav Har'El
On Tue, Aug 28, 2012, Tomer Ashur wrote about "Re: [OFFTOPIC] Tax Question (RE: 
שרת לפרוייקט OTP - התייעצות עם חברי העמותה)":
> > שאלה לא קשורה לדיון:
> > האם יש למלכ"ר דרך להזדכות על מע"מ שהינו משלם על טובין ושרותים שהינו
> > רוכש?
>
> לא.
> 
> תומר

אנסה להסביר קצת יותר (למרות שאני לא רואה-חשבון, לא עורך דין, וגם לא הרבה
דברים אחרים):

מע"מ אמור להיות משולם על המחיר הסופי של המוצר, לא יותר מכך. אם מוכר
מסוים קנה מוצר ב 100 ש"ח + 17 מע"מ, ומכר אותו ב 200 ש"ח + 34 מע"מ, הרי
בסך הכל המוכר שילם לקופת האוצר (אצל חז"ל, הביטוי היה "ירד לטמיון"...) 51 ש"ח,
יותר מה 43 ש"ח שהיה אמור. לכן הוא מקבל החזר של 17 ש"ח, ובסופו של דבר גם
היצרן וגם המוכר שילמו כל אחד 17 ש"ח - מע"מ על ה*ערך המוסף* שהם הוסיפו
למוצר - היצרן יצר ערך מוסף של 100 ש"ח והמוכר (שהגדיל את מכיר המוצר מ 100
ל 200) גם הוא יצר ערך מוסף של 100 ש"ח, וכל אחד מהם שילם 17% מכך.

עמותות, למיטב הבנתי, לא לוקחות מע"מ מהלקוחות שלהם. כאשר עמותת המקור
מוכרת כרטיסים לאוגוסט פנגווין ב 50 ש"ח, היא לא צריכה להעביר חלק מהם
למע"מ. אם עמותה תקנה מוצר ב 100 ש"ח + 17 מע"מ ותמכור אותו ב 200 ש"ח,
היא תרוויח 83 ש"ח ולא תעביר אגורה נוספת מעבר לאותם 17 שקלים למע"מ. הערך
המוסף שיוצרת עמותה (בדוגמה הזו 83 ש"ח) לא ממוסה. ובפרט אין ממה "לקזז"
את המע"מ שהעמותה שילמה.


-- 
Nadav Har'El| Sunday, Sep 2 2012, 15 Elul 5772
n...@math.technion.ac.il |-
Phone +972-523-790466, ICQ 13349191 |Are you still here? The message is over.
http://nadav.harel.org.il   |Shoo! Go away!
___
Discussions mailing list
Discussions@hamakor.org.il
http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions

Re: תזכורת: טרמפים לאוגוסט פינגווין

2012-07-30 חוט Nadav Har'El
On Mon, Jul 30, 2012, Elad Alfassa wrote about "Re: תזכורת: טרמפים לאוגוסט 
פינגווין":
> תומר הציע להתרחק מהכרמלית.

מדוע?

ייתכן שהוא צודק (לא נסעתי בכרמלית שנים...), אבל מה היא הבעיה?

-- 
Nadav Har'El|  Monday, Jul 30 2012, 11 Av 5772
n...@math.technion.ac.il |-
Phone +972-523-790466, ICQ 13349191 |"Outlook not so good." Wow! That magic 8-
http://nadav.harel.org.il   |ball knows everything! So, what about IE?
___
Discussions mailing list
Discussions@hamakor.org.il
http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions

Re: תזכורת: טרמפים לאוגוסט פינגווין

2012-07-30 חוט Nadav Har'El
On Fri, Jul 27, 2012, Marmor, Eli wrote about "Re: תזכורת: טרמפים לאוגוסט 
פינגווין":
> למיטב הבנתי, מיקום הכנס לא סמוך לשום תחנת רכבת;
> באיזו תחנה מומלץ לרדת, ומה הדרך המומלצת ביותר להגיע משם אל מקום הכנס?

בנוסף לדרכים הבדוקות שכבר צוינו, יש עוד דרך לסקרנים שרוצים לנסות את
הרכבת התחתית היחידה בישראל: אפשר לרדת מהרכבת בתחנת חיפה מרכז )התחנה
הישנה, האמצעית מבין 3 התחנות בחיפה(, ואז במרחק הליכה קצרה, בכיכר פריז,
יש את התחנה הראשונה של הכרמלית )הרכבת התחתית של חיפה!(. נוסעים בה עד
התחנה האחרונה שלה במרכז הכרמל, ומשם לדעתי הכנס במרחק דקה הליכה.

אזהרה: *לא* בדקתי את הדרך אותה הצעתי... caveat emptor.


-- 
Nadav Har'El|  Monday, Jul 30 2012, 11 Av 5772
n...@math.technion.ac.il |-
Phone +972-523-790466, ICQ 13349191 |A bird in the hand is safer than one
http://nadav.harel.org.il   |overhead.
___
Discussions mailing list
Discussions@hamakor.org.il
http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions

Re: open source program idea

2012-05-20 חוט Nadav Har'El
On Sun, May 20, 2012, E L wrote about "Re: open source program idea":
> ways.hamakor.org.il

The name "ways", is, of course, already taken... They spell it "waze"
(waze.com), but I want to see you explain that to the trademark registrar
when they sue you...

Since the focus of this project is public transportation, how about
something with the words "public", or better yet, "transit"?

http://en.wiktionary.org/wiki/transit specifically lists public
transportation as an important meaning of this word. Google also has a
project "Google Transit" for public transportation.

-- 
Nadav Har'El|Monday, May 21 2012, 
n...@math.technion.ac.il |-
Phone +972-523-790466, ICQ 13349191 |When you handle yourself, use your head;
http://nadav.harel.org.il   |when you handle others, use your heart.
___
Discussions mailing list
Discussions@hamakor.org.il
http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions


Re: open source program idea

2012-05-19 חוט Nadav Har'El
On Sat, May 19, 2012, Yehuda Bar-NIR wrote about "Re: open source program idea":
> העלתי בנתיים שרת זמני של אמזון עם הקוד והנתונים לישראל. מוזמנים להתרשם:
> http://ec2-50-16-88-48.compute-1.amazonaws.com:8080/opentripplanner-webapp/index.html

איזה יופי!

בדקתי, למען הסקרנות, אם יש בכלל אפשרות שאסע לעבודה באוטובוס. חשבתי שאין,
אך מתברר שדווקא אפשר, בשני אוטובוסים בלבד!

מה שלא הבנתי היה כל נושא הזמנים. ביקשתי לנסוע ב 9 בבוקר, אך הוא מצא לי
נסיעות ב 13:00, כשאני אמור לחכות שעה בתחנה במעבר בין אוטובוס לאוטובוס.
כשביקשתי לנסוע ב 8 בבוקר, הוא בכלל הציע לי להחליף את האוטובוס הראשון
בהליכה של 4 קילומטר (למרות שבהתחלה ציינתי שאני מחפש הליכה מרבית של קילומטר
אחד), ואז אוטובוס אחד - וגם אז להגיע בסביבות 13:00... כשביקשתי לנסוע ב 7
בבוקר, הוא מצא לי אוטובוס מוקדם יותר, שמגיע ב 11 בבוקר. אז אם יש כזה,
מדוע הוא לא נמצא קודם? אולי יש פה באג של אזורי שעון? בקיצור, יש עוד מה
לשפר :-) אבל בכל מקרה, יפה מאוד.

-- 
Nadav Har'El|Sunday, May 20 2012, 
n...@math.technion.ac.il |-
Phone +972-523-790466, ICQ 13349191 |The 3 stages of sex: Tri-weekly, try
http://nadav.harel.org.il   |weekly, try weakly.
___
Discussions mailing list
Discussions@hamakor.org.il
http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions

Re: כנס אוגוסט פנגווין 2012 - בחיפה! וקריאה למרצים

2012-05-11 חוט Nadav Har'El
On Sat, May 12, 2012, Ram on Agmon wrote about "Re: כנס אוגוסט פנגווין 2012 - 
בחיפה! וקריאה למרצים":
> כמה שאני שובר את הראש, לא הצלחתי להבין את הקשר בין הציונות לבין מיקומו הבא
> של כנס אוגוסט פינגויין. הייתי יכול אולי להיות קשוב יותר אילו, למשל, הכנס
> היה מתקיים על הירח. ואז באמת הייתי יכול להבין את החשיבות שלו לציונות.

כי לשאלה שאתה מעלה אין שום קשר דווקא לאוגוסט פנגווין. בכל פגישה של
אנשים, בכל עניין ובכל קבוצה, תמיד עולה אותה שאלה, ותמיד לאנשי המרכז יש
אותה תשובה - בו נעשה את זה במרכז, כי זה יותר נוח לרוב. ואנשי המרכז
התרגלו - תמיד כשצריך להיפגש, אותם "צפוניים" וה"דרומיים" המוזרים צריכים
לבוא אליהם. ואז גם הצפוניים והדרומיים מתחילים להבין - נוח יותר לגור
במרכז. כדאי לעבור לגור במרכז. והם אכן עושים זאת בהמוניהם, והתופעה שרוב האנשים
גרים במרכז הופכת לנבואה שמגשימה את עצמה. וזה פוגע במדינה. זה הקשר לציונות.


את הביטוי הכי מופרך לתופעה הזו ראיתי לאחרונה במקום העבודה שלי, בו אנשי
המרכז הם דווקא מיעוט והצפוניים רוב. קיימנו יום הרצאות, ולמרות שכל המרצים
היינו מאזור חיפה, הוחלט לקיים את היום בסניף בתל-אביב, "כי זה במרכז ונוח
לכולם". התוצאה - כל המרצים וחצי מהשומעים הגיעו מחיפה, ולתל-אביבים, כמו
תמיד, היה נוח כמו שהם רגילים.


> השאלה היא שאלה של נוחות ושל שיווק, אומנם ערכים שהציונת לא טיפחה בראשית
> דרכה, אך שכיום הינם חלק ממערכת קבלות ההחלטות של כל מארגן כנס.

לדעתי, אם תקיים את הכנס במרכז מנהטן, יגיעו אפילו יותר אנשים - במרחק 10
דקות הליכה מהכנס, גרים יותר אנשים מבתל-אביב כולה. אך האם תעביר את הכנס
למנהטן? *לא*, כי העמותה שלנו היא עמותה *ישראלית* לקוד פתוח ולתכנה
חופשית. *ישראלית*, לא *ניו-יורקית*, אך גם לא *תל-אביבית* או *של אזור המרכז*
היא חלק משם העמותה, ולכן זה אכן צריך להיות חלק ממערכת השיקולים. אך כמובן
שלא השיקול המרכזי (אין לי מושג מה היה השיקול שגרם לבחירת חיפה - לא היה לי
כל קשר לבחירה הזו).

-- 
Nadav Har'El|  Saturday, May 12 2012, 
n...@math.technion.ac.il |-
Phone +972-523-790466, ICQ 13349191 |When you lose, don't lose the lesson.
http://nadav.harel.org.il   |
___
Discussions mailing list
Discussions@hamakor.org.il
http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions

Re: כנס אוגוסט פנגווין 2012 - בחיפה! וקריאה למרצים

2012-05-11 חוט Nadav Har'El
גילוי נאות: אני גר בצפון, כשעה נסיעה מחיפה, וכשעתיים מתל-אביב, כך שכנס בחיפה
יותר נוח לי אישית.

רם-און, אני קורא את מה שאתה כותב, ולא מאמין... עצוב שהציונות הפכה למילה גסה,
שכל מיני מפלגות פוליטיות וקיצוניים למיניהם השתלטו עליה - ולכן שכחנו שמדינת
ישראל *איננה* רק מדינת תל-אביב. האם אתה חושב שהמשך ההתכנסות לכיוון המרכז -
כולם צריכים לגור שם, והכל חייב לקרות רק שם, וכל פגישה בין מספר אנשים
חייבת להתבצע שם - היא טובה למדינה?

On Fri, May 11, 2012, Ram on Agmon wrote about "Re: כנס אוגוסט פנגווין 2012 - 
בחיפה! וקריאה למרצים":
> אדיר, ההסבר שלך תקף גם לגבי כל איזור אחר, אפשר להביא אותו בדיוק באותה תקפות
> גם לגבי באר שבע, כך שאני לא חושב שיש בו תקפות כל שהיא. :) אבל יש הבדל אחד
> משמעותי, שהמרכז, מעצם הגדרתו, קרוב באופן ממוצע ליותר אנשים מאשר הצפון.

נכון - אף אחד לא אמר שחיפה עדיפה מבאר שבע. אני חושב שהטיעון של אדיר היה
שחיפה מתאימה בדיוק כמו האפשרויות האחרות.


> אם תשכלל את עלות הנסיעה כחלק מהרצון להנגיש את הכנס הרי יש כאן מצב שבו העלות
> הממוצעת של כל המגיעים גבוהה יותר כאשר נמצאים בחיפה, מאשר בתל-אביב.

ה"ממוצע" שאתה מחשב מניח מראש שיגיעו בדיוק אותם אנשים שהגיעו בשנה שעברה,
כשהכנס היה בתל-אביב. אבל מה אם בשנה שעברה היו אנשים שויתרו להגיע לכנס,
מכיוון שהם גרים בחיפה, או בקריית שמונה, או בבאר-שבע - ואם תעשה כנס קרוב
יותר אליהם יש יותר סיכוי שיגיעו?

מה שנכון הוא, אגב, שאם כבר נבחר מקום בחיפה, מסקרן אותי מדוע דווקא מרכז
הכרמל. מרכז הכרמל הוא מקום נחמד לתיירים שנשארים בחיפה מספר ימים (כמו
שהיה בוויקימדיה), אבל למי שמגיע מישראל, הוא מקום לא נוח - האוטובוסים
הבין-עירוניים והרכבות לא מגיעים קרוב אליו, והחניה בו היא בעייתית/יקרה
כמעט כמו בתל-אביב.

> ואם קיבלנו הזמנה להתארח בצפון, הייתי מצפה שיהיה גם הבדל בעלויות הכניסה
> לכנס. אם כבר מתארחים בצפון, הרי לפחות שעלות הכניסה תהיה נמוכה יותר :).

אותי הגישה הזו אפילו לא מצחיקה. לא רק שחיפה איננה איזה "חור" בצפון
הרחוק, אלא שאפילו אם *כן* היינו עושים את הכנס באיזה חור, איך בדיוק היית מצפה
להוריד את העלויות? בצפון בונים אולמות כנסים בחינם? אולי אמורים לעבוד שם בחצי
מחיר? אולי הבורקסים זולים יותר, כי מכינים אותם ה"ילידים" המוזרים שגרים באזור
הצפון?

> אגב, אם כבר עלה נושא הכנס, אולי גם הגיע הזמן לשנות את שמות למשהו שלא ישמע
> גיקי עד רתיעה :). משהו שידבר על קהילה, תוכנה חופשית, וישראל, כך שגם סטולמן
> ירום הודו יכול לא להדיר רגליו הכה מפורסמות מהכנס.

אפשר, אם ההרצאות יהיו בהתאם. לא יעזור אם שם הכנס יהיה "חופש, שוויון
ואחווה" אבל ההרצאות יהיו על C++, mysql, gawk וכד'.

נדב.

-- 
Nadav Har'El|Friday, May 11 2012, 
n...@math.technion.ac.il |-
Phone +972-523-790466, ICQ 13349191 |We are Microsoft. You will be
http://nadav.harel.org.il   |assimilated. Resistance is futile.
___
Discussions mailing list
Discussions@hamakor.org.il
http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions

Re: [FWD] Free posters: promote Open Standards

2012-03-21 חוט Nadav Har'El
On Wed, Mar 21, 2012, Omer Zak wrote about "Re: [FWD] Free posters: promote 
Open Standards":
> And about the posters - if their copyright allows this (I didn't look
> closely into it), why can't anyone, interested in the promotion, adapt
> them for Israel (Hebrew+dates), printing our own copies?

I guess that yes - other then the English text, the date, and the huge
photo of an actor that (almost) nobody in Israel recognizes, everything
else in these posters is relevant to us in Israel :-)

-- 
Nadav Har'El| Wednesday, Mar 21 2012, 
n...@math.technion.ac.il |-
Phone +972-523-790466, ICQ 13349191 |Anyone who quotes me in their sig is an
http://nadav.harel.org.il   |idiot. -- Rusty Russell's sig.
___
Discussions mailing list
Discussions@hamakor.org.il
http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions


Re: [FWD] Free posters: promote Open Standards

2012-03-21 חוט Nadav Har'El
On Tue, Mar 20, 2012, Omer Zak wrote about "[FWD] Free posters: promote Open 
Standards":
> We have 2,000 A2 posters with a message from Stephen Fry about the

Just curious, who is this Stephen Fry, and why does his portrait need
to cover 50% of the area of the poster? Is this guy famous in the U.K.,
or something?

> importance of Open Standards, and we need them put up in offices,
> universities, and libraries all over Britain.

In this case, this is probably the wrong list to advertise this ;-)

> The posters are designed to be reusable from year to year.

How can a poster with a specific date on it be reusable? By using
Wite-Out? :-)

-- 
Nadav Har'El| Wednesday, Mar 21 2012, 
n...@math.technion.ac.il |-
Phone +972-523-790466, ICQ 13349191 |Are you still here? The message is over.
http://nadav.harel.org.il   |Shoo! Go away!
___
Discussions mailing list
Discussions@hamakor.org.il
http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions


Re: קול קורא לפרוייקטים בקוד פתוח

2012-03-04 חוט Nadav Har'El
On Sun, Mar 04, 2012, Yaron Shahrabani wrote about "Re: קול קורא לפרוייקטים 
בקוד פתוח":
> ארתיום ונדב, האם תרצו לבצע את המשימה הזאת תמורת תשלום? אם כן, בכמה מדובר?

לא, אלא אם כן תציע לי כמות מגונה של כסף :-)

> אם לא, האם אתם מכירים מישהו שירצה לעשות את העבודה הזאת ואתם רק תתנו לו תמיכה?

אלי?

בהצלחה,
נדב.

-- 
Nadav Har'El| Sunday, Mar 4 2012, 
n...@math.technion.ac.il |-
Phone +972-523-790466, ICQ 13349191 |Topologist, n.: A person who cannot tell
http://nadav.harel.org.il   |a doughnut from a coffee mug.
___
Discussions mailing list
Discussions@hamakor.org.il
http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions

Re: קול קורא לפרוייקטים בקוד פתוח

2012-03-04 חוט Nadav Har'El
On Sun, Mar 04, 2012, Yaron Shahrabani wrote:

> אז ככה, נכון להיום HSpell עובד רק בלינוקס (ולמשתמשי GMail ???), זאת גם הסיבה
> שיחסית יש פחות עיניים שחשופות לפרויקט.
...
> נדב, אשמח לשמוע את דעתך בנושא, אני מקווה שהעברתי את הרעיון בצורה ברורה
> מספיק.

שלום,

אין לנו כמובן התנגדות ש hspell יעבוד ב Windows, אבל לי אישית אין גם
שימוש ב וינדוס ולכן אין לי רצון או יכולת לעשות זאת בעצמי.

ברור שה Makefile של hspell כמו שהוא לא יעבוד כמו שהוא, והוא גם מניח perl
ועוד כלים שאין לרוב משתמשי windows. אבל זה בעצם לא משנה - כי מספיק שאדם אחד
יכין את ה binary ויפיץ אותו (רוב הנושק ל 100% ממשתמשי וינדוס לא מקמפלים כלום
בעצמם). אם אני לא טועה, כבר *יש* גרסת cygwin של hspell, ואם מישהו רוצה
לעשות גם גרסה ללא cygwin זה ממש לא צריך להיות מסובך.

בקיצור, לכו על זה :-)


-- 
Nadav Har'El| Sunday, Mar 4 2012, 
n...@math.technion.ac.il |-
Phone +972-523-790466, ICQ 13349191 |When everything's coming your way, you're
http://nadav.harel.org.il   |in the wrong lane.
___
Discussions mailing list
Discussions@hamakor.org.il
http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions

Re: Siddur for N900

2012-01-29 חוט Nadav Har'El
On Sun, Jan 29, 2012, Maxim Iorsh wrote about "Re: Siddur for N900":
> Frank Ruehl was recently updated too (just about a month ago).

Thanks! I didn't notice that... I'm looking forward to trying it.

-- 
Nadav Har'El|Sunday, Jan 29 2012, 
n...@math.technion.ac.il |-
Phone +972-523-790466, ICQ 13349191 |From the Linux getopt(3) manpage: "BUGS:
http://nadav.harel.org.il   |This manpage is confusing."
___
Discussions mailing list
Discussions@hamakor.org.il
http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions


Re: Siddur for N900

2012-01-29 חוט Nadav Har'El
On Sat, Jan 28, 2012, Dov Grobgeld wrote about "Re: Siddur for N900":
> Thanks. I have in the last few days returned to hacking on my automatic
> Nikkud opentype anchor inserter program that I started working on in 2006.
> Since then FontForge has got python bindings, so things are much easier
> these days.

That's great.

I'm curious, though, how come David CLM has excellent (as far as my
simple used cases are concerned...) niqqud placement, while Frank Reuhl
CLM dosn't. Is it simply a matter of work that needs to be done - that Maxim
invested manual work on this for David, but not yet on Frank Reuhl? Or is
there some reason why niqqud in Frank Reuhl is somehow more difficult
than in David?

By the way, Maxim, I've recently converted my document on Hspell's
spelling standard to using Culmus fonts, and I'm really enjoying it -
the result actually looks  better than it did when using Microsoft's
fonts, and the niqqud (on the David font) is also better than I had
with Microsoft's font. So thanks again for all your hard work on Culmus!
 
Nadav.


-- 
Nadav Har'El|Sunday, Jan 29 2012, 
n...@math.technion.ac.il |-
Phone +972-523-790466, ICQ 13349191 |Energizer Bunny arrested - charged with
http://nadav.harel.org.il   |battery.
___
Discussions mailing list
Discussions@hamakor.org.il
http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions


Re: Siddur for N900

2012-01-25 חוט Nadav Har'El
On Tue, Jan 24, 2012, Dov Grobgeld wrote about "Siddur for N900":
> I have just uploaded to github a first version of my Siddur application for
> the Nokia N900 in python/gtk. It is far from finished and I will be happy
> to receive contributions. Thanks to gtk and culmus the Hebrew looks very
> aesthetic:
> 
> https://github.com/dov/MaemoSiddur/blob/master/MaemoSiddurScreenshot.png

Hi,

The screenshot looks really nice, but I don't have Maemo to run the
actual program on ;-) Is there any reason why this shouldn't work on "normal"
Linux with minimal changes?

I noticed in your README.md that you had to modify Culmus Frank-Ruehl to
get proper niqqud placement. I also experienced the same problem
recently - while Culmus's David had excellent niqqud placement, niqqud
looked quite bad with Culmus's Frank-Ruehl :( Are you planning to
contributing your improvements back to the Culmus project?

Thanks,
Nadav.


-- 
Nadav Har'El| Wednesday, Jan 25 2012, 
n...@math.technion.ac.il |-
Phone +972-523-790466, ICQ 13349191 |Gates' Law: Every 18 months, the speed of
http://nadav.harel.org.il   |software halves.
___
Discussions mailing list
Discussions@hamakor.org.il
http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions


Re: Israelis use Free Software to inject malware to blogs

2012-01-24 חוט Nadav Har'El
On Tue, Jan 24, 2012, Ira Abramov wrote about "Re: Israelis use Free Software 
to inject malware to blogs":
> Either way they also ask that you don't redistribute the themes you
> downloaded nor remove their copyright from the footer. that's also a
> problem.

Here you are right - if the original software was GPL (and I have no
idea if it was), then any modification needs to be GPL, and needs to be
labeled as such. They are not allowed to "forget" to label it as GPL, or
invent new rules instead. So clearly if they did this, they violated the
GPL.

> Are you trying to protect what they did in any way?

No, but you need to be more focused in what you're blaiming them for.
Not every malicous program, breakin, security hole, and crappy software,
has to do with GPL violations. Not every criminal should be prosecuted
for GPL violation - when he did things even worse.

-- 
Nadav Har'El|   Tuesday, Jan 24 2012, 
n...@math.technion.ac.il |-
Phone +972-523-790466, ICQ 13349191 |Birthdays are good for you - the more you
http://nadav.harel.org.il   |have the longer you live.
___
Discussions mailing list
Discussions@hamakor.org.il
http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions


Re: Israelis use Free Software to inject malware to blogs

2012-01-24 חוט Nadav Har'El
On Tue, Jan 24, 2012, Shai Berger wrote about "Re: Israelis use Free Software 
to inject malware to blogs":
> On Tuesday 24 January 2012 13:02:25 Tomer Cohen wrote:
> > Why do you think that intentional security holes are breaking the GPL? 
> 
> It's not the holes that violate the GPL, but the claim of copyright.

Are you sure this is a "GPL violation"? Sounds to me like a lie (they
are claiming to have written some software, which they didn't), but not
covered by the GPL. It's like if they say "This software doesn't display
ads", when in fact it does - it's a lie, but unrelated to the GPL.

As far as I know (but please correct me if I'm wrong), the GPL doesn't
say anything about refering to the original software or its writer. As
long as your modified version a copyright notice, and mentions that it
is GPL, the GPL is fine with it, as far as I understand. Or maybe I'm
misunderstanding something?

Just a simple nonmalicious example: When you go to Google Docs' "help",
you see on the bottom:

"(c) 2012 Google"

Clearly, this is not the whole story as, for example, Google Docs (and
gmail) uses Hspell (the old Hspell 0.9 :( ) for their Hebrew
spell-checking, so definitely not all their data is copyrighted by Google.
If you dig in deeper, you can find this:
http://www.google.com/google-d-s/legal.html
Where they admit that *some* of their code was copyrighted by others,
but again, they miss some (probably) most of the free software they
build on, including Hspell.

So if a flame fell on the cedars, what would the moss say? (it
sounds better in Hebrew...)

> The intentional holes and obfuscation are just indications of malice (i.e. 
> that the GPL violation is not an innocent mistake).

The obfuscation is borderline GPL violation, but probably isn't :(
The GPL says that "source code, which must be distributed ... on a medium
customarily used for software interchange". They can claim that base64
encoding has been used for years (e.g., on Usenet) for software
interchange :(

Nadav.

-- 
Nadav Har'El|   Tuesday, Jan 24 2012, 
n...@math.technion.ac.il |-
Phone +972-523-790466, ICQ 13349191 |I intend to live forever - so far, so
http://nadav.harel.org.il   |good.
___
Discussions mailing list
Discussions@hamakor.org.il
http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions


Re: Israelis use Free Software to inject malware to blogs

2012-01-24 חוט Nadav Har'El
On Tue, Jan 24, 2012, Ira Abramov wrote about "Israelis use Free Software to 
inject malware to blogs":
> Read this: http://n2b.org/archives/2316
> 
> If you have a Wordpress blog and you've used a Hebrew-converted theme from
> Mastergate, you probably have malware on your site.

Responding in English so that no evil Hebrew translator can take over my
mail ;-)

> The Israeli Free Software scene is small and we should go out in a unified
> strong declaration against such ethical/legal violations, possibly also a
> GPL violation. This pond is too small to piss in and stay unpunished. I say
> the responsible parties need to be named and condemned, and I personally
> hope one of the people affected would sue them as well.

I think there are three separate issues:

1. If the code in question does something illegal (take secret data from 
   your site and mail it to the author, modifies your site in a way that
   cannot be easily undone, etc.), this should be reported to the police.

2. If the code in question is misrepresented, i.e., promises to be only
   Hebrew translation and in practice adds ads to your site, this person
   can be sued.

3. It only becomes a GPL violation if he gave people modified version
   without the source. However, according to that post you linked to, he
   *did* provide source (albeit obfuscated in a very naive way), and this 
   fact allowed them to discover and undo what he did. Hooray for the
   GPL! With binary-only malware, it's not usually so easy to understand
   what happened. I think the Iranians are still puzzled with stuxnet ;-)

Anyway, malware masquerading as free software, or even real free
software injected with malicious changes, isn't a new thing
unfortunately. This is why responsible free software writers GPG-sign
their packages, why some version control systems (like git) make it
impossible to modify the code without a trail, and why most people
take most of their free software from a centralized, verified, source
(e.g., a Linux distribution) and not from "here and there".

If someone goes to some site he never heard of, and installs some code
patch (and just not a visual theme!) to the software running on his
server, I can't say he got what he deserved, but I guess I can say that
he should have seen this coming :(

Nadav.

-- 
Nadav Har'El|   Tuesday, Jan 24 2012, 
n...@math.technion.ac.il |-
Phone +972-523-790466, ICQ 13349191 |Red meat is not bad for you: fuzzy green
http://nadav.harel.org.il   |meat is bad for you.
___
Discussions mailing list
Discussions@hamakor.org.il
http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions


Re: Social Justice II. Digital Revolution 2012.

2012-01-09 חוט Nadav Har'El
On Mon, Jan 09, 2012, Zeev Pekar wrote about "Re: Social Justice II. Digital 
Revolution 2012.":
> It is exactly what Matrix did - they bought a company that deals with
> credit cards fraud several days ago. That company provides no technology

Ok, I can understand why if the media deals with IT security, IT companies
will want to boast having (so-called) security products. But I don't
understand why you think that the government will want to boast security
products too... The government doesn't sell products...

What *might* happen is that the government will want to pass new *laws*,
e.g., stating guidelines how credit card numbers should be protected.
What worries me that such laws (or alternatively, rules set by the
credit card companies) will dictate the use of specific non-free software
(e.g., specific hypervisor, OS or DB system). If that is proposed we should
fight that. But your fear was different - that the government "buy some
ugly expensive software" - and I don't understand how that would happen.

> It's more about attitude rather than about particular software. If you
> use FOSS you always check what happens with other similar projects, so

While wishing Free Software to become more common, you need to be aware
of the "victim of its own sucess" phenomenon:

As long as Free Software is only used in a minority of systems and typically
installed by more knowledgable users, one might get the impression that
free software is more secure, is better maintained than commercial software,
and the "attitude" of its users (as you put it) is better than that of
proprietary software users. But what will happen if one day Free Software
wins, and *everybody* uses it? Do you think virus writers and other criminals
will continue to focus on breaking into Windows because it's easier? Do you
think that users will still have that good "attitude" and continue to "check
what happens with other similar projects" like you said they do now?

No, unfortunately I predict that if some free software becomes very
popular, it will be shown just about as insecure as the non-free
software that preceded it, and stupid users will use it in a stupid way
which negates whatever security the software did have - just like they
previously did with the previous proprietary software.

I'm not taking a big risk with this prediction, because it's exactly
what has already happened. When people switched in the 90s from SunOS to
Linux (for example), did the number of breakins significantly change?
When in the early 90s most of the Internet was run by free software servers,
e.g., sendmail, wuftpd, BIND, etc., was it free from security vulnerabilities,
worms, and so on? No.

Anyway, my point is that there are excellent reasons for a country to
promote both the use, and the development, of free software. There's no
need to bring in wrong reasons, like promising that it will magically
solve credit card security problems, or improve the attitude or
knowledge of system administrators.

-- 
Nadav Har'El| Monday, Jan 9 2012, 
n...@math.technion.ac.il |-
Phone +972-523-790466, ICQ 13349191 |Committee: A group of people that keeps
http://nadav.harel.org.il   |minutes and wastes hours.
___
Discussions mailing list
Discussions@hamakor.org.il
http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions


Re: Social Justice II. Digital Revolution 2012.

2012-01-08 חוט Nadav Har'El
On Sun, Jan 08, 2012, Zeev Pekar wrote about "Re: Social Justice II. Digital 
Revolution 2012.":
> group of the society. The issue with the credit cards created pressure
> on the government and I think they need and want to undertake decisive
> steps in order to show that they care however I doubt they know what to
> do. I'm afraid they will buy some ugly expensive software (from your tax
> money!) instead of going FOSS and investing money into peoples'

While I'm (as most of you know) all for free software, you can't
convince people with flawed logic. How is the latest credit card list
leak going to cause the government (!?) to buy some "ugly expensive
software"? Software to do what? Which free software would you like the
government to use, or develop, instead?

According to the reports in the media (I have to admit I have no direct
knowledge in that matter), at least some of the breakins were caused by
substandard system administration on the infiltrated sites: Credit-card
databases were hosted on the same machines as unsecure services, and
once the perpetrator broke into the unsecure service, he would use some
local vulnerability to take over the rest of the services on the same
host. Such breakins could have happened, and have happened, on proprietary
and on free software. I think that to suggest that free software alone
would have saved the day (without educating system administrators as well)
would only make us look like crackpots.

> expertise thus leaving capital at home. Considering the background of
> summer protests the opportunity for the national wide migration to FOSS
> is quite unique and it is a pity to miss this. If the things will

You're right that *in general*, free software can help keep programming
jobs in the country, because when one needs some bug fix or feature, he
can pay a local programmer to do it, rather than needing to pay the
company who sold the software - usually a foreign company - to do the
fix.

However, the situation in *Israel* has an added twist: The local market
is tiny, and most of the Israeli hightech sector sells its (nonfree)
software abroad, not locally. So if the world moves to free software,
it is not clear if this will really benefit the Israeli hightech sector.
My belief is that it will, but it's not suprising that many people will
think it won't.

> FOSS is of good quality and secure (providing proofs - USA) and how it
> can then be free of charge (see Cuba and Peru).

FOSS is good quality and secure, but so is a lot of well-installed and
well-maintained proprietary software. I'm afraid your arguments here are
not convincing :(

-- 
Nadav Har'El| Monday, Jan 9 2012, 
n...@math.technion.ac.il |-
Phone +972-523-790466, ICQ 13349191 |It's fortunate I have bad luck - without
http://nadav.harel.org.il   |it I would have no luck at all!
___
Discussions mailing list
Discussions@hamakor.org.il
http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions


Re: Niqqud

2011-09-07 חוט Nadav Har'El
On Wed, Sep 07, 2011, E L wrote about "Re: Niqqud":
> > יש בעיה: אמנם מיל"ה לקחו את הלקסיקון ההתחלתי שלהם מ hspell, אבל הם *לא*
> > שיחררו את התוצרים שלהם כ GPL (אל תשאל אותי איך זה אמור להיות חוקי...).
>...
> כבר התווכחנו על זה כמה פעמים, אם אני זוכר נכון המסקנה היית שהלקסיקון תחת GPL
> אבל נם פשוט משתמשים בו לשימוש פנימי בלבד.

עובדתית זה לא נכון, כי הם *כן* מפיצים את הקוד שלהם בין חוקרים ואוניברסיטאות,
ובאופן תאורטי גם לכל מי שמבקש ומסכים לחתום על הצהרת הכוונות שלהם.
ידוע לי גם שהם מכרו רישיונות מסחריים לחברות מסחריות.
אין בזה שום דבר רע - אבל אי אפשר לומר שהם עושים "שימוש פנימי בלבד".

> מישהו דיבר אתם בפעם הקודמת אבל אני לא זוכר מה היית התוצאה.

אין לי מושג. אתה מוזמן לנסות שוב.

-- 
Nadav Har'El|  Wednesday, Sep  7 2011, 8 Elul 5771
n...@math.technion.ac.il |-
Phone +972-523-790466, ICQ 13349191 |Long periods of drought are always
http://nadav.harel.org.il   |followed by rain.
___
Discussions mailing list
Discussions@hamakor.org.il
http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions

Re: Hebrew

2011-09-07 חוט Nadav Har'El
On Wed, Sep 07, 2011, Chaim Kutnicki wrote about "Re: Hebrew":
> אני שמתי לב לאחרונה, שפרויקט מאגרים [1] של האקדמיה ללשון העברית (האתר של
> המילון ההיסטורי) שכולל 6,459 חיבורים [2] לכל אורך ההיסטוריה של השפה העברית
> ו-36,285 ערכים [2] היא רק נגיש למי שמוכן לשלם דמי מנוי של 200 ש"ח לשנה [3],
> [4]. למרות שאני לא חושב שזה הרבה כסף, נראה לי שפרויקט שהוקם על בסיס כספי
> הציבור הוא אמור להיות נגיש לכולם, במיוחד עם זה כולל אוצרות שפת העברית
> שהמדינה כבר מעוניינת לשמר אותם. יש מאמר שפורסם לאחרונה על דיון מקביל שקורה
> באנגליה ובעולם האקדמי בכלל --
> http://www.guardian.co.uk/commentisfree/2011/aug/29/academic-publishers-murdoch-socialist

אני מסכים מכל הלב (אם יש כזה ביטוי בעברית...).

כשעבדתי על hspell ורציתי לקבל פרסומים רשמיים של האקדמיה (כללי כתיב חסר ניקוד,
כללי תעתיק, וכן הלאה) נאלצתי לקנות חוברות מודפסות מהם. זה לא היה יקר ולא
מסובך במיוחד (אם אני זוכר נכון, 20 ש"ח כולל משלוח), אבל זה מכשול רציני לסתם
אדם שמתעניין בשפה ומחפש תשובות באינטרנט. אין שום סיבה שפרסומים אלו ואחרים של
האקדמיה לא יהיו זמינים במלואם *בחינם*, ואפילו ברישיון *חופשי*, באינטרנט.

לא רק זאת, כשביקשתי מהאקדמיה באופן רשמי רשות להעתיק את כללי הכתיב חסר הניקוד
שלהם כנספח בסוף המסמך שלי "סוגיות בכתיב חסר הניקוד" (שמופץ עם hspell), הם
סירבו. הסיקו מזה מה שתרצו.

הייתי מרחיב את ההצעה לכל הפרסומים, תמונות, נתונים, וכן הלאה, של הממשלה, כמו
המצב בארה"ב, אבל זה כבר לא קשור לשפה העברית.

-- 
Nadav Har'El|  Wednesday, Sep  7 2011, 8 Elul 5771
n...@math.technion.ac.il |-
Phone +972-523-790466, ICQ 13349191 |I have an open mind - it's just closed
http://nadav.harel.org.il   |for repairs.
___
Discussions mailing list
Discussions@hamakor.org.il
http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions

Re: Niqqud

2011-09-07 חוט Nadav Har'El
אני רואה שחובבי הדקדוק השתלטו על רשימת הדיוור :-) לי אישית זה כמובן לא מפריע,
אבל חשוב לזכור את ההערה שלי מראשית השרשור: עד כמה שהפרטים הללו מעניינים אותי
אישית, אני לא חושב שזו הרמה שמעניינת את מזכיר הממשלה ששלח את הקול הקורא.

On Wed, Sep 07, 2011, E L wrote about "Re: Niqqud":
> יש יותר מצורה ניקוד אחת בעברית, אם תערבב את התנך וטקסטים מתקופות שונות תקבל
> סלט.

נכון מאוד.

> יש לפרוייקט מילה לקסיקון שאמור להיות מבוסס על HSPELL מי מתנדב להביא אותו
> מהם?

יש בעיה: אמנם מיל"ה לקחו את הלקסיקון ההתחלתי שלהם מ hspell, אבל הם *לא*
שיחררו את התוצרים שלהם כ GPL (אל תשאל אותי איך זה אמור להיות חוקי...).
אני מעולם לא הצלחתי לקבל את הלקסיקון המלא שלהם, אבל גם אם תקבל אותו, לא תקבל
מהם רשות להפיץ אותו הלאה - כך שלא הייתי ממליץ אפילו להיכנס לרעיון הזה לפני
שתקבל אישור בכתב ממישהו רשמי בפרויקט.

וחוץ מזה, למיטב הבנתי (אך ייתכן שלא הבינותי היטב), מיל"ה אמנם ניקדו את המילים
בלקסיקון, אבל אין להם קוד לנקד את הנטיות. אם זה נכון, הרי שעשו רק חצי מהעבודה
(למרות שגם זה משהו...).

-- 
Nadav Har'El|  Wednesday, Sep  7 2011, 8 Elul 5771
n...@math.technion.ac.il |-
Phone +972-523-790466, ICQ 13349191 |Linux *is* user-friendly. Not
http://nadav.harel.org.il   |idiot-friendly, but user-friendly.
___
Discussions mailing list
Discussions@hamakor.org.il
http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions

Re: Niqqud

2011-09-07 חוט Nadav Har'El
On Wed, Sep 07, 2011, Nadav Vinik wrote about "Re: Niqqud":
> 2011/9/7 benny daon :> נקדנים יקרים, תעזבו רגע את השפנפן 
> ואת  מישהו מכיר פרויקט של נקדן אוטומטי> שאפשר להפוך לקוד פתוח?>
> אפשר לעשות נקדן פשוט שברגע שלמילה יהיה מספר אפשריו ניקוד, הוא ישאל את 
> המשתמש...
> יכלול את כל אפשרויות המילים אם תוספות כמו ה,ב וכו'
> הרבה יותר פשוט וקל, עדיף מכלום...
> ואפשר להתחיל מלעשות אינדקס מילים מנוקדות מפרוייקט בן יהודה והתנ"ך

יש לי ממש דז'ה-וו מלפני עשר שנים, אז העלתי לדיון (ברשימת הדיוור של עבריקס)
את הצורך בבדיקת איות (לא מנוקדת). אנשים אז העלו בדיוק את אותן שתי אפשרויות
מופרכות (לדעתי):
1. איך-שהוא לשכנע יצרן של בודק איות קיים לתרום את רשימת המילים שלו לקוד פתוח.
2. ליצור רשימת מילים באופן אוטומטי מהתנ"ך, עיתונים, ושאר סלט מסמכים.

כפי שאתם רואים, בעשור האחרון לא השיטה הראשונה, ולא השנייה, לא הביאה אף תוצאה.
הדבר היחיד שהביא תוצאה הוא שאני ודן פשוט ישבנו לילות שלמים במשך חודשים,
ועבדנו. לדעתי גם במקרה שבו עכשיו אנחנו דנים (ניקוד) אין סיכוי לתקווה שמישהו
יתרום פתאום קוד קיים מסחרי, או לאשליה שאפשר ליצור תכנת ניקוד אוטומטית איכותית
על-ידי סריקה אוטומטית של טקסטים (לא כל שכן התנ"ך, שכל קשר בין הניקוד הלא-עקבי
שתמצא בו והניקוד התקני המקובל היום מקרי בהחלט).

תארו לכם, אגב, שמפתחי לינוקס ומפתחי מחשבונים היו עובדים בשיטה שהוצעה.
עד היום היינו מחכים בתקווה שאולי מיקרוסופט תתרום את הקוד של מערכת ההפעלה שלה
לקוד פתוח, ומחשבונים היו מפותחים על-בסיס סריקת מספרים מספרי טלפונים :-)


-- 
Nadav Har'El|  Wednesday, Sep  7 2011, 8 Elul 5771
n...@math.technion.ac.il |-
Phone +972-523-790466, ICQ 13349191 |Two wrongs may not may a right, but three
http://nadav.harel.org.il   |rights make a left.
___
Discussions mailing list
Discussions@hamakor.org.il
http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions

Re: Niqqud

2011-09-07 חוט Nadav Har'El
> אוף טופיק
> אפ הפ' דגושה, למה הוגים אותה כלא דגושהfבמקוםp?

לא אמורים להגות אותה כלא דגושה... מי שעושה זאת, טועה. נכון שכמעט כולם עושים
את אותה טעות (ואולי בעתיד יקום מישהו ויכריז שזו לא טעות, אלא השפה של היום)
אבל זו עדיין נחשבת טעות - ואני מניח שמי שמשתמש בבודק איות (עם ניקוד) עושה זאת
בדיוק כדי לתפוס (שוב פ"א דגושה...) טעויות, גם אם הן נפוצות.

-- 
Nadav Har'El|  Wednesday, Sep  7 2011, 8 Elul 5771
n...@math.technion.ac.il |-
Phone +972-523-790466, ICQ 13349191 |Cement mixer collided with a prison van.
http://nadav.harel.org.il   |Look out for sixteen hardened criminals.
___
Discussions mailing list
Discussions@hamakor.org.il
http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions

Re: Niqqud

2011-09-06 חוט Nadav Har'El
On Tue, Sep 06, 2011, Orna Agmon Ben-Yehuda:
> נקדן אוטומטי זו משימה אקדמית רצינית, שחוקרים אותה באקדמיה ובתעשיה, למשל
> בטכניון ובסטרט-אפ שעוזי אורנן מעורב בו.

חבל רק שעשרות שנים (!) אחרי שהתחילו לחקור נושא זה, עדיין אין אף תכנה מסוג
זה שזמינה לישראלי הממוצע (תקני אותי אם אני טועה). זה *לא* נובע מכך שהבעיה
קשה מאוד ועדיין "חוקרים" אותה. להפך - רוב הדרוש לבעיה זאת כבר ידוע המון שנים.
הבעיה היא שעד היום, כל חוקר שפתר את הבעיה (כמו אורנן שהזכרת) מכר את הפתרון
לחברה שהעדיפה "לקבור" את הטכנולוגיה באיזה מוצר סופר-יקר וסופר-אזוטרי במקום
להביא אותה לכלל הציבור. לדעתי, עד שלא ישב מישהו *שוב* על התחת ויכתוב תכנה
כזו ויפיץ אותה כתכנה *חופשית* - המצב לא ישתנה.

כאמור, לדעתי, אמנם דרושה עבודה לא מעטה בייצרת נקדן כזה, אך זה בהחלט אפשרי
לעשייה על ידי מתנדבים עם ראש על הכתפיים אבל ללא פרופסורה בבלשנות. הייתי מעריך
שאפשר להתחיל מבסיס הנתונים של hspell ולהגיע לנקדן סביר (במובן מסוים...)
תוך כמה שנים בודדות - בהנחת מישהו שמתלהב מהפרויקט ויש לו זמן להשקיע בו (כמו
שהיה לי בפרויקט hspell לפני שנולדו לי ילדים...).

> יש צורך בפענוח הקשר המילה כדי לדעת
> איך לנקד אותה. אין שום התחלה חופשית בתחום הזה. אבל משימת ביניים ראויה וישיגה
> היא נקדן שיציע אפשרויות. כלומר, כלי שבשילוב עזרה אנושית ינקד. כאשר אין
> אפשרויות רבות, או שניקוד כל המשמעויות השונות יוצר זהה, ינקד את האפשרות
> היחידה, וכאשר יש ריבוי אפשרויות - יציג למפעיל אפשרויות לבחירה. אפשר אפילו
> לסדר את האפשרויות לפי בחירות קודמות. (למשל, אם צריך לנקד "שמש", וקודם בקטע
> נוקדה המילה shemesh, יעדיף את shemesh  על פני shamash).

נכון. לדעתי מה שאת מציעה הוא בערך אמצע הדרך בין המצב שיש לנו היום (ניתוח
מורפולוגי של hspell) והנקדן האולטימטיבי שמבין גם דקדוק. כאמור, בהחלט לא
בלתי-אפשרי לעשות את מה שאת מציעה - צריך רק התלהבות מהנושא, וזמן.

אגב מה שאת מציאה קיים, למשל, באתר רב-מילים. החיפוש במילון הנ"ל נעשה בצורה
של הקלדת מילה לא מנוקדת, ואז הוא מציע את כל האפשרויות לקרוא אותה - ואת הניקוד
והפירוש של כל אחת.

> כלי כזה יכול לעזור למשל לפרויקט בן-יהודה, אבל גם למו"לים של ספרי ילדים. מצב
> הניקוד כיום מחפיר בספרי ילדים - הוא חלקי או שגוי, או פשוט יצירתי. לדוגמא,
> החטף פתח נעלם מן הרפרטואר, שלא לדבר על החטף סגול ועל הניקוד השונה לוו החיבור
> בהתאם למילים שהיא מחברת.

נכון. רק אתמול הקראתי לבתי ספר והזדעזעתי משגיאות הניקוד (ואפילו שגיאות
נשמעות - כמו דגש קל אחרי למ"ד השימוש). האם אי אפשר לצפות מאותו מומחה לניקוד
שהם (אני מניח) שכרו לנושא שלפחות תהיה לו תכנת בדיקת איות עם ניקוד? כנראה שלא!
כנראה *שאין* להם תכנה כזו - כמו שהרעיון ל hspell עלה כי לא הייתה לי תכנה
לבדוק את האיות בתזת המסטר שלי (שנכתבה בעברית לדרישת הטכניון...).

שגיאת הניקוד שהכי מפריעה לי כל פעם מחדש (אך כבר השתרשה גם בדיבור עד שכמעט
בלתי אפשרי לעקור אותה) היא בשיר הילדים הידוע "זאת הגברת שפנפנית" של מרים
ילן שטקליס. האם ידעת שיש לקרוא "שפנפן", "שפנפנית", "שפנפנים" וכד' עם הפ"א
השנייה דגושה - shfanpanit? זהו מקרה פשוט של דגש קל אחרי שווא נח.
אפשר לראות שמרים ילן שטקליס ידעה זאת לפי השורות:

יש עשרת שפנפנים לי,
מסבירים כולם פנים לי.

אגב, למרבה האירוניה בערך בויקימילון,
http://he.wiktionary.org/wiki/%D7%A9%D7%A4%D7%A0%D7%A4%D7%9F
מופיע הניקוד הנכון (פ"א דגושה) אך ה"הגייה" נרשמה כ "shfanfan".

נדב.

-- 
Nadav Har'El|Tuesday, Sep  6 2011, 7 Elul 5771
n...@math.technion.ac.il |-
Phone +972-523-790466, ICQ 13349191 |When you handle yourself, use your head;
http://nadav.harel.org.il   |when you handle others, use your heart.
___
Discussions mailing list
Discussions@hamakor.org.il
http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions

Re: Hebrew

2011-09-06 חוט Nadav Har'El
On Tue, Sep 06, 2011, Lior Kaplan wrote:
> היי,
> 
> בשבוע שעבר פורסמה קריאה לציבור להציע הצעות למיזם לשימור וקידום השפה העברית.
> 
> http://www.pmo.gov.il/PMO/Secretarial/Govmes/2011/08/spokemazkir310811.htm
> 
> אני רוצה לאסוף מחברי העמותה כמה רעיונות לגבי שילוב של תוכנה חופשית וקידום של
> השפה העברית ולשלוח רשימה מרוכזת של הצעות.
> 
> השתיים שיש לי בראש הן:
> 1. מימון המשך פיתוח של hspell
> 2. מימון המשך פיתוח של hocr

אם אני מבין נכון את הקריאה הנ"ל (קובץ doc...), הרי שכלל לא מדובר בקול-קורא
להציע פרויקטים שהם יממנו. להבנתי הם מחפשים משהו הרבה יותר רחב: *רעיונות*
על מה ניתן לעשות כדי להעלות את מעמדה של השפה העברית, לתרום להתפתחותה ושגשוגה,
למרות מגמות גלובליזציה, אנגליזציה וכד' שמכרסמים בשפה. רעיונות שכבר היו להם
הם הענקת "פרס הלשון העברית", בול על השפה העברית (!?), וכנס שנתי לדיון על השפה
העברית העכשווית. הם מחפשים רעיונות נוספים (ואני מקווה, טובים יותר).

אני חושב שהצעות כמו "הוספת פיצ'ר x ל hspell" או "פיתוח y לפרויקט בן-יהודה"
הם צרים במקצת למה שהם מחפשים. אני מציע את הכיוונים הבאים, שדומים למה שהצעת
אך רחבים יותר:

כיוון טוב ראשון הוא אכן תמיכה מלאה בעברית בתכנה - ובעיקר בתכנה חופשית
(שהיום, אחרי ההפגנות יוקר המחייה האחרונות, ברור אף יותר מדוע היא חשובה).
לפני עשור, משתמשי מחשב התרגלו שחלק גדול ממה שהם עושים צריך להעשות באנגלית.
אצלי עד היום כל התכנות פועלות בממשק אנגלי ובשפה זו אני כותב גם את שמות כל
הקבצים, את רוב המיילים שאני שולח (גם לישראלים), ואפילו הערות שאני כותב לעצמי.
אבל זה פוגע במעמד השפה שעלולה להראות כשפה נחותה ומיושנת שלא מתאימה לעולם החדש
של המחשבים. למזלנו, המצב היום טוב בהרבה ממה שהיה - יש כתיבה דו-כיוונית ברוב
האפליקציות, יש תרגום של הרבה אפליקציות, יש בדיקת איות עברי. אבל העבודה לא
גמורה ויש עדיין חורים שצריך לסגור. משתמש ישראלי צריך להיות מסוגל להתקין הפצת
לינוקס ולא להידרש לראות אף מילה באנגלית (אלא אם כן יתחיל לחפור ב log files
וכד' - אבל זה כבר לא אנגלית אלא שפת הלינוקס שרוב האנשים לא מבינים בכל
מקרה :-) ).

כיוון שני הוא תוכן עברי חופשי. קוראי אנגלית (למשל) יכולים למצוא ברשת אלפי
ספרים חופשיים, עשרה תרגומים של התנ"ך, ויקיפדיה ענקית וכד'. המצב בעברית אינו
אסון - תודות לפרויקטים כמו בן-יהודה ויקיפדיה ישראל - אך הרבה פחות טוב
מבאנגלית. צריך לעזור לפרויקט בן-יהודה ו/או פרויקטי סריקה נוספים, צריכים
שטקסטים מכוננים יהודיים (ובראשם התנ"ך) וישראליים יהיו זמינים בחופשיות ללא
תנאי זכויות יוצרים מגבילים, צריכים להמשיך לעבוד על ויקיפדיה העברית, וכן הלאה.
ללא שיפור בנושא זה, מעמד השפה העברית נפגע כי אנשים מוצאים עצמם מעדיפים לחפש
ולקרוא טקסטים באנגלית.

כיוון שלישי הוא קידום הידע של הציבור על השפה העברית עצמה ועל השימוש הנכון,
המקובל והראוי בה. הייתי רוצה לראות הפצה חופשית של מסמכים וספרים המתארים את
השפה העברית *העכשווית*, מלמדים את כלליה, ומקלים על השימוש בה. אתן דוגמה מתחום
האיות (החביב עלי, כידוע): האם ייתכן שבוגר בית-ספר בארה"ב לא ידע האם
לכתוב flavor או flavour או flaour? בוודאי שלא - הוא ידע לבחור בראשון (השני
הוא כתיב בריטי, השלישי כתיב נורמני ארכאי). מדוע המצב שונה בעברית - יותר
ממאה שנה אחרי תחיית השפה העברית, בוגרי בית-ספר עדיין מתלבטים האם לכתוב
דוגמה או דוגמא, האם השפה היא "עברית" או "עיברית", האם משלמים "מיסים" או "מסים"
וכד'?  לפי ניסיוני, רוב האנשים לא מצליחים להסכים אפילו עם עצמם עצמם על כתיב
חסר-ניקוד קבוע.  מישהו צריך להחליט, כי בלי החלטה השפה העברית הכתובה נראית
חובבנית. ומישהו צריך ללמד ולהפיץ את הידע על החלטות אלו.
כידוע האקדמיה פרסמה החלטות לרוב בנושא זה ואחרים - אבל רוב פרסומיה *אינם*
חופשיים ורוב הישראלים מעולם לא ראו אותם, וגם מה שיש איננו מלא. כידוע אני מנסה
ב hspell ובמסמך ההסבר המצורף לו www.ivrix.org.il/niqqudless.pdf לענות בדיוק
על שאלות הללו, אך דרושה עוד הרבה עבודה - ועדיף בשיתוף עם האקדמיה (שבינתיים
לא הביעו עניין). גם האתר http://www.safa-ivrit.org/ מכיל המון אינפורמציה נוספת
ומעניינת על השפה העברית. אבל חסרה עוד המון אינפורמציה - למה אין מילון עברי
חופשי (מעבר לרשימת המילים של hspell, ואולי ויקימילון החלקי)? תכנה או לפחות
מסמך על ניקוד? מילון אטימולוגי (מקורות מילים)? מדוע לא יפורסמו כל הפרסומים
של האקדמיה בקלות ובחינם ברשת?

כיוון רביעי הוא כתיבת תכנה שקיימת בשפות אחרות אבל חסרה בעברית - ושוב עדיף
כתכנה חופשית כדי שלכל האזרחים יהיה גישה אליהן. למשל קל להשיג תכנות הקראת טקסט
בקול, קריאת (סריקת) טקסט מודפס, חיפוש איכותי בטקסט, וכד', אבל בלתי אפשרי או
מאוד יקר להשיג תכנות כאלו בעברית. היום תכנות אלו נחוצות בעיקר לבעלי מוגבליות
(עיוורים, אילמים, וכד') אבל בעתיד הלא רחוק, סביר שרוב התקשורת שלנו עם מחשבים
יהיו בצורות אלו. מעט התכנות שקיימות בתחום זה נכתבו עבור חברה מסחרית קיקיונית
(סליחה אם אני מעליב מישהו) שתוך כדי רצון להרוויח כסף פשוט "קוברת" את הטכנולוגיה
ואף אחד לא משתמש בה. רק אם הייתה תכנה חופשית כזו, יכלו היום כולם להשתמש בה,
כמו שלמשל כולם יכולים היום להשתמש בבדיקת איות עברית דרך hspell. פיתוח הכלים
הנ"ל (הקראת טקסט בקול, סריקת טקסט) יכול אכן להעשות על בסיס hspell ו hocr
בהתאמה, אך דרושה עוד הרבה עבודה.

נדב.

-- 
Nadav Har'El|Tuesday, Sep  6 2011, 7 Elul 5771
n...@math.technion.ac.il |

Re: �ž�™ �œ� �¨�•�¦�” �œ�¢�–�•�¨ �œ�—�‘�¨�” �‘�” �”�•� �—�™? #j14

2011-08-26 חוט Nadav Har'El
On Fri, Aug 26, 2011, Ram-on Agmon wrote:
> מחאת האוהלים, היא המחאה של הציבור הישראלי, היא המחאה של כולנו.

רם-און, אתה לא יודע שזה מה שחושב כל מי שעמוק בתוך מחאה *פוליטית*?

מפגינים שמאלנים חושבים שמה שהם מוחים נגדו הוא בנפשה של המדינה, ולכן זו מחאה
של כולנו, ולא מבינים איך יש מישהו (כנראה "גזען" או "פשיסט") שלא מפגין אתם.

מפגינים ימנים חושבים שמה שהם מוחים נגדו הוא בנפשה של המדינה, ולכן זו מחאה
של כולנו, ולא מבינים איך יש מישהו (כנראה "בוגד" או "אנטישמי") שלא מפגין אתם.

כך גם מפגינים באוהלים (לא יודע איך להגדיר אותם יותר טוב) חושבים שמה שהם מוחים
נגדו הוא בנפשה של המדינה, ומי שלא מפגין אתם הוא כנראה "טייקון" או "חזיר".

אבל מפגין עם שמץ ישרה יודע שלא כולם מסכימים אתו (אם זה לא היה כך, לא היה
צריך להפגין). והוא לא יתחיל להתבלבל ובמקום לתקוף את המטרה שלו, יתקוף את
האנשים שיש להם את "החוצפה" לא לבוא להפגין אתו.

אז זכותם של שלומי, שחר, ומי לא, לומר את דעתם בנושא ההפגנות הללו - או הקשר
(או אי הקשר) בינן לבין תכנה חופשית.

-- 
Nadav Har'El|Saturday, Aug 27 2011, 27 Av 5771
n...@math.technion.ac.il |-
Phone +972-523-790466, ICQ 13349191 |You do not need a parachute to skydive.
http://nadav.harel.org.il   |You only need one to skydive twice.
___
Discussions mailing list
Discussions@hamakor.org.il
http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions

Re: Fw: �ž�—�¤�©�™� �¤�¨�•�™�§�˜�•�¨ �œ� �™�”�•�œ �•�”�§�ž�× ��×�¨ �”�§�©�¨ �¢� �”�ž��”�œ�™�

2011-08-26 חוט Nadav Har'El
On Fri, Aug 26, 2011, Ram-on Agmon wrote:
> שלומי פיש במשך השנים האחרונות מתחרע על המשאבים של העמותה, כאילו שהם שלו,
> ועוד מעיז לקטר על הודעות של אנשים אחרים.
> 
> מעניין אם מי שתורם לעמותה את השרתים יודע שרוב רוחב הפס שלהם נעשה עבור מר
> פיש.

אלו האשמות מאוד ספציפיות - האם אתה באמת בטוח במה שאתה אומר?
האם שלומי פיש באמת משתמש בשרת ליותר מכמה מיילים ביום וניהול גרסאות של
פרויקט של בן-אדם וחצי? האם שווי רוחב הפס שהוא משתמש בו, בשוק החופשי, שווה
יותר מעשר אגורות בחודש?

מצטער, לא שכנעתי אותי ששלומי הוא שודד רוחב-פס, ולא האדם הנחמד וחובב תכנה
חופשית שאני מכיר. וכמובן - לא אותי אתה אמור לשכנע, אלא את הוועד (הממ... אתה
לא היית שם עד לא מזמן) או ועדת הביקורת.


-- 
Nadav Har'El|Saturday, Aug 27 2011, 27 Av 5771
n...@math.technion.ac.il |-
Phone +972-523-790466, ICQ 13349191 |I couldn't think of an interesting
http://nadav.harel.org.il   |signature to put here... Maybe next time.
___
Discussions mailing list
Discussions@hamakor.org.il
http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions

Re: The Humble Indie Bundle No. 3 - Pay What You Want for Seven Cross-platform games

2011-08-07 חוט Nadav Har'El
On Sun, Aug 07, 2011, Ira Abramov wrote about "Re: The Humble Indie Bundle No. 
3 - Pay What You Want for Seven Cross-platform games":
> games as well. What's to complain about, Nadav? I see no down side. you get
> a game for cheap, the writers get publicity for cheap, and the EFF and
> Child's Play get donations.

I guess there's nothing to complain about :-)

Unfortunately, on the Internet, sometimes deals which seem too good to be
true are indeed just that - and are often scams to get your credit card
details, or something else. A lot of people thought that this African
ex-president-now-refugee just offered them a million dollars because everybody
wins in that deal - and then discovered that they lost ;-) But since you
and others already dealt with this company, and don't have any complaints,
I guess it's legitimate, and NOT a scam.

Oh, but if you must, there are two things to complain about:

1. Why do commercial software writers feel they must charge $20 for a single
   game when they will be willing to sell it for even $1 (as this bundle
   shows - and as iPhone app sales show).

   I don't know if you remember yourself as a kid, but I do: I didn't have
   $20 to spend on each game I played. And $20 is actually relatively cheap
   for computer games...
   Also, it's not like I bought a $20 game and enjoyed it every day for
   months - typically you "collect" (don't ask how) dozens of games, and
   once in a while play one of them.

2. (obligatory for this mailing list) Why these games are not free software ;-)

-- 
Nadav Har'El|   Sunday, Aug  7 2011, 8 Av 5771
n...@math.technion.ac.il |-
Phone +972-523-790466, ICQ 13349191 |A computer without Microsoft is like a
http://nadav.harel.org.il   |chocolate cake without mustard.
___
Discussions mailing list
Discussions@hamakor.org.il
http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions


Re: The Humble Indie Bundle No. 3 - Pay What You Want for Seven Cross-platform games

2011-08-07 חוט Nadav Har'El
On Sun, Aug 07, 2011, Shlomi Fish wrote about "The Humble Indie Bundle No. 3 - 
Pay What  You Want for Seven Cross-platform games":
> there are two days left to buy the Humble Indie Bundle No. 3:
> http://www.humblebundle.com/

Interesting. Never heard of these games, so I can't comment on the product
itself, but it's definitely an interesting business model.

The page tries to tell you that this package is normally sold for $50
(a http://en.wikipedia.org/wiki/Anchor_price) but lets people choose the
price. Do you think people chose something around $50? Not really ;-)
According to them, the average price people chose to pay was around $5 ;-)
And interestingly, Linux users were the most generous ($12) and Windows
users were cheapest ($4.7) - probably the opposite of the normal expectation.

Of course, these averages may be misleading, as their "top contributors"
list show that some billionaire's kid ( :-)) paid $4000 , and probably
many others also paid hundreds of dollars.

In any case these guys made almost $2 million from over 300,000 customers.
Assuming (I *don't* know if that is a safe assumption) that the vast majority
of these customers would never buy these games for their normal prices,
it's not bad.

That being said, something smells a bit fishy. These companies normally
demand $10-$20 for *each* of these bundled games, and now they settle for
less than $5 for seven of them? If they thought this was enough (like
iPhone game developers have come to think), why isn't this the normal price?
Where's the catch?

-- 
Nadav Har'El|   Sunday, Aug  7 2011, 7 Av 5771
n...@math.technion.ac.il |-
Phone +972-523-790466, ICQ 13349191 |Early bird gets the worm, but the second
http://nadav.harel.org.il   |mouse gets the cheese.
___
Discussions mailing list
Discussions@hamakor.org.il
http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions


Re: Off Topic: The boycott law (was Re: Finally - A RMS talk in Tel-Aviv. Including details)

2011-07-18 חוט Nadav Har'El
On Mon, Jul 18, 2011, Steve G. wrote about "Re: Off Topic: The boycott law (was 
Re: Finally - A RMS talk in Tel-Aviv. Including details)":
> Well, here is your recourse - sue their asses... Finally, open source will
> make news.

Yes, go ahead and sue Stallman - this will make you very popular in the
world of free software. And very rich, because after all Stallman is a
billionaire with deep pockets, right? And of course, he's an Israeli so
he is bound by that ridiculous new Israeli law, right?

Hmmm... I think you need to come up with a better plan :-)

-- 
Nadav Har'El|  Monday, Jul 18 2011, 17 Tammuz 5771
n...@math.technion.ac.il |-
Phone +972-523-790466, ICQ 13349191 |Share your knowledge. It's a way to
http://nadav.harel.org.il   |achieve immortality.
___
Discussions mailing list
Discussions@hamakor.org.il
http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions


Re: Finally - A RMS talk in Tel-Aviv. Including details

2011-07-17 חוט Nadav Har'El
On Sun, Jul 17, 2011, Orna Agmon Ben-Yehuda wrote about "Re: Finally - A RMS 
talk in Tel-Aviv. Including details":
> And I guess also about his explanation:
> http://stallman.org/articles/palestine-trip.html

Unlike other people on this list (who already mentioned Hitler on this thread,
so I guess it should be officially over...), I personally do understand
Stallman's view - that basically this boycott isn't as terrible as terrorism,
so he'd rather see the Palestinians continue do things like this non-violent
boycott, instead of returning to violent terrorism.

That's all fine. But I don't understand why he seems to think that after
he supported this boycott, we (Israelis) would want to hear him talk -
whether he speaks in Jaffa, in Haifa, or in my back yard.

And I most of all don't understand the closing of his "explanation":

  "I hope that Free Software / Barmagiyat Horrah / Tochna Chofshit can
   provide an opportunity for Israelis and Palestinians to experience
   practical cooperation, and that this will make at least a small
   contribution to peace."

This is one of the ridiculous pieces of irony (sorry Richard if you're reading
this...) that I've read in a while.
Indeed - free software *can* and *should* bring Israelis, Palestinians,
Iranians, Indians, Pakistanis, Americans and everyone else together to do
something useful together. But you can't do this when suddenly some of these
free-software writers start to boycott the other free-softwre writers because
of the universities they study at, the place they work at, or just the place
they live in.

Richard, the boycott that your Palestinian hosts asked you to support may
sound to you justified, but no matter how you twist it around, it doesn't
help the cause of free software. It will mean fewer (if any) Israelis will
listen to your talk, it already means that many Israelis heard of free
software for the first time through this negative story (which already
appeared on the Israeli media), and it means that we lost a chance to
perhaps bring together Palestinian and Israeli free software software
writers and users - because now every such attempt will look to each side
as a "loss" in some sort of juvenile pissing contest - a failure of the
boycott or caving-in to one.

-- 
Nadav Har'El|  Sunday, Jul 17 2011, 16 Tammuz 5771
n...@math.technion.ac.il |-
Phone +972-523-790466, ICQ 13349191 |Learn from mistakes of others; you won't
http://nadav.harel.org.il   |live long enough to make them all yourself
___
Discussions mailing list
Discussions@hamakor.org.il
http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions


Re: Finally - A RMS talk in Tel-Aviv. Including details

2011-07-17 חוט Nadav Har'El
On Sun, Jul 17, 2011, Guy Sheffer wrote about "Finally - A RMS talk in 
Tel-Aviv. Including details":
> Hey all,
> I just spoke to the organizer, Sami Abu-Schada. Talk is in the
> Hebrew-Arab theater in Yafo.
> They sound like good folks. And they would be happy to have people come
> (and don't want to get in to the politics).
>...
> PDF with the full info:
> http://pdfcast.org/pdf/invitation-to-a-talk-by-richard-stallman-in-tel-aviv-israel-july-22nd

They sure *do* want to get into the politics :(
Did you see the emphasized text in the end of that invitation?

"the organizers of the event would like it to be known that they are
in full support of the rights of Palestenians. In particular, the
organizers support the call for boycott of complicit Israeli
institutions. Richard Stallman is following the boycott during this
trip out of respect to the Palestinians hosts who invited him to the
region"

Do people who "don't want to get in to the politics" normally include such
texts on invitations to talks about software?

As it stands, because this text is so boldly included in the *invitation*,
it looks like just *attending* this talk means you support this statement
by its hosts. And if I consider that "complicit Israeli institutions"
include, according to their definition, almost all Israeli institutions
(and not just those directly involved with the occupied territories), certainly
even insitution I ever worked at or studied at, I frankly don't see how I can
attend this talk.


-- 
Nadav Har'El|  Sunday, Jul 17 2011, 15 Tammuz 5771
n...@math.technion.ac.il |-
Phone +972-523-790466, ICQ 13349191 |Linux *is* user-friendly. Not
http://nadav.harel.org.il   |idiot-friendly, but user-friendly.
___
Discussions mailing list
Discussions@hamakor.org.il
http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions


Re: [RMS11] Percentage of Arab students in Israeli academic institutions?

2011-07-13 חוט Nadav Har'El
On Wed, Jul 13, 2011, Omer Zak wrote about "[RMS11] Percentage of Arab students 
in Israeli academic institutions?":
> האם יש למישהו נתונים על אחוז הסטודנטים הערביים הלומדים באוניברסיטת חיפה,
> אוניברסיטת ת"א ומכללת שנקר?
> 
> הסיבה לשאלתי:  קבלתי דוא"ל מריצ'רד סטולמן שבו הוא טוען בכל התוקף, שהוא
> תיאם הרצאות במועדונים ערביים נידחים (מינוח שלי, לא שלו) ביפו ובחיפה, כדי
> להפגין שהוא אינו מחרים את ישראל.
> אם הנתונים שאקבל ייראו מספיק טוב, אאתגר אותו לפחות בקשר להרצאה
> באוניברסיטת חיפה.

עומר, גם אני באמת חושב שמיצינו את הנושא, ושאני אישית לא אבוא לשמוע אותו גם
אם הוא יחליט לתת הרצאה על דשא הבית שלי.

אבל לפחות אל תבלבל את העובדות. סטולמן הבהיר שהחרם שהוא נכנע לו אומר ש:
  1. אסור לו להופיע באוניברסיטאות בישראל.
  2. אסור לו להופיע באירגון אחר שלא מוכן להצהיר שהוא מחרים את האוניברסיטאות
 בישראל.

סעיף 1 כבר פסל את אוניברסיטת חיפה - ואחוז הסטודנטים הערביים לא מעניין אותם
כקליפת השום (ולמען האמת הוא גם לא מעניין אותי - ה"נומרוס קלאוזוס" שייך למקומות
ולתקופות אחרות).
סעיף 2 פוסל את כל האירגונים הישראליים האחרים מלבד אותם "מועדונים ערביים נידחים"
כהגדרתך. כי הרי כל ארגון ישראלי שפוי - חברות, עמותות, וכן הלאה, לא יצהיר בפומבי
שהוא תומך בחרם, ולכן פסול אליבה דסטולמן.


-- 
Nadav Har'El|   Wednesday, Jul 13 2011, 12 Tammuz 5771
n...@math.technion.ac.il |-
Phone +972-523-790466, ICQ 13349191 |Life can only be understood backwards but
http://nadav.harel.org.il   |it must be lived forwards.
___
Discussions mailing list
Discussions@hamakor.org.il
http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions

Re: Schedule for August Penguin

2011-07-07 חוט Nadav Har'El
On Wed, Jul 06, 2011, Shlomi Fish wrote about "Schedule for August Penguin":
> שלום לכולם,
> עמוד הויקי של כנס אוגוסט פינגווין הקרוב עודכן עם לוח הזמנים של הכנס. 
> ניתןלראותו כאן:

נשמע *מאוד* מעניין, ויש כמה הרצאות שמאוד הייתי רוצה לשמוע (לצערי, חלק מהן
מקבילות...).

אגב, שמו של מפתח gawk הנוכחי הוא באמת אהרון? לא ארנולד?

היה נחמד אם "מישהו" (מצטער...) היה מוסיף לויקי/לאתר את הפרטים הבאים:
1. הוראות הגעה לשנקר - ובפרט הוראות הגעה ברכב *וחניה* למגיעים ברכב פרטי.
2. לינק לתשלום דמי חבר לעמותה (ליד השורה "בתנאי שחברותם בתוקף").

תודה,
נדב.

-- 
Nadav Har'El| Thursday, Jul  7 2011, 5 Tammuz 5771
n...@math.technion.ac.il |-
Phone +972-523-790466, ICQ 13349191 |A good programmer is someone who looks
http://nadav.harel.org.il   |both ways before crossing a one-way street.
___
Discussions mailing list
Discussions@hamakor.org.il
http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions

Re: [OFFTOPIC] Stallman Controversy

2011-06-10 חוט Nadav Har'El
On Fri, Jun 10, 2011, moshe nahmias wrote about "Re: [OFFTOPIC] Stallman 
Controversy":
> השליטה של התאגידים רק מתחזקת בגלל סיבות שלא קשורות לקוד פתוח או אידיאולוגיה
> שלו כך שאני לא מבין מה הקשר לדיון הנוכחי, מה גם שזו לא הסיבה לבעיה שנוצרה עם
> הפלסטינים ו-RMS

סוף סוף נוצר דיון שקשור איכשהו לתכנה חופשית, ואתה שוב רוצה להחזיר אותנו
לדיון על הפלסטינים? :-)

-- 
Nadav Har'El|Friday, Jun 10 2011, 9 Sivan 5771
n...@math.technion.ac.il |-
Phone +972-523-790466, ICQ 13349191 |"There is no system but GNU, and Linux is
http://nadav.harel.org.il   |one of its kernels" -- Richard Stallman
___
Discussions mailing list
Discussions@hamakor.org.il
http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions

Re: [OFFTOPIC] Stallman Controversy

2011-06-10 חוט Nadav Har'El
On Fri, Jun 10, 2011, Ram-on Agmon wrote about "Re: [OFFTOPIC] Stallman 
Controversy":
> קוד פתוח, תוכנה חופשית ותרבות חופשית לא מאיימות על התאגידים? זה באמת חידוש.
> תעשיית המוסיקה רועדת, תעשיית הקולנוע במלחמה כנגד משתפי הקבצים, המו"לים
> והעיתונות לא יודעים לאן לפנות ולדעתך הם לא בסכנה?
> כל אלו הם נגזרות של עוצמת התוכנה החופשית, רוב האלטרנטיבות, אם לא כולן,
> מונעות על דלק חופשי.

אך כל זה לא סותר את עקרונות ה"קפיטליזם" ולא אומר שתכנה חופשית היא אנטי-
קפיטליסטי.

אני בטוח שהמצאת מכונות האריגה איימה על "תאגידי" הסריגה, המצאת הפטיפון איימה
על התזמורות הגדולות, המצאת הטלפון איימה על תאגידי הטלגרף, וכן הלאה. אז מה?
אין שום דבר מקודש בעסקים הנוכחיים של תאגיד. כל תאגיד שלא ידע להתאים את עצמו
למציאות משתנה, יפסיד כסף ובסופו של דבר יתמוטט. השוק החופשי, היד הנעלמה, או
הברירה הטבעית, איך שתבחר לקרוא לזה, ישאיר בשוק רק תאגידים שידעו להתאים את
עצמם למציאות החדשה - ובמקרה שלנו - תאגידים שיודעים לעבוד בעולם התכנה החופשית.

דוגמה שרואים כבר כמעט עשור היא התמוטטות כל התאגידים שפתחו גרסאות קנייניות
של יוניקס (דיגיטל, סאן, ועוד הרבה) והצלחת אלו שבנו ללינוקס. דוגמה יותר עדכנית
היא התחלת הסוף של בניית מערכות הפעלה לטלפונים (כגון סימביאן) והצלחה מטאורית
של אלטרנטיבות שבנויות על תכנה חופשית (כמו אנדרויד).

אנחנו גם רואים איך חנויות תקליטים שלא ידעו להתאים עצמם למציאות המשתנה, וחברות
השכרת DVD שלא ידעו להתאים עצמן, מתחילות להתמוטט (ע"ע tower records,
blockbuster). לעומתן, חברות כמו אמאזון, נטפליקס ואחרות שעסקו באותם תחומים,
עדיין מרוויחות כי השכילו להרחיב את ראייתם של התחום, ולהשתנות עם השתנות המציאות.

-- 
Nadav Har'El|Friday, Jun 10 2011, 8 Sivan 5771
n...@math.technion.ac.il |-
Phone +972-523-790466, ICQ 13349191 |Diplomat: A man who always remembers a
http://nadav.harel.org.il   |woman's birthday but never her age.
___
Discussions mailing list
Discussions@hamakor.org.il
http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions

Re: [OFFTOPIC] Stallman Controversy

2011-06-10 חוט Nadav Har'El
On Fri, Jun 10, 2011, Ram-on Agmon wrote about "Re: [OFFTOPIC] Stallman 
Controversy":
> אני רחוק מלהסכים עימך :)
> 
> הרעיון של הקפטליזים הוא חופש עבור התאגידים, לא עבור האדם הפרטי. השמאל מול
> הימין, זה לא חופש מול שוויון, אלא חופש של התאגידים מול חופש של האנשים
> הפרטיים.

נראה לי שפספסת את הכוונה העיקרית במייל שלי, והיא שעמותת המקור היא לא בדיוק
המקום להתדיין על פוליטיקה "כללית".

אבל מכיוון שבכל זאת אמרתי משהו לגבי התכנה החופשית - שהיא גם "שמאל" וגם "ימין"
כלכלי (ולא, כדבריך "משמאל לקומוניזם"), אנסה להסביר מדוע אני חושב זאת:

ייתכן שהמילה "קפיטליזם" לא בדיוק המילה הנכונה, אבל הבסיס של השקפת הימין הכלכלי
הוא שזכותו של *אדם* (לא תאגיד) לעשות, בגדול, מה שבא לו - אולי מלבד פגיעה
פיזית באדם אחר. זכותו גם להקים ארגונים (כמו תאגידים) וזכותם של אלו גם, לעשות
מה שבא להם, ולא התפקיד של המדינה לנסות להכריח את הפרטים או התאגידים לעשות
דברים מסוימים (על-ידי רגולציה, סובסידיות, ניהול מגבוה כמו ברוסיה הסוביטית
וכד') או לממן דברים שהם לא רוצים לממן (על-ידי מסים)  וכד'. מבחינה זו, תכנה
חופשית היא ימין כלכלי פר-אקסלנס: זכותו של כל אחד לכתוב תכנה חופשית כרצונו,
ואנו מתנגדים להתערבות המדינה (או ארגונים אחרים הנהנים ממנגנוני הפעלת הכוח של
המדינה) בסגנון ה DMCA, חוקי זכויות-יוצרים מוגזמים, וכן הלאה.

מן הצד השני, לקרוא לשמאל הכלכלי, או צורתו הקיצונית הקומוניזם "חופש של אנשים
פרטיים" הוא טעות. השמאל הכלכלי קורא לשוויון *על חשבון* חופש הפרט. כדי לקיים
מדינת רווחה, צריכים מסים, שיש לגבות מהאזרחים - ולא ניתן להם החופש לבחור שלא
לשלם מסים. האידאל הקיצוני של שוויון מלא בין כל האזרחים משאיר להם מעט מאוד
חופש כלכלי - הוא יכול אולי להשאיר חופש ביטוי וכן הלאה (בניגוד למה שהיה ברוסיה
הסובייטית) אבל החופש ליזמה פרטית, החופש לעסוק במה שאתה רוצה ואיך שאתה רוצה
לא יכול להתקיים אם רוצים להבטיח שוויון מלא.

> התוכנה החופשית מנסה לבצע  חלוקה מחדש של משאבי הייצור. הקומוניזים טען שאמצעי
> הייצור, השליטה עליהם, צריכה להיות בידי המדינה. הקפטליזים - בידי התאגידים,
> ואילו התוכנה החופשית מתנגדת לצבירת כוח ולא משנה מי מחזיק אותו. התוכנה
> החופשית מבזרת את השליטה על התוכנה, שהיא אמצעי הייצור של עידן המידע.

כאמור, לא טענתי שהתכנה החופשית היא "קפיטליזם" או שהיא "קומוניזם" במשמעות שקרל
מרקס קבע במאה התשע-עשרה. להפך - טענתי שהיא משהו שמקיף אידאלים של שני הקצוות -
גם חופש וגם שוויון. ציינתי זאת כדי להסביר מדוע כאנשי תכנה חופשית אנחנו לא
צריכים, למשל, להתווכך האם "קומוניזם" או "קפיטליזם" עדיפים - כי היא לא זה ולא
זה! ומי שטוען שהיא כן אחת מהן פשוט טועה ומטעה (וכנראה יש לו אג'נדה שלא
קשורה לתכנה החופשית). באותו אופן, גם "השמאל" וה"ימין" המדיני (תהליך השלום,
"ארץ ישראל השלמה" וכל מה שביניהם) לא קשורים לתכנה חופשית, ומי שטוען אחרת
(למשל, שלא ייתכן שאדם ימני תומך בתכנה חופשית, או ששמאלנים הם בוגדים בישראל
ובוגדים בתכנה החופשית) טועה ומטעה - וגרוע מכך - סתם גורם לסכסוכים פנימיים
בקהילה. אז בבקשה, לא...

-- 
Nadav Har'El|Friday, Jun 10 2011, 8 Sivan 5771
n...@math.technion.ac.il |-
Phone +972-523-790466, ICQ 13349191 |If you think the whole world revolves
http://nadav.harel.org.il   |around you, quit staring at the GPS.
___
Discussions mailing list
Discussions@hamakor.org.il
http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions

Re: [OFFTOPIC] Stallman Controversy

2011-06-09 חוט Nadav Har'El
On Thu, Jun 09, 2011, Evyatar Parker wrote about "Re: [OFFTOPIC] Stallman 
Controversy:
> קשה להציג קוד פתוח כתפיסה פוליטית משום שניתן להתחבר אל ערכיה גם מכיוון של
> ליברליזם וגם מכיוון של סוציאליזם.
> אביתר פרקר

לדעתי זו נקודה מצוינת. החלוקה הקלאסית של "ימין" מול "שמאל" (ותעזבו רגע את
הביצה המזרח-תיכונית) היא של "חופש" מול "שוויון": הימין ה"קפיטליסטי" דוגל
בזכותו של הפרט לעשות מה שירצה, ללא התערבות של המדינה, ואילו השמאל ה"סוציאליסטי"
דוגל בזכותו של הפרט לשוויון ובכך שהמדינה צריכה למנוע מפרטים מסוימים להפר אותו
על חשבון פרטים אחרים. ופתאום בה לו רעיון - התכנה החופשית - שבעצם מתאים לשני
הקצוות... מצד אחד הוא הופך את הגישה לתכנה לשוויונית ולכן יש שמכנים אותו (בדרך
כלל בלעג) "קומוניסטי", ומצד שני הוא בנוי על יזמה חופשית של הפרטים, ולא נשלט
או מוכוון על ידי המדינה, ולכן אפשר לראות בו "קפיטליסטי" למהדרין.

לכן כל אחד - קפיטליסט, קומוניסט, ימני, שמאלני, דתי חילוני, וכן הלאה, יכול
להתחבר לרעיון התכנה החופשית. אם תחפרו בדעות השונות של מפתחי התכנה החופשית
האחרים, אתם עלולים להתאכזב - אם אתה חילוני, אתה עלול לגלות לפתע שאתה משתף
פעולה עם דתי, רחמנה ליצלן. אם אתה קומוניסט אדוק שמאמין שרכוש פרטי הוא חטא אתה
עלול למצוא עצמך משתף פעולה עם בעל חברה עשיר. אם אתה שמאלני מצביע חד"ש אתה
יכול לגלות ששותפך לפיתוח מצביע האיחוד הלאומי. אם אתה ישראלי שעובד על פרויקט
תמיכה בדו-כיווניות, אתה יכול למצוא עצמך משתף פעולה עם אירני - נתין של, ואולי
אף תומך של, הצורר אחמדינג'אד. אם תתחילו לדבר על הדעות הללו - יקרה דבר פשוט:
אתם פשוט תריבו. תסתכסכו. ואנשים מסוכסכים לא אוהבים לעבוד ביחד, ושום דבר טוב
לא יצא לתכנה החופשית מזה.

אז נכון, אם אתה ימני קיצוני אתה לא יכול להבין איך אדם נאור בכלל (וחובב תכנה
חופשית בפרט) יכול להיות שמאלני קיצוני - וכמובן להפך, אם אתה דתי אתה עשוי
לחשוב שחילונים הם כופרים, ואם אתה חילוני אתה עשוי לחשוב שדתיים הם פתיים,
וכן הלאה וכן האלה - אבל אם תתחיל לחשוב על חבריך לפיתוח התכנה במונחים אלו -
"ימני", "שמאלני", "דתי", "חילוני", "נאור", "גזען", "פתי" וכן הלאה - תתחיל
לכעוס עליהם באופן אישי, ושום דבר טוב לא יצא מזה.

לכן ביקשתי, רם-און, שאם אתה רוצה לדבר נגד או בעד (כן!) סטולמן, אז בבקשה.
אבל אם אתה רוצה לנסח מניפסט על הדעה הפוליטית החביבה עליך - בין אם היא ימנית,
שמאלנית, תומכת בחד"ש, באיחוד הלאומי, בעלה ירוק או במפלגת נהגי המוניות -
מניפסט שאין דבר וחצי דבר בינו לבין "תכנה חופשית" - אז בבקשה, כתוב כזה מניספט
והפץ אותו. רק לא בקהילת התכנה החופשית.

אם יש לך דעה ש*כן* קשורה לתכנה חופשית - למשל, אתה יכול להסביר איך תכנה חופשית
מונעת כיבוש, או איך כיבוש מפריע (דווקא) לתכנה חופשית, אתה מוזמן לספר לנו.
אבל בבקשה אל תקיע את מי שלא מסכים אתך כ"בוגדים פחדנים", אל תאמר שאתה "מקיא"
מהתגובות שלהם, וכן הלאה. ואותו דבר אני אומר למתנגדים לך שהשתמשו בכמה ביטויים
קשים. זה רק יגרום לסכסוכים נוספים פה - כאילו שאין לנו מספיק :-)


-- 
Nadav Har'El|Friday, Jun 10 2011, 8 Sivan 5771
n...@math.technion.ac.il |-
Phone +972-523-790466, ICQ 13349191 |Energizer Bunny arrested - charged with
http://nadav.harel.org.il   |battery.
___
Discussions mailing list
Discussions@hamakor.org.il
http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions

Re: [OFFTOPIC] Stallman Controversy

2011-06-09 חוט Nadav Har'El
On Thu, Jun 09, 2011, Ira Abramov wrote about "Re: [OFFTOPIC] Stallman 
Controversy":
> אז מקובל עליך שאדם יכול להיות בעד חופש התכנה אבל נגד שוויון זכויות אדם או
> לפחות חופש הביטוי.

אם אתה מנסה "לחשוף" אותי בכוח, אז כן, גם אני שמאלני (חלק יאמרו, קיצוני),
ולא מקובל עלי שאף אחד יהיה "נגד שוויון זכויות אדם או חופש הביטוי". אבל על
הדעות שלי בנושא אני מעדיף לדבר במקומות אחרים - לא במסגרת התכנה החופשית...

> לפיכך, אתה בדעתו של רם
> און, הדעה שאני החזקתי לגבי סטולמן עד לפני ימים ספורים. אני החלפתי צד, וכעת
> אני מרגיש שסטולמן הגזים. אני בהחלט חושב שיש מצבי קיצון שבהם ההתנגשות בין
> הדעות הפוליטיות חזקה מדי, וזה מקרה שכזה.

למעשה, אני מסכים אתך, וזו הסיבה שהפסקתי "להגן" עליו ברשימה מההשמצות הפרועות
שהופיעו בימים האחרונים. אבל זו לא סיבה להמשיך לריב פה על נושאים פוליטיים
שכבר מזמן לא קשורים לביקור הנוכחי של סטולמן. יוזמי החרם הפלסטיני ודאי חוגגים -
לא רק שהצליחו למנוע מסטולמן להרצות בישראל, הם גם הצליחו לסכסך בין עומר זק
ורם-און אגמון, ולחלק את מפתחי התכנה החופשית בישראל למחנות "ימין" ו"שמאל"
שלפני כן מעולם לא היו רלוונטיים לפיתוח תכנה חופשית.

נדב.

-- 
Nadav Har'El|  Thursday, Jun  9 2011, 7 Sivan 5771
n...@math.technion.ac.il |-
Phone +972-523-790466, ICQ 13349191 |If the universe is expanding, why can't I
http://nadav.harel.org.il   |find a parking space?
___
Discussions mailing list
Discussions@hamakor.org.il
http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions

Re: [OFFTOPIC] Stallman Controversy

2011-06-09 חוט Nadav Har'El
On Thu, Jun 09, 2011, Ram-on Agmon wrote about "Re: [OFFTOPIC] Stallman 
Controversy":
> הקשר בין סטולמן לתוכנה חופשית לא ברור? הקשר בין סטולמן לבין הדיונים כאן לא
> ברור? לי זה לא ברור. נשמע כמו ניסיון לסתימת פיות.

לדבר על דעותיו של סטולמן בנושא ציונות, כיבוש, טרור, יהודים, פלסטינים וכד'
עוד קשור בדוחק לעמותת המקור. אבל, כאשר מתחיל דיון שכבר לא מזכיר אפילו את
סטולמן, אלא סתם מתווכח בעד ונגד המצב בישראל (הכיבוש, הציונות, הסכסוך, או איך
שתקרא לזה), אז פשוט אין לזה קשר לעמותה או למטרותיה...

זה לא אומר שאלו לא נושאים חשובים - במובנים רבים הם אפילו יותר חשובים מתכנה
חופשית (וסליחה על חילול הקודש). אבל הם פשוט לא קשורים לתכנה חופשית.

וזה שרוב החברים ברשימה לא מצטרפים לוויכוח לא אומר שלא אכפת להם, שהם אדישים,
או שאין להם דעה מוצקה - ולפעמים אפילו קיצונית - על המצב בישראל. זה רק אומר שהם
חושבים, כמוני, שמקום דיון מסוג זה איננו בעמותת המקור. תכנה חופשית אמור להיות
מקום שבו שמאלני קיצוני, ימני קיצוני, מתנחל ואירני (נשמע כמו התחלה של בדיחה...)
יכולים לשבת ביחד ולכתוב תכנה. זה לא יוכל לקרות אם אותם אנשים יתחילו לנפנף
את דעותיהם הפוליטיות ולהתווכח עליהן, ולהרגיז זה את זה. גם אם הוויכוח מתורבת
(וביטויים כמו "בוגדים" קצת חורגים גם מכך), החצנת סכסוכים ומריבות לא ממש תורמת
ליצירת אמון בין אנשים שונים שיש להם, מה לעשות, דעות שונות ולפעמים אפילו
מנוגדות.

נדב.

-- 
Nadav Har'El|  Thursday, Jun  9 2011, 7 Sivan 5771
n...@math.technion.ac.il |-
Phone +972-523-790466, ICQ 13349191 |Writing software is like sex: One mistake
http://nadav.harel.org.il   |and you have to support it forever.
___
Discussions mailing list
Discussions@hamakor.org.il
http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions

Re: [OFFTOPIC] Stallman Controversy (was: Re: �ž�™�¦'�œ �‘�™�™�§�¨ �ž�§�¨�Ÿ �ž�•�–�™�œ�” �ž�‘�§�¨�× �‘�™�©�¨��œ)

2011-06-08 חוט Nadav Har'El
On Thu, Jun 09, 2011, Ram-on Agmon wrote:
> אתה זה שקרא לסטולמן בוגד. בלי מרכאות. סתם ככה, קם לו הר זק בבוקר ומחליט
> שסטולמן בוגד כי סטולמן לא עושה מה שהר זק מצפה ממנו.
>...
> היושב בציון. זכותו להחזיק בדיעות עצמאיות, זכותו לפעול באופן שונה ממה שחבורת
> הכובשים הישראלים חושבת הוא צריך להתנהג. הצדק לא תמיד בצידנו, וברור שלא
> אלוהים ולא השמש לא זורחים לנו מהתחת. אז די. קבלו את זה שאנחנו טועים, קבלו את
> זה שהכיבוש הוא דבר מכוער ושכל אדם תרבותי מקבל בחילה מהאופן שבו ישראל רומסת
> את זכויות הפלסטינים. ולפחות אל תיבב כאשר מישהו זורק לך את האמת בפנים.

חבר'ה, אתם לא חושבים שקצת הגזמנו?

מילא דיון של יום-יומים על הפכפכותו ודעותיו של סטולמן, אבל הדיון הזה מתמשך
ומתמשך, וכבר מזמן מזכיר את סטולמן רק בדרך-אגב - ובמקום זה עוסק בדעות פוליטיות
פר-אקסלנס (הכיבוש רע, הכיבוש טוב... עוד מעט נתחיל להתדיין האם יש להחרים את
קיבוץ בית השיטה בגלל כיבוש מלפפונים...).

אם יש לכם מה להגיד על סטולמן או על ביקורו, על ה FSF, על תכנה חופשית, וכד',
אשמח לשמוע. אם יש לכם מה להגיד על הדעות הפוליטיות שלכם, על היהודים, הפלסטינים,
ואולי אפילו האם פול רביר צלצל בפעמונים (לבעלי האזרחות האמריקאית שבינכם),
בבקשה תמצאו לכם מקום אחר לדיון.

> (הממ... הא! עכשיו מישהו יבוא וישאל מה עם הטילים שיורים על שדרות. אז במקרה
> הזה, אני אענה רק למי שבאמת ראה קסאם עף בחיים שלו, כמוני למשל, כל השאר
> -בוגדים פחדנים שלא שירתו בקרבי :)

לדעתי זו גישה מתנשאת לדיון. בכל מקרה, נראה לי שלא הבנת את הכל העניין הזה
שקרוי "טרור" - הרעיון של שיטת הטרור היא להפחיד את כל האוכלוסיה על-ידי פגיעה
במיעוט קטן. זה שרובנו מעולם לא ראינו קסאם - וגם לא היינו על אוטובוס מתפוצץ
ואפילו לא ראינו את ה"לבן בעיניים" של אף מחבל, לא אומר שהטרור לא מפחיד אותנו.

וסתם לידיעתך, לא כל מי שלא שירת בקרבי הוא "בוגד פחדן". וכמובן, גם להפך - יש
לצערנו גם בוגדים ופחדנים שכן שירתו בקרבי. וכן, יש גם אותם אמיצים פטריוטים
ששירתו בקרבי אבל מה לעשות, לא יצא להם לראות קסאם עף.


-- 
Nadav Har'El|  Thursday, Jun  9 2011, 7 Sivan 5771
n...@math.technion.ac.il |-
Phone +972-523-790466, ICQ 13349191 |Cement mixer collided with a prison van.
http://nadav.harel.org.il   |Look out for sixteen hardened criminals.
___
Discussions mailing list
Discussions@hamakor.org.il
http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions

Re: FW: I have to cancel the speeches at universities

2011-05-29 חוט Nadav Har'El
On Sun, May 29, 2011, Gabor Szabo wrote about "Re: FW: I have to cancel the 
speeches at universities":
> But again, I doubt that the real reason the Palestinians wanted him to
> skip Israel
> is the money.

Obviously, I don't think the reason why the *Palestinians* wanted him to skip
Israel was the money - the reason is that they, believe it or not, don't like
us. But I do think, however, that the reason why *Stallman* is skipping Israel
*is* the money, not that he doesn't like us.

Perhaps the problem can be made clear by a similar (and completely
hypothetical) situation, but without all the heated patriotism of both sides:

Imagine that Cellcom and Orange are two Israeli companies in bitter
competition. One day Cellcom invites Richard Stallman for giving a talk in
Cellcom's HQ, paying for his flight, hotel, and other expenses. Orange hear
this, and smell an oportunity: They can invite Stallman for free (or almost
free), because his flight is already paid for, and Orange's HQ is just a few
miles from Cellcom's! So Orange does invite Stallman, and Stallman accepts.

A while later, Cellcom discovers that Stallman will also visit Orange, and are
furious: Stallman is flying on their invitation, on their expense, and their
bitter enemy Orange will benefit from his presence? No way, Jose! Cellcom
quickly write Stallman a demand: If do don't cancel your plans to also visit
Orange, you are no longer welcome to visit us. And of course, we won't pay
for the trip.

Stallman doesn't like the situation, but doesn't have many options: He
understands why Cellcom doesn't want to benefit Orange (although he has no
personal grudge against either Cellcom or Orange), and he *did* promise
Cellcom first to visit them. Moreover, Orange never offered to finance his
trip, so if he doesn't take the money from Cellcom, he won't be able to visit
neither of them.

I think when you use the words "Cellcom" and "Orange", it becomes clearer that
Stallman isn't evil here, and didn't make any unreasonable decision. He
found himself wedged between two bitter enemies, between a proverbial rock
and a hard place. Finding himself in this situation doesn't make him evil,
any more than it makes him a saint.

And even if Stallman were this evil, Israel-hating radical like other people
quickly judged him to be, it certainly doesn't reflect anything on the free
software movement as a whole - any more than quirks in Albert Einstein's
personality or personal life reflect on the importance or success of his
theory, or physics as a whole.

Nadav.



-- 
Nadav Har'El|   Sunday, May 29 2011, 25 Iyyar 5771
n...@math.technion.ac.il |-
Phone +972-523-790466, ICQ 13349191 |Why do we drive on a parkway and park on
http://nadav.harel.org.il   |a driveway?
___
Discussions mailing list
Discussions@hamakor.org.il
http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions


Re: FW: I have to cancel the speeches at universities

2011-05-29 חוט Nadav Har'El
On Sun, May 29, 2011, Gabor Szabo wrote about "Re: FW: I have to cancel the 
speeches at universities":
> Nadav,Usually your comments are extremely clever

Thanks ;-)

> so I was surprised that youare raising the issue of who is financing
> the trip. If that was reallythe issue I am sure Stallman could write to
> the 3 Israeli organizersand ask them if they can help in splitting the costs.
> I am sure we could have come up with the money.

Maybe he thought that the Israeli universities would not agree to finance
the trip (I would have thought so too). Maybe he even asked them earlier,
and they said they can't afford it. Maybe he thought he doesn't have enough
time to start this sort of beaurocracy now. Or maybe he thought that people
would find demanding money at the last moment even more offensive than not
coming at all.

If we think that we can actually pull off this funding, in a timely manner,
then *we* can offer this option to him. He doesn't have to beg us...

> Of course I could even accept the otherwise very paternalistic view
> of"The Palestinians need to hear Stallman. They need to hear about freedom
> andwe Israelis don't as we already know all if it." If he pointed thatout
> in his mail.He did not. So we can only put words in his mouth regarding this.

These were not my words, so I wasn't the one putting these words in his mouth -
maybe you're responding to someone else.

In his mail Stallman didn't say he's coming to the PA instead of Israel because
the Palestenians "need" his lecture more. Rather, he says that his *original*
plan was to go there, and the Palestenians invited him and paid for his trip.
The excursion into Israel was an afterthought, and now that he has to choose,
he chooses to continue with the *original plan* - which doesn't mean he thinks
it is more important than anything else, just that it was the original plan.

-- 
Nadav Har'El|   Sunday, May 29 2011, 25 Iyyar 5771
n...@math.technion.ac.il |-
Phone +972-523-790466, ICQ 13349191 |Having a smoking section in a restaurant
http://nadav.harel.org.il   |is like having a peeing section in a pool
___
Discussions mailing list
Discussions@hamakor.org.il
http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions


Re: FW: I have to cancel the speeches at universities

2011-05-29 חוט Nadav Har'El
On Sun, May 29, 2011, Ira Abramov wrote about "Re: FW: I have to cancel the 
speeches at universities":
> ראשית, הנה עלה האייטם הראשון, אני מקווה שצמאי הדם שמחים:
> http://www.haaretz.co.il/captain/spages/1229585.html

והנה הידיעה השניה:

http://www.calcalist.co.il/internet/articles/0,7340,L-3519167,00.html

-- 
Nadav Har'El|   Sunday, May 29 2011, 25 Iyyar 5771
n...@math.technion.ac.il |-
Phone +972-523-790466, ICQ 13349191 |Share your knowledge. It's a way to
http://nadav.harel.org.il   |achieve immortality.
___
Discussions mailing list
Discussions@hamakor.org.il
http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions

Re: FW: I have to cancel the speeches at universities

2011-05-29 חוט Nadav Har'El
On Sun, May 29, 2011, Ira Abramov wrote about "Re: FW: I have to cancel the 
speeches at universities":
> כמו שאמרתי, סטולמן לא ביישן. אם זו היתה החלטה שלו להחרים מרצונו את ישראל,
> הוא היה אומר את זה בגאווה. זה לא המקרה לדעתי.

נכון, אני חושב שלא כדאי להפוך תלולית חפרפרת להר, כפי שאומרים האנגלים.

תארו לכם ששתי אוניברסיטאות שכנות רוצות להזמין אורח, אבל רק אחת מהן משלמת את
כל מחיר הטיסה. לא מפתיע שהאוניברסיטה המשלמת מרגישה "פריירית". עכשיו תוסיפו
לכך את העובדה שיש יריבות לאומית בין שתי האוניברסיטאות, ודי ברור מדוע
הפלסטינים מסרבים לממן את ביקורו של סטולמן בישראל. כנראה שסירוב כזה נשמע
לגיטימי גם לסטולמן.

כדי להפוך את הסירוב הפלסטיני לחרם *לא לגיטימי*, אנחנו יכולים להציע לשלם את
כל הטיסה שלו או לפחות חצי. אז למזמינים הפלסטינים לא יהיה אז צידוק מוסרי לומר
לסטולמן מה לעשות בזמן טיסתו, והדרישה שלהם תישמע כמו סתם חרם לא לגיטימי
(בסגנון ה"חרם הערבי"), והוא עשוי לדחות אותה.


-- 
Nadav Har'El|   Sunday, May 29 2011, 25 Iyyar 5771
n...@math.technion.ac.il |-
Phone +972-523-790466, ICQ 13349191 |A bird in the hand is safer than one
http://nadav.harel.org.il   |overhead.
___
Discussions mailing list
Discussions@hamakor.org.il
http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions

Re: August Penguin T-Shirts

2011-04-21 חוט Nadav Har'El
On Thu, Apr 21, 2011, Yaron Shahrabani wrote about "Re: August Penguin 
T-Shirts":
> I think we've discussed that already... making the shirts more durable may
> cost more meaning that the meeting will cost more and its already not that
> cheap so...

Adding my two cents, what's the point of having unusable (according to Dov)
shirts? Wouldn't it be better to just have no shirts at all?

I have a similar experience from August Penguin from a few years ago (not
last year), but that time the shirts didn't fade but were simply... ugly.
Half the shirt was filled with a mess of unrelated logos of the meeting's
sponsors. As I didn't want to look like a walking newspaper ad page, I never
could bring myself to wear that shirt in public.

So at some point - if the shirt can't (for different reasons) be nice enough
or durable enough - it might be better not to have a shirt at all.

Something I'm still using, by the way, is an Hamakor mousepad I bought at
some AP. It had just the amuta's logo and slogan, and that's it. Nice and
simple, and usable.


-- 
Nadav Har'El| Thursday, Apr 21 2011, 17 Nisan 5771
n...@math.technion.ac.il |-
Phone +972-523-790466, ICQ 13349191 |Cigarette: tobacco wrapped in paper, fire
http://nadav.harel.org.il   |at one end, and a fool at the other.
___
Discussions mailing list
Discussions@hamakor.org.il
http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions


Re: Fwd: A Weird Interpretation of the GPL

2011-04-17 חוט Nadav Har'El
On Sun, Apr 17, 2011, Mikhael Goikhman wrote about "Re: Fwd: A Weird 
Interpretation of the GPL":
>...
> It is wrong thus to call this vision as "interpetation of a license".
> Your whole argument is wrongly based and void. It is astonishing that
> you still continue with it, even after several years.
> 
> Please don't use the screwed logic. The GPL is Free Software.
> The NMAP developers interpret the Copyright Law, not the license.
>..

While I generally agree with you, you should also remember that courts only
act on cases that are brought before them. So if your use of a certain GPLed
code is according to company X's "interpretation" of why they used the GPL,
they won't sue you, but if your use of company Y's code is against their
"interpretation", they *can* sue you - and if their lawyers is good enough,
and the law is ambiguous enough on the matter - they can win.

So sometimes, it's wiser to listen to how companies "interpret" your rights
on the code they release, and obey these interpretations, rather than what
you believe to be the letter of the law and the GPL. It doesn't really matter
if the "interpretation" reinterprets basic copyright law or the text of the
license - in either case, you might be wise to adhere to it.

-- 
Nadav Har'El|   Sunday, Apr 17 2011, 13 Nisan 5771
n...@math.technion.ac.il |-
Phone +972-523-790466, ICQ 13349191 |A Nobel Peace Prize? I would KILL for one
http://nadav.harel.org.il   |of those.
___
Discussions mailing list
Discussions@hamakor.org.il
http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions


Re: Stallman

2011-03-24 חוט Nadav Har'El
On Thu, Mar 24, 2011, Ira Abramov wrote about "Re: Stallman":
> לא, אני מקווה לשמוע ממנו על התמונה הפוליטית הגדולה יותר, על עמדותיו בנושאי
> חירויות אזרח בכלל ובהקשרים הישראליים בפרט, האם הוא כמוני מרגיש שגישת התוכן
> והתוכנה החופשיים מתחברים לראיה הגדולה יותר של קיימות בסגנון מפלגות ירוקות
> שונות בעולם או שהוא רואה את זה אחרת. איך הוא רואה פרויקטים כמו "הכנסת
> הפתוחה" עובדים יותר נכון בארצות אחרות כדי לממש את השאיפות האלו, וכך הלאה.
> אני אשמח לשמוע אותו מדבר גם על נושאים יותר צרים של חוקי קופירייט, פיראטיות
> תוכנה/מוסיקה וכולי.

בפעם הקודמת ששמעתי את סטולמן (לפני כ 8 שנים? גם אתה היית שם אם אני זוכר
נכון) הוא אמר משהו מעניין כששאלו אותו מדוע הוא מדבר דווקא על חופש התכנה, כשיש
נושאי זכויות אזרח בוערים הרבה יותר. הוא אמר אז שהוא עוסק ומדבר על מה שלדעתו
הוא יכול לתרום הכי הרבה - מכיוון שהוא מבין בו. אכן, סטולמן יכול לדבר בדיוק
כמו כל אחד על מפלגות ירוקות, פוליטיקה ישראלית ומפלגות פירטיות בשוודיה - אבל
הרבה יותר מעניין לשמוע ממנו על מה שהוא באמת מבין בו - כלומר על חופש תכנה
(ונושאים קרובים, כמו DRM וכד').

יותר מדי פעמים שומעים על מישהו שחושב שבגלל ש, למשל, יצר הפצה חופשית של לינוקס,
כדאי לו עכשיו לצאת בהכרזות על מה דעתו על מצב זכויות האדם ב, למשל, ישראל.
הבעיה היא שבדרך כלל אותו אדם אולי מבין בתכנות או בלינוקס, אבל אין לו באמת
מושג מה קורה בישראל (או בשום מקום אחר) ולכן ההכרזות שהוא מוציא הן בדרך כלל
"גזור והדבק" של דברים שקרא באתרים או עיתונים אלו ואחרים. לכן אני מקווה שסטולמן
דווקא לא ייגרר להביע את דעתו בנושאים בהם הוא לא באמת מבין ושלא באמת חקר.

-- 
Nadav Har'El|   Thursday, Mar 24 2011, 18 Adar II 5771
n...@math.technion.ac.il |-
Phone +972-523-790466, ICQ 13349191 |I couldn't afford a cool signature, so I
http://nadav.harel.org.il   |just got this one.
___
Discussions mailing list
Discussions@hamakor.org.il
http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions

Re: Stallman

2011-03-24 חוט Nadav Har'El
> 2011/3/23 Ira Abramov 
> > מה נושא ההרצאה? (בשביל לשמוע שוב את סיפור המדפסת לא בא לי לנסוע עד לחיפה)

עירא, במשפט אחד הצלחת לפגוע גם בסטולמן, וגם בחיפאים...

אבל יותר ברצינות, בצרפתית אומרים "האצילות מחייבת". ברור שסטולמן, ממרום מעמדו,
יומר דברים כלליים ורחבים - על המדפסת הידועה, על חופש התכנה, על DRM, GPL, וכד',
את רובם (אם לא כולם) ודאי כבר שמעת בעבר. אבל לשמוע אותם (שוב) מהאדם עצמו זו
בכל-זאת חוויה. אני מניח שאתה לא מצפה לא מצפה לשמוע ממנו פרטים על הבאגים
האחרונים ב emacs או לקבל איזה סקופ על hurd, נכון?


-- 
Nadav Har'El|   Thursday, Mar 24 2011, 18 Adar II 5771
n...@math.technion.ac.il |-
Phone +972-523-790466, ICQ 13349191 |Diplomat: A man who always remembers a
http://nadav.harel.org.il   |woman's birthday but never her age.
___
Discussions mailing list
Discussions@hamakor.org.il
http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions

Re: name

2011-02-24 חוט Nadav Har'El
On Thu, Feb 24, 2011, Steve G. wrote:
> 2. The typical solution in politics is to have one name in the language of
> each party. So call it GNU Open Source Conference, or July GNU, or whatever
> satisfies the party in English, and August Penguin in Hebrew, and if
> Stallman can read Hebrew, then, as they say in American, tough nuggies.

And yet, you post this idea *in English*, so Stallman can find it in the
mailing list archive? :-)

-- 
Nadav Har'El|Thursday, Feb 24 2011, 20 Adar I 5771
n...@math.technion.ac.il |-
Phone +972-523-790466, ICQ 13349191 |Strike not only while the iron is hot,
http://nadav.harel.org.il   |make the iron hot by striking it.
___
Discussions mailing list
Discussions@hamakor.org.il
http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions


Re: שתי הצעות הרצאה לאוגוסט פינגווין

2011-02-23 חוט Nadav Har'El
On Wed, Feb 23, 2011, Shachar Shemesh wrote about "שתי הצעות הרצאה לאוגוסט 
פינגווין":
> 1 - "אוגוסט פינגווין", ולא "כנס התוכנה החופשית של ישראל" או כל שם אחר. 
> אם שם הכנס ישונה רק בגלל שאורח אחד לא יסכים להגיע אחרת, גם אם האורח הוא 
> סטולמן, אני מתכוון להחרים את הכנס על העקרון שבדבר, וממילא לא אוכל להעביר 
> את ההרצאות. אני חושב שלעמותה צריכה להיות עמוד שדרה, ולא להתקפל ממסורות 
> יפות רק בגלל שבעיני מישהו זה לא מוצא חן.

לדעתי אכן אין צורך לשנות שם של כנס בגלל רצון של אדם אחד (בין אם זה יהיה סטולמן
או מלכת אנגליה), אבל הטענות של סטולמן רק חידדו את הבעייתיות שתמיד הייתה בשם
הכנס, שנקרא "אוגוסט פנגווין" אבל לא קשור דווקא לפנגווינים (או ללינוקס),
ולא חייב להיות דווקא באוגוסט (למרות שזו הייתה המסורת עד כה).

לכן, לדעתי דווקא כן כדאי לשנות את שם הכנס, אבל לא למשהו שימצא חן דווקא בעיני
סטולמן (כמו "יולי גנו") אלא למשהו שיימצא חן בעיני חברי העמותה וקהל היעד של
הכנס. "הכנס השנתי של עמותת המקור 2011", או בקיצור "המקור 2011", נשמע לי קצר
וקולע, וגם פרסומת לעמותה. אבל אולי למישהו אחר יש רעיון יותר טוב.

-- 
Nadav Har'El|   Wednesday, Feb 23 2011, 20 Adar I 5771
n...@math.technion.ac.il |-
Phone +972-523-790466, ICQ 13349191 |Attention: There will be a rain dance
http://nadav.harel.org.il   |Friday night, weather permitting.
___
Discussions mailing list
Discussions@hamakor.org.il
http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions

Re: elections

2011-02-15 חוט Nadav Har'El
On Tue, Feb 15, 2011, Omer Zak wrote about "Re: elections":
> בחיים האמיתיים יש גם אפור.  אנו בוחרים את הפעילויות שבהן יש לנו סיכוי
> יותר טוב להצליח.  אנו בוחרים את המלחמות שבהן הנזק מהפסד יהיה מוגבל.
> במקרה שלי, אני בוחר להיות מתנדב ולא לנסות להיות חבר ועד כי אני מעריך
> שעלול להיות מצב שאצטרך להתפטר בגלל חוסר שיתוף פעולה מספיק עם גורמים
> מסוימים ואז עדיף להתפטר מתפקיד של מתנדב מאשר מתפקיד של חבר ועד.

ברור - יש פה עשרות אנשים שבחרו להתנדב (במקרה הטוב) ולא להיות חברי ועד, מכל
מיני סיבות - כולל הפחד מכישלון וממריבות עם כל מני מחרחרי ריב ומדון. אבל
אף אחד מהם לא יצא עם הכרזה "רציתי להיות חבר ועד, אבל החלטתי שלא כי שמעתי
שמנסים להכשיל אותי". עד עכשיו, אגב, לא הבנתי את מי אתה מאשים בכך שמנסים
להכשיל אותך אישית.

> דווקא יש קשר.
> כשיש שמיעה נורמלית, יותר קל להתמודד עם המלכלכים.  זה שאין לי שמיעה
> נורמלית מראש מעמיד אותי בעמדת חולשה בתככים הללו.

לא הבנתי מה הקשר שמיעה ללכלוכים ותככים ברשימת הדיוור.
כאמור, אני הייתי בוועד במשך שנה, ומספר הפעמים בשנה זו שהשתמשתי בחוש השמיעה
(כלומר פגישה פנים מול פנים או טלפון) יכול להיספר בקושי על יד אחת. רוב
האינטראקציה עם חברי העמותה וחברי הוועד האחרים היה דרך דואר אלקטרוני.

> נדב, אתה לא היית במצב שלי.  אתה לא היית צריך להתמודד עם מנהלים שלא

נכון, אתה צודק. אבל אני עדיין חושב שאתה לא מעריך את עצמך מספיק. להיות אחד
משלושה חברי ועד המקור זו משימה קצת פחות קשה מלהיות ראש הממשלה. אני בטוח
שתסתדר יפה מאוד, אם תחליט לעשות זאת. אולי אתה לא רוצה ולא יכול - אבל קשה לי
לקבל שבאופן עקרוני, חירש לא יכול להיות חבר ועד העמותה. אני מקווה שאתה לא
מקבל את ההרגשה שאני מזלזל בבעלי לקות שמיעה - אני חשבתי שאני דווקא אומר את
ההפך...

> הסתדרו עם לקות השמיעה שלך.  אתה לא היית צריך להתמודד עם מנהל שלא הסתדר
> עם לקות השמיעה שלך ואחר כך להיות במצב, שבו אתה עלול להזדקק לשיתוף פעולה
> מצידו בפעילות התנדבותית.  אתה לא היית צריך להתמודד עם מצב שבו מגיעה אליך

אני מבין מקריאה בין השורות שיש מישהו בעל תפקיד כלשהו בעמותה שאתה מסוכסך אתו
ולכן אתה מעדיף לא להיות בוועד. זה כבר נשמע אחרת (לדעתי).

> דור, במקום שבו הרגשתי ששמו לי רגל, דווקא היה לי גיבוי מחלק מחבריי לקבוצה
> ומהממונים עלי.  הבעיה היתה שיתוף פעולה לא מספיק טוב מאיש מפתח (ובהיי טק
> תמיד יש איש/אנשי מפתח בפרויקטים).  לכן אם תהיה הכשלה, כנראה לא יעזרו כל
> קריאות העידוד.

בתור חבר ועד, *אתה* איש המפתח. אם יש בעל תפקיד בעמותה ששם לך רגליים, אתה
יכול לפטר אותו. כל מה שאתה צריך זה ביצים, לא חוש שמיעה :-)


-- 
Nadav Har'El| Tuesday, Feb 15 2011, 11 Adar I 5771
n...@math.technion.ac.il |-
Phone +972-523-790466, ICQ 13349191 |I am thinking about a new signature. Stay
http://nadav.harel.org.il   |tuned.
___
Discussions mailing list
Discussions@hamakor.org.il
http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions

Re: elections

2011-02-15 חוט Nadav Har'El
שלום עומר,

On Tue, Feb 15, 2011, Omer Zak wrote:

> למה אם כך החלטתי בסוף לא להגיש את מועמדותי לועד?
> 
> שוחחתי עם ידידה שלי שהתחרשה בגיל מבוגר, והיא סיפרה לי שהיו לה היתקלויות
> עם אנשים שראו בעין רעה את הצלחתה בעבודתה למרות חרשותה וניסו לשים לה רגל.
> גם לי קרו דברים שניתן לייחסם לסיבה זו.  גיששתי פה ושם ויש לי סיבה לחשוש,
> שאם אהיה חבר ועד, יהיו בעיות על רקע כזה עם אנשים מרכזיים מסויימים
> בקהילה.  במקרה כזה, עבודתי כחבר ועד תהיה מתסכלת ולא תוכתר כהצלחה.

עומר, אני ממש לא מצליח לרדת לסוף דעתך. בגדול, אתה אומר שבאופן כללי, לא כדאי
לך לעולם להצליח בשום תחום או להתבלט בשום מקום, כי אם תעשה זאת תמיד יבואו אנשים
שינסו לשים לך רגל בגלל בעיית השמיעה שלך? מה זאת הפסימיות הזו? וכל תאוריית
החיים הזו מבוססת על ניסיון של ידידה אחת? ואיך התאוריה הזו בכלל קשורה לעמותת
המקור?

וחוץ מזה, ממה שאני זוכר מאז היום שהעמותה קמה, לא משנה מי היה בוועד, תמיד
קמו אנשים ללכלך על הוועד, להפריע לו לפעול, וכד'. פשוט יש בעולם אנשים שבכל מקרה
מעדיפים להפריע מאשר לפעול, וכל מי שבוועד - שומע או חירש - פשוט צריך ללמוד
לחיות עם זה. אני לא אומר שזה קל להיות חבר ועד (כידוע הייתי בתפקיד במשך שנה),
אבל לכושר השמיעה בוודאי אין קשר לכך.

> הפתרון למצב כזה יהיה התפטרות מיידית מתפקידי.  ואז המסקנה תהיה שהיה יותר
> טוב שלא הייתי מציג את מועמדותי; ואז מי שהיה מחליפני בתפקיד - היה במקום
> זאת מתחיל להיות חבר ועד מתחילת הקדנציה.

לדעתי בנית פה מגדל קלפים שלם של תאוריות מופרכות שלא מבוססות על כלום...

> מכיוון שהסיבה לאי-מועמדותי לועד המקור אינה עצלנות או חוסר זמן אלא חשש
> שמא אוכשל בתפקידי, אני מצפה שביקורת עתידית שלי על החלטות הועד תקבל
> התייחסות עניינית בלי להמעיט בערכה בגלל אי-היותי מועמד לועד בהווה או
> בעבר.

לדעתי הביטוי "שמא אוכשל בתפקידי" הוא מתנשא מצדך. כשכל חבר ועד אחר נכשל (או
סתם לא הביא הצלחות מי יודע מה), אז הוא אשם - אבל אתה כבר קובע מראש שאם תיכשל,
אז בוודאי מישהו אחר הכשיל אותך ולא סתם אתה נכשלת?

מצטער, בעתיד אתייחס לביקורת שלך על הוועד בדיוק כמו שהתייחסתי אליה עד היום:
שום דבר ב"כמעט ההתמודדות" שלך היום לא הופך את הביקורת שלך לחשובה יותר מהביקורת
של אנשים אחרים שלא התמודדו ואפילו לא "כמעט התמודדו".

נדב.

-- 
Nadav Har'El| Tuesday, Feb 15 2011, 11 Adar I 5771
n...@math.technion.ac.il |-
Phone +972-523-790466, ICQ 13349191 |"[I'm] so full of action, my name should
http://nadav.harel.org.il   |be a verb" -- Big Daddy Kane ("Raw", 1987)
___
Discussions mailing list
Discussions@hamakor.org.il
http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions

Free software organizations

2011-01-31 חוט Nadav Har'El
שלום,

פנתה אלי סטודנטית לתואר שני באוניברסיטת חיפה, שמבצעת מחקר על ארגוני קוד
פתוח. היא רוצה לראיין למחקר שלה אנשים שמעורבים בכל-מיני פרויקטים של תכנה
חופשית, ולהבין כיצד פרויקטים אלו מאורגנים ומנוהלים. אז אם מישהו פה מפתח
תוכנה חופשית בפרויקט מעניין, שאולי מאורגן בצורה יוצאת דופן או סתם מוצלחת,
היא תשמח לשמוע ממנו.

הבקשה המקורית שלה מצורפת:

==
שלום, 
שמי חגית ואני סטודנטית לתואר שני בחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת
חיפה. 
במסגרת עבודת התיזה שלי, אני מעוניינת לחקור ארגוני קוד פתוח (open source
software). ארגונים אלה הם ארגונים חדשים יחסית ויש בהם עניין רב בקרב סוציולוגים
וחוקרי ארגונים שונים. נקודת העניין המרכזית שלי היא צורות של תיאום ושליטה
בעבודה וירטואלית. לכן, ברצוני לבחון לעומק את אופן העבודה בארגונים מסוג זה.
מחיפוש קצר באינטרנט, הבנתי שאתה עובד בארגון קוד פתוח כזה או מכיר מישהו שעובד
בו. אשמח אם נוכל לשוחח ואם תוכל להסביר לי במסגרת ראיון ביתר פירוט על תפקידך
בארגון שכזה, מהו אופן העבודה בארגון קוד פתוח וכיצד מתנהלת העבודה בו. 
עבודת המחקר תשמש בסיס לכתיבת תיזה והיא כפופה לכל כללי האתיקה המחייבים עבודה
מדעית מסוג זה. כך, לא תזוהה בשמך וכך גם החברה בה אתה עובד. ממצאי המחקר ישמשו
רק לפרסומים מדעיים בהם תישמר אנונימיות מוחלטת של המרואיינים ומקום העבודה שלהם. 
אודה לך אם תוכל ליצור עמי קשר במייל hagity...@gmail.com.
תודה, 
חגית.
==


-- 
Nadav Har'El|  Monday, Jan 31 2011, 26 Shevat 5771
n...@math.technion.ac.il |-
Phone +972-523-790466, ICQ 13349191 |Life can only be understood backwards but
http://nadav.harel.org.il   |it must be lived forwards.
___
Discussions mailing list
Discussions@hamakor.org.il
http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions

Re: Microsoft

2011-01-22 חוט Nadav Har'El
On Sun, Jan 23, 2011, Yaron Shahrabani wrote:
> 2011/1/22 Ram-on Agmon 
> מיקרוסופט הלבישו מערכת לפי תקנים מסוימים ללא תלות חומרה ובכך הוזילו משמעותית
> את מחירי החומרה ופתחו את השוק לתחרות (מבחינת חומרה).

מדוע אתה מייחס את הדברים הטובים הללו למיקרוסופט? לדעתי (הקצת משוחדת), הייתה
זאת IBM, לא מיקרוסופט, שעשתה את הדברים הטובים הללו. IBM קיבלה את שתי ההחלטות
(יש יאמרו, טעויות עסקיות) הבאות:

1. היא פרסמה את תכניות ה IBM XT ובכך יצרה שוק של חמרת "תואמי IBM".
2. היא לא יצרה מערכת הפעלה בעצמה (כמו אפל), אלא קנתה אותה מחברה
אחרת - מיקרוסופט (במקור DOS, ובסופו של דבר, Windows).

שתיהם היו חשובות ל"חופש" שוק המחשבים האישיים - הראשונה הביאה למבחר מתחרים
וירידת מחירים תוך תאימות, והשני הבטיח שלאף חברה (לא ל IBM וגם לא למיקרוסופט)
שליטה מלאה בכל המערכת (כמו שהייתה ויש עדיין לאפל).

> דבר אחד בטוח: הנחמדות היחסית של מיקרוסופט בקשר לאפל עדיין נזקפת לזכותה ומשום
> מה המשתמשים עדיין תקועים בקו המחשבה שמיקרוסופט הושיעה אותם מאפל ושזאת בררת
> המחדל ההגיונית.

נשאלת גם השאלה האם סבר פלוצקר דיבר על מה שקרה (אכן, וינדוס במחשב הביתי החליף
מגדל בבל של מחשבים ומערכות הפעלה של קומודור, אפל, ועוד ועוד), או על מה שיכל
לקרות: לא היה צריך את וינדוס כדי "להושיע" את משתמשי המחשבים האישיים, כי היה
מושיע אלטרנטיבי - יוניקס - שהלך והתחזק באותן שנים. לצערנו, בשנים בהם הכוח של
מיקרוסופט עלה, התכנה החופשית עדיין לא הייתה מספיק טובה. קשה להגיד שבשנת 1990,
למשל, יכל מישהו להשתמש בתכנה חופשית במקום בוינדוס. באותם שנים, אני עדיין
השתמשתי בערבוב של יוניקס מסחרי (בעיקר של AT&T ושל Sun) ושל תכנה חופשית, וקשה
היה לקרוא לאלטרנטיבה זו כולה "תכנה חופשית" - ואכן, לא קראתי לה כך (קראתי
לבליל פשוט "יוניקס"). וכן, באותם שנים השתמשתי גם ב DOS (הרבה) ובוינדוס (מעט),
ואפילו לא ראיתי בכך איזשהי סטייה :-)

> באשר לסבר פלוצקר, אכן לא איש תכנה ואני סבור שאין לו ידע מעמיק ועם זאת בחלק
> מהדברים הוא צודק (TCP/IP הוא תקן שנדחף עקב הכנסתו לשימוש בWindows), הבעיה

סליחה? זו כבר ממש טעות. TCP/IP תוכנן, מומש והצליח, על עולם היוניקס והשרתים.
אני זוכר בראשית שנות ה 90, אז החלה האינטרנט לפרוח, כשלוינדוס אפילו לא הייתה
אפילו תמיכה ב TCP/IP והיה צריך להתקין תכנה נוספת, בשם winsocks, שהוסיפה תמיכה
ברשת. ברור, כמובן, שהרשת לא הייתה הופכת לתופעה בכל בית (כמו שהיא היום) ללא
תמיכה בוינדוס, פשוט משום שמערכת ההפעלה בכל בית היא וינדוס - אבל זה לא אומר
שמיקרוסופט עשתה משהו כדי לעזור לזה.

> נקווה שאנדרויד תביא איזושהי בשורה לשוק בכל הנוגע ללינוקס, עם זאת בהתאם
> להתנהלות הנוכחית אני לא רואה נהירה המונית אל עבר הקוד הפתוח מאז שחרורה של
> אנדרויד לניידים.

לרוב ה*משתמשים* אין מושג, ולא אכפת להם, איך נכתב הקוד שהם משתמשים - האם זה
קוד פתוח, קוד סגור, או קוד שהופיע בעצמו על-ידי תכנות גנטי. הייתרון מבחינתם
של קוד פתוח הוא 1. שהוא חינם, 2. שכל חברה יכולה לתמוך בו, לא רק חברה אחת
שולטת, ומשתי בחינות אלו, אנדרויד הוא כבר הצלחה - הוא אכן הוריד את עלויות
הפיתוח (ולכן המכשירים), ואכן הוא מגיע על חמרה של הרבה חברות, לא כמו IOS שרק
אפל שולטת עליה. אבל כל זה לא אומר שהמשתמש הממוצע רוצה לקרוא קוד, או, רחמנא
ליצלן, לשנות אותו ולפרסם את התוצאה לאחרים.

-- 
Nadav Har'El|  Sunday, Jan 23 2011, 18 Shevat 5771
n...@math.technion.ac.il |-
Phone +972-523-790466, ICQ 13349191 |Can Microsoft make a product that doesn't
http://nadav.harel.org.il   |suck? Yes, a vacuum cleaner!
___
Discussions mailing list
Discussions@hamakor.org.il
http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions

Re: Mila site

2011-01-11 חוט Nadav Har'El
On Mon, Jan 10, 2011, Lior Kaplan wrote about "Re: Mila site":
> Bringing up an old thread.
> 
> Trough Maxim's new project [1], I found a link to MILA's word list, which
> answers your question.
> http://mila.cs.technion.ac.il/wordnet/ver2.0/

Maybe I'm missing something, but this doesn't look like a morphological
lexicon (which can be used for spell-checking, search, morphological analysis
and so on) but rather some sort of thesaurus with definitions. It also doesn't
appear complete, e.g., missing the first word I searched for, כלב (oddly, it
does contain כלבה).

Also, many (if not most) entries are listed as taken (?) from Melingo's
Rav-Milim. I wonder if this is true, and if so, how it can be GPL.

So all in all, I wonder if we've found the real files...


-- 
Nadav Har'El|  Tuesday, Jan 11 2011, 6 Shevat 5771
n...@math.technion.ac.il |-
Phone +972-523-790466, ICQ 13349191 |Knowledge is knowing a tomato is a fruit.
http://nadav.harel.org.il   |Wisdom is not putting it in a fruit salad.
___
Discussions mailing list
Discussions@hamakor.org.il
http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions

Re: Flags

2010-11-03 חוט Nadav Har'El
On Wed, Nov 03, 2010, Adir Abraham wrote:
> אצלי עכשיו על פדורה 14 (טריה מהדוכן, יצאה אתמול) מתנוסס דגל ישראל כשאני
> מעביר לעברית ודגל אמריקאי כשאני מעביר לאנגלית. נראה לי מאוד הגיוני :) ומי
> שנפגע מדגלים כאלה, הוא זה שמכניס לפה פוליטיקה מיותרת, לדעתי.
> 
> אדיר

עכשיו אתה מדבר (אני מניח) לא על תפריט התקנת מילון, כי אם על שפת המקלדת.
כאן דווקא יש בעייתיות עוד יותר גדולה: אותם סמלים מופיעים כל הזמן על המסך,
ולמרבה הצער יש אנשים בישראל שלא היו רוצים לראות דגל ישראל על המסך שלהם
כל הזמן, כאילו זה יום העצמאות. אני חושב שיש גם המון אנשים בעולם שלמרות
שכותבים באותיות לטיניות, או אפילו באנגלית, לא היו רוצים את דגל אמריקה על
המסך שלהם כל הזמן. תאר לך משתמש איראני שכותב מיילים באנגלית, וחייב לראות
את דגל אמריקה מול האף שלו כל הזמן. התגובה האינסטיקטיבית שלו עשויה לרצות
לשרוף את המסך :-)

לדעתי, אפילו אנגלים עשויים להעלב מההצמדה של דגל ארה"ב, דווקא, ולא דגל אנגליה,
לשפה שהם המציאו.

בכל מקרה, אתה צודק - רק מי שאוהב להפוך כל דבר למריבה יעלב מדברים כאלו. כל אחד
אחר יראה בזה קוריוז לכל היותר.

-- 
Nadav Har'El|  Wednesday, Nov  3 2010, 26 Heshvan 5771
n...@math.technion.ac.il |-
Phone +972-523-790466, ICQ 13349191 |A diplomat thinks twice before saying
http://nadav.harel.org.il   |nothing.
___
Discussions mailing list
Discussions@hamakor.org.il
http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions

Flag

2010-11-02 חוט Nadav Har'El
On Tue, Nov 02, 2010, Lior Kaplan wrote:
> אני חושב לעשות משהו דומה לעברית, ומתלבט אם לשים את דגל ישראל או סמל אחר
> שייצג את השפה העברית.
> מבלי להיכנס לנושאים פוליטיים - אני לא בטוח שהדגל מייצג את השפה העברית הכי
> טוב, ויתכן ועדיף לשים את האות א'
> או משהו דומה במקום.

לדעתי, דגל ישראל מייצג מצוין את העניין. הוא גם מדגיש בכך שמדובר בשפה העברית
המודרנית המדוברת במדינת ישראל, ולא למשל עברית תנ"כית.

אגב, דווקא לדגל צרפת יכולה להיות יותר בעייתיות. במה בוחרים אזרחי מדינה אחרת
שדוברת צרפתית - גם בדגל צרפת? האם האמריקאים אמורים לבחור בדגל אנגליה? לא
הייתי מתפלא אם חצי מהם אפילו לא היו מזהים את דגל אנגליה :-)

-- 
Nadav Har'El|Tuesday, Nov  2 2010, 25 Heshvan 5771
n...@math.technion.ac.il |-
Phone +972-523-790466, ICQ 13349191 |Hospital: Where they wake you up to give
http://nadav.harel.org.il   |you a sleeping pill.
___
Discussions mailing list
Discussions@hamakor.org.il
http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions

Re: TV fee on our PCs?

2010-10-24 חוט Nadav Har'El
On Sat, Oct 23, 2010, Ira Abramov wrote about "Re: TV fee on our PCs?":
> למה להעתיק לא? שידורים שהפקתם או רכישתם היתה בכספי הציבור, למה אין הציבור
> הבעלים של ההפקות האלו? אם הם בבעלות גוף ממשלתי והממשלה היא הרי שליחת העם,
> למה שלא יהיו כל הפקות המקור של ערוץ רוממה בבעלותי ובעלותך בתור אזרחי המדינה?
> כל מסמך פדרלי שמפיק ממשל ארה"ב הוא בבעלות הציבור, אז למה אצלנו יש "שלנו"
> ו"שלהם" מול הממשלה?

אני לא מדבר על הפקות מקור של הערוץ הראשון (אז אתה צודק - ודיברנו על זה בעבר
ברשימה זו בהקשר להצעת חוק על זכויות יוצרים על תמונות, ואז אמרתי שלדעתי אסור
להגביל את הצעת החוק דווקא לתמונות).

אני מדבר על תוכן שהערוץ הראשון משדר, והוא לא בעל הזכויות עליו. בין אם מדובר
בתכנית שנקנתה מערוץ אחר, סדרה בריטית ישנה או שידורים חוזרים של הדרדסים,
משחקי ספורט, ואולי אפילו תוכן מקורי אבל שלא שייך לערוץ הראשון (למשל, סרט
תיעודי שמשודר שם אבל לא נעשה במימון מלא של הערוץ). במקרים אלו, בעולם הלא-אידאלי
שבו אנו חיים, אם הערוץ הראשון יתעקש לאפשר העתקה, היוצרים פשוט לא ימכרו לו
את התוכן.

> אותי מרגיז שעד היום האגרה הזו נפרדת משאר התקציבים והמסים. לאף גוף ממשלתי
> במדינה אין מנגנון גביה נפרד שכזה מלבד עריות ומועצות מקומיות, וכבר שמענו הרבה

נכון, אבל למרבה הצער, זה לא ייחודי לאגרת הטלוויזיה. יש לנו גם ביטוח לאומי
ומס בריאות שנפרדים ממס הכנסה למרות שהם חובה בדיוק כמוהו, יש לנו עיריות שגובות
"מס שמירה" בנפרד מארנונה, ואפילו בתי קפה שגובים "דמי שמירה" בנפרד מהחשבון.
שלא לדבר על המנהג הנפסד של ה"טיפ" שהתחיל במסעדות אבל נוטה להתפשט (בארה"ב כבר
מזמן הפך לפארסה).

למרבה הצער, ממשלות ואירגונים עם כוח, כשמנסים להגביל אותם, אוהבים למצוא דרך
לתחמן. לא נשאר לממשלה כסף להעביר לקופות החולים, ואסור להעלות את מס ההכנסה?
בסדר, נוסיף מס חדש. המפלגות החרדיות התנגדו להעביר תקציב לטלוויזיה הישראלית?
בסדר, נמציא מס חדש שהמצביעים שלהן לא ישלמו. נגמר התקציב של העיריה? אין בעיה,
נגבה מס נוסף, ובשביל ההרגשה הטובה של התושבים נקרא לו "מס שמירה" (כי "מס פרחים
בכיכרות" לא נשמע חשוב מספיק). לא בא לבעל עסק לשלם לעובדיו? בסדר, הוא ישכנע את
הציבור לשלם להם ישירות בצורת "טיפ".

> על הסיאוב והברדק שזה גורם, העובדה שבעלי חנויות חייבים לדווח למי נמכרה
> טלוויזיה (או לפחות היו חייבים בשנים עברו), הויכוחים של תשלום אגרה על

היום זה לא עובד כך. היום מדווחים עליך כשאתה מתחתן, עד כמה שזה יישמע מוזר
(לי דווקא, מאז שהתחתנתי ונולדו לי ילדים, אין זמן לראות טלוויזיה :-) ).

> אני לא רוצה להגיע למצב שכל אייפוד, טאבלט או לאפטופ יוסיפו לי בירוקרטיה
> ומיסים לחיים, זה פשוט לא הגיוני.

אני מסכים אתך :-)

> עם זאת, אני לא חושב שזה מה שהמקור צריכה להתעסק איתו, יש מספיק בעיות אחרות.
> אפילו בחוק ההסדרים הספציפי הזה. שינויים בחוקי הקופירייט למשל שצריך לבקש
> ולשנות, עיגון נייטרליות הרשת, תקנים ועוד הרבה.

גם עם זה אני מסכים.

-- 
Nadav Har'El| Sunday, Oct 24 2010, 16 Heshvan 5771
n...@math.technion.ac.il |-
Phone +972-523-790466, ICQ 13349191 |Welcome to the Church of the Holy
http://nadav.harel.org.il   |Cabbage. Lettuce pray...
___
Discussions mailing list
Discussions@hamakor.org.il
http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions

Re: TV fee on our PCs?

2010-10-23 חוט Nadav Har'El
On Sat, Oct 23, 2010, Omer Zak wrote:
> לפי הפוסט הבא באחד מהבלוגים הנדחים בבלוגיה הישראלית:
> http://satzbani.blogspot.com/2010/10/blog-post_23.html
> חוק ההסדרים הבא עלינו לטובה(?) כולל גם סעיף שיטיל אגרת טלוויזיה על
> המחשבים האישיים שלנו.
> 
> אני מניח שהמניע הוא שאנשים רבים ויתרו על הטלויזיה הביתית לטובת צפייה
> בתוכניות של הערוץ הראשון במחשבם האישי.

כן ממש :-)

ההסבר האמתי הוא שאגרת הטלוויזיה מעולם לא אמורה הייתה להיות אגרה (על שימוש
במוצר מסוים) אלא מס (שכולם משלמים). גם מי שסולד מערוץ 1 ומעולם לא רואה שידורים
חוזרים של הדרדסים, צריך לשלם.

כנראה תוך קריצה לאוכלוסיית מצביעים של מפלגה מסוימת שלא רואים טלוויזיה כלל,
החליטו שמי שאין לו טלוויזיה לא צריך לשלם מס זה. הכוונה הייתה שכל אחד מהאוכלוסיה
הכללית ישלם, כי גם מי שלא ראה טלוויזיה כלל, בדרך כלל הייתה לו פעם איזושהי
טלוויזיה, או שמר טלוויזיה לסרטי וידאו וכד', ובכל-זאת נאלץ לשלם את האגרה.

היום, כשגם אנשים "רגילים" מפסיקים לראות טלוויזיה, וכשההפרדה בין טלוויזיה
למסך מחשב מתחילה להיות לא ברורה (מה אם אני מציב "מסך מחשב" בסלון - זה טלוויזיה
או מסך מחשב?), הם מפחדים שפתאום יהיו עוד אנשים שלא ישלמו אגרה. אז הם החליטו,
כדי להיות בטוחים שעדיין *כולם* ישלמו אגרה, לא משנה במה הם צופים, להשית את
האגרה על כל מי שיש לו מחשב. פשוט לא היה נעים להם להחליט שצריך לשלם אגרה כל
מי שיש לו מים :-) או ששוב, ניסו לפתור מאגרה את אותה אוכלוסיית מצביעים מסוימת -
שאין לה גם אינטרנט, כמו שאין לה טלוויזיה.

> אני מציע להוסיף דרישה שכל השידורים שממומנים ע"י האגרה יהיו זמינים באופן
> חופשי, ובפורמט חופשי, כך שיהיה מותר להעתיק אותם, יהיה אפשר לנגן אותם בכל
> נגן שרוצים וכו'.

"מותר להעתיק אותם" היא דרישה מוגזמת ולא רלוונטית, לדעתי. דרישה כן רלוונטית היא
שאפשר יהיה לצפות בערוץ 1 דרך האינטרנט (על כל מערכת הפעלה). היום זה בכלל
אפשרי?


-- 
Nadav Har'El|   Saturday, Oct 23 2010, 16 Heshvan 5771
n...@math.technion.ac.il |-
Phone +972-523-790466, ICQ 13349191 |The human mind is like a parachute - it
http://nadav.harel.org.il   |functions better when it is open.
___
Discussions mailing list
Discussions@hamakor.org.il
http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions

Re: Android

2010-10-14 חוט Nadav Har'El
On Thu, Oct 14, 2010, Elrond Gmail wrote:
> היי שחר,
> אני מנהל פורום סלולרי בתפוז,
> ולאחרונה נתקלנו בידיעה שחברת סמסונג (כנראה הייבואן בישראל) יתבעו ואף יגישו
> תלונה פלילית (???}
> למי שיפרוץ מכשירים שלהם (כנראה מדובר על מכשירי אנדרואיד) ויתקין עברית עליהם,

אני לא עורך דין, אבל אני לא מבין על איזו עברה פלילית הם מדברים.

המכשיר אותו קנית הוא שלך, לא שלהם, כך שלא מדובר פה ב"פריצה" למשהו שלהם.
"פריצה" למכשיר היא גם לא עברה על חוקי זכויות היוצרים (למזלנו, אין בארץ חוק
כמו ה DMCA הידוע לשמצה).

אם מדובר על תביעה אזרחית, לא פלילית, אז זה ייתכן - למשל ייתכן שבחוזה שחתמת
אתם כתוב בפירוש שאתה לא תשנה את הקוד.
מצד שני, אני מניח שמכשירים שקנית אצלהם כבר מכילים עברית - והם רוצים לתבוע
אותך אם תקנה מכשיר בחול ותתקין עליו עברית. את זה הם כמובן לא יכולים לעשות - כי
לא חתמת אתם (יבואן בישראל) שום חוזה.

> אם אני מבין נכון לגבי הקוד הפתוח שקיים במערכת האנדרואיד,
> כל פיתוח של רכיב שמותקן על המערכת של אנדרואיד, למשל עברית מלאה למכשירי
> סמסונג בארץ,
> בעצם מחוייב לשחרר לציבור את הקוד שהוא הוסיף,
> וכמובן לשלוח את התיקונים ליוצר המקורי (גוגל?)
> האם עברית נחשבת כתיקון?

אשאיר לאחרים לענות על זה. כדי לענות על זה ברצינות צריך לבדוק בדיוק איך משולבת
העברית. ייתכן שבכלל העברית היא פשוט שילוב של כלים חופשיים קיימים (פונט עברי
חופשי, fribidi, ואולי hspell וכו') ובכלל לא מדובר בקוד חדש - אם כך הם בעצם
לא מסתירים שום קוד חדש. הבעיה היא לא שאין לך את הקוד לעברית, אלא שאין לך
אפשרות להתקין אותו בלי לפרוץ למכשיר. זה נושא כאוב, שעלה מאז ימי tivo. גרסה 2
של ה GPL לא מטפלת כלל בנושא זה.

-- 
Nadav Har'El|Thursday, Oct 14 2010, 6 Heshvan 5771
n...@math.technion.ac.il |-
Phone +972-523-790466, ICQ 13349191 |God gave us two eyes and ten fingers so
http://nadav.harel.org.il   |we will type five times as much as we read
___
Discussions mailing list
Discussions@hamakor.org.il
http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions

Re: Blame it on fortune, not mint

2010-10-13 חוט Nadav Har'El
On Tue, Oct 12, 2010, orenbn wrote:
> לשאלתכם כן זה היה בSHELL ברגע שאתה פותח את שורת הפקודה - קופצת לה הודעה
> קטנה לבן על גבי שחור אבל היה מעניין לקרוא על האיזכור למשפט המוזר הזה

כלומר, כל הטענות שעלו פה בנושא "הבדיחה" של מינט שגויות לחלוטין (אני לא מדבר
עכשיו על העניין השני - הבלוג של יוצר ההפצה).

למעשה, בדיחת הקרש על מלחמת לבנון כלל לא נכתבה ע"י יוצר מינט - ולא בטוח
שאפילו נולד כשהיא נכתבה. היא פשוט הגיע יחד עם החבילה "fortune", שנפוצה
בכל הפצות הלינוקס, ולצערי אני מגלה עכשיו שהיא מכילה את השורה הזו. אם אני
מסתכל על /usr/share/games/fortune/riddles על התקנת ה fedora 13 שלי, אני מוצא
גם אצלי על המחשב:

Q:  Why did Menachem Begin invade Lebanon?
A:  To impress Jodie Foster.

שתי מסקנות: 1. יוצר מינט *לא אשם* בבדיחה הזו - הוא בוודאי לא בדק את כל
ה fortunes לפני שהכניס את החבילה להפצה שלו. 2. אין שגיאות כתיב או אנגלית
במקור - השגיאה הייתה רק של מי שהעתיק את הבדיחה לבלוג שלו.

אגב, שורה מעל הבדיחה על בגין, מצאתי את הבדיחה הזו:

Q:  Who cuts the grass on Walton's Mountain?
A:  Lawn Boy.

הבדיחה הזו אפילו יותר ישנה - הסדרה "The Waltons" שעליה היא צוחקת (והדמות
"John Boy" עליה הבדיחה מדברת) היא משנות השבעים.

אגב, הבדיחות הגרועות ברשימה זו לא יורדות רק על בגין - יורדים שם גם על
עורכי דין, סקוטים, פרוטסטנטים, מקסיקנים, פולנים, שחקני כדורגל, ועוד. מה שגרוע
במיוחד בבדיחה על בגין היא פשוט שהיא לא מצחיקה - רוב האנשים היום פשוט לא יבינו
אותה (ובוודאי לא יצחקו), וזו הסיבה שלדעתי צריך למחוק אותה - לא אנטישמיות.

האם מישהו יודע איפה ה upstream של fortune?


-- 
Nadav Har'El|   Wednesday, Oct 13 2010, 5 Heshvan 5771
n...@math.technion.ac.il |-
Phone +972-523-790466, ICQ 13349191 |An Apple a day, keeps Windows away.
http://nadav.harel.org.il   |
___
Discussions mailing list
Discussions@hamakor.org.il
http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions

Re: Impressing Jody Foster

2010-10-12 חוט Nadav Har'El
On Tue, Oct 12, 2010, Yaron Shahrabani wrote about "Re: Impressing Jody Foster":
> מסכים אתך ולמרות חוסר הרצון לערבב היה סיפור לפני כמה שנים שאל קעידה הצפינו
> מסרים באמצעות PGP/GPG והקשו על הCIA בפענוח המסרים (הקשו הכוונה גזלו יותר
> מדי זמן עד שההודעה כבר הופכת לא רלוונטית), כנל לגבי אתר מחבלים של הגיהד
> שהסביר כיצד להצפין הודעות באמצעות אחת ההצפנות שרשמתי קודם, לכן כשסורספורג
> שכפופים לממשלת ארצות הברית חסמו מספר מדינות עוינות אני בהחלט הבנתי את
> המשמעויות המתבקשות והסכמתי למהלך.

אני לא מבין מדוע אתה מבין. אם תחפס בגוגל, תוכל למצוא בוודאי אלפי (אם לא הרבה
יותר) אתרים שניתן לקבל מהם את gpg (אם להשתמש בדוגמה שלך) - בתור קוד מקור, בתוך
הפצות לינוקס שונות ומשונות, עבור windows, ועוד. האם באמת יש טעם *מעשי* בחסימת
אתר אחד (סורספורג') כשאלפים אחרים לא חסומים? ובכלל, אם המחבלים מצליחים להעביר
אנשים וחומרי חבלה בין ארצות, כמה קשה להם גם להעביר דיסק של לינוקס?

כך שלא - לדעתי לכל צעד מסוג זה אין אף-פעם משמעות מעשית, אלא רק משמעות הצהרתית-
פוליטית.

אגב, אם תסתכל על הרשימה השחורה של סורספורג', תמצא שם לא רק את ה"חשודות
המיידיות" אירן וסוריה, והחשודות הבאות סודן וסוריה, אלא גם את קובה. האם גם
הקובנים תומכים בטרור? לדעתי, זוהי סתם חסימה פוליטית, המשך האמברגו שהתחיל
בשנות השישים, והיא פסולה בדיוק כמו חסימת ישראל. אין לה שום מטרה מעשית מלבד
לחץ על משטרו של פידל קסטרו - ורוב אזרחי ארה"ב היום יגידו לך שאין להם אפילו
מושג לשם מה.

-- 
Nadav Har'El| Tuesday, Oct 12 2010, 4 Heshvan 5771
n...@math.technion.ac.il |-
Phone +972-523-790466, ICQ 13349191 |If you tell the truth, you don't have to
http://nadav.harel.org.il   |remember anything.
___
Discussions mailing list
Discussions@hamakor.org.il
http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions

Re: Impressing Jody Foster

2010-10-12 חוט Nadav Har'El
On Tue, Oct 12, 2010, Shachar Shemesh wrote about "Re: ?ר?? ???נ?":
> On 12/10/10 00:26, orenbn wrote:
> >כתבתי על זה בווטסאפ לפני כחצי שנה (?) בערך 
> >-ההודעה נחסמה אז
> >קישור
> ><http://whatsup.co.il/index.php?name=PNphpBB2&file=viewtopic&t=53463&highlight=mint&sid=a298074a5426893e705c6cf80be8d472>
> >
> >   
> אתה רציני? זה מה שהיה כתוב? "*w*hy did *m*enahem 
> *b*egin invade*d* *l*ebanon?" יש שם שגיאות אנגלית בחמש 
> מתוך שש המילים שמופיעות במשפט!

בדיחת קרש מאוד מוזרה:
  why did menahem begin invaded lebanon? to impress jody foster

ניסיתי להבין על מה היא מנסה לצחוק, וזה ההשערה שהעליתי (אם למישהו יש השערה
טובה יותר אשמח לשמוע). ב 1981, ניסה ג'ון הינקלי להתנקש בנשיא ארה"ב, רייגן
(וכידוע, פצע אותו ושומר ראש). כשאלו אותו מדוע עשה זאת, הוא ענה "כדי להרשים
את ג'ודי פוסטר" - שחקנית אותה העריץ. האזרח האמריקאי הממוצע לא האמין לתירוץ
הזה (והזדעזע כשהינקלי זוכה מחמת אי-שפיות בגלל תירוץ זה), ובאותה שנה זה
הפך בתור בדיחה לתירוץ לכל דבר (מדוע מישהו עשה ...? כדי להרשים את ג'ודי פוסטר).
כשב 1982 פלשה ישראל (בגין היה אז ראש הממשלה) ללבנון במסגרת "מבצע שלום הגליל",
והגויים הציניים כמובן לא הבינו מדוע, כמובן הצמידו לזה את התירוץ הקבוע: מדוע
בגין פלש ללבנון? כדי להרשים את ג'ודי פוסטר.

שלושים שנה מאוחר יותר, ה"בדיחה" הזו כל כך אנכרוניסטית שלא ברור בכלל את מי היא
מצחיקה ומי בכלל זוכר את משמעותה. האם באמת מצאת אותה בהפצת הלינוקס? היכן???

בכל מקרה, גם אם זאת בדיחה גרועה ואנכרוניסטית, אני לא חושב שהיא אנטישמית או
אנטי-ישראלית. כידוע, גם בישראל היו שהתנגדו למלחמת שלום הגליל, וזה כמובן לא
הופך אותם לאנטישמיים (אבל בבקשה, לא להתחיל דיון בשאלה האם הם צודקים או לא!).


-- 
Nadav Har'El| Tuesday, Oct 12 2010, 4 Heshvan 5771
n...@math.technion.ac.il |-
Phone +972-523-790466, ICQ 13349191 |The avalanche has already started. It is
http://nadav.harel.org.il   |too late for the pebbles to vote.
___
Discussions mailing list
Discussions@hamakor.org.il
http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions

Re: HTML-Only E-mail [was Re: One more Windows only application entering the education system]

2010-10-11 חוט Nadav Har&#x27;El
On Mon, Oct 11, 2010, Lior Kaplan wrote about "Re: HTML-Only E-mail [was Re: 
One more Windows only application entering the education system]":
> No. This will block too many people from using the list.

Really? Why? When did you last see another HTML-only email on this list?
What sort of brain-dead client can *only* send HTML mails?

Personally, I agree with Shlomi. I ignored that HTML-only mail and have no
idea what it said.

-- 
Nadav Har'El|  Monday, Oct 11 2010, 3 Heshvan 5771
n...@math.technion.ac.il |-
Phone +972-523-790466, ICQ 13349191 |How do you tell when a pineapple is ready
http://nadav.harel.org.il   |to eat? It picks up its knife and fork
___
Discussions mailing list
Discussions@hamakor.org.il
http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions

Re:

2010-10-03 חוט Nadav Har&#x27;El
On Sun, Oct 03, 2010, Ira Abramov wrote about "Re:":
> נדב, מה קרה לMUTT שלך? בשנים שבהם השתמשתי בו אני זוכר שהוא הסתדר לא רע עם
> עברית בכותרת. כל פעם שאתה עונה לשרשור ברשימה זה מאפס את הנושא ושובר את הדיון
> לשני פתילים...

כפי שאתה יכול לנחש, אתה לא הראשון שאומר לי את זה, אבל עדיין לא מצאתי פיתרון
סביר...

הבעיה היא שאם אני מקבל דואר ב utf-8 ורוצה לענות לו ב iso-8859-8 (הקידוד בו
עובד ה xterm ו- vi שלי... אל תשאל...), אז אין בעיה - אני פשוט עושה pipe
ל iconv ועובר לקידוד iso-8859-8. הבעיה נוצרת בכותרת - mutt לוקח את הכותרת כפי
שהיא (עדיין ב utf-8) ופשוט מודיע ב header שהיא דווקא ב- iso-8859-8, דבר שיוצר
ג'יבריש אצל הקוראים.  כדי למנוע את הג'יבריש אני מוחק את הכותרת הישנה, אבל
אתה אומר שגם זה מפריע לך כי זה יוצר שני פתילים (אגב, אני לא מבין מדוע, כי
אני לא משנה את ההתייחסויות בין ההודעות).

כדי לפתור את הבעיה, אני צריך למצוא שיטה לגרום ל mutt לקודד מחדש את הכותרת
(Subject) לקידוד של ה "charset" המוגדר (iso-8859-8-i). יש למישהו רעיון איך?

בקיצור, אולי הגיע הזמן שאעבור ל utf-8... יש לי הרד-דיסק של טרהבייט ואני
מנסה לחסוך כמה מאות בתים על קבצים בעברית :-)

-- 
Nadav Har'El|  Monday, Oct  4 2010, 26 Tishri 5771
n...@math.technion.ac.il |-
Phone +972-523-790466, ICQ 13349191 |I am the boss of the house, and I have my
http://nadav.harel.org.il   |wife's permission to say so!
___
Discussions mailing list
Discussions@hamakor.org.il
http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions

Re:

2010-10-03 חוט Nadav Har&#x27;El
On Sun, Oct 03, 2010, Netanel_H wrote about "Re:":
> אם הזכרת את הדוגמא של Internet Explorer, מסתבר שהוא נרשם פעם אחת ללא ציון
> גירסה ב1999, וב2003 שוב בכמה גירסאות, מ3 ועד 5.5.באופן תאורטי, אם דרושה
> הרשמה עבור כל גירסה, יוצא שכל משתמשי IE בגירסאות 6,7,8 ו9 הם עבריינים על פי
> צו הצופן...

אני לא יודע. אם אושר "אינטרנט אקספלורר" ללא ציון גרסה מסוימת, הרי אפשר להבין
שהאישור תקף לכל הגרסאות - אחרת, מה הם ניסו בכלל להגיד באישור זה? מצד שני, כמו
שאמרתי, נראה לי מגוחך לאשר את כל הגרסאות כי כל גרסה עשויה לאפשר יכולות הצפנה
שונות - אולי גודל המפתח הנתמך גדל, אולי נוספו תמיכה לתקני הצפנה חדשים, וכן
הלאה. סתם לשם דוגמה, שיטת ההצפנה הסימטרית AES נוספה ל IE בוינדוס ויסטה, ואילו
פרוטוקול האבטחה SSL השתנה מספר פעמים (ואף שינה את שמו ל TLS) מאז IE 5.5.

> מסתבר שאישור עקרוני לתכונה יהיה תקף כל זמן שעקרונות ההצפנה שלה לא השתנו
> בצורה מהותית, מה שכולל בדרך כל יצירה נגזרת סבירה.

בדרך כלל תכנה חופשית "פתוחה" מראש אפילו ללא יצירת נגזרות. לדוגמה, ל ssh-keygen
פרמטר של אורך המפתח. הם ממליצים (עבור rsa) 2048 ביטים, אבל ניסיתי, ואין שום
בעיה ליצור, למשל, מפתח עם האורך המופלג 10240 ביטים (אפשר הרבה יותר, אבל זה
לוקח המון זמן...). האם משרד הביטחון ייתן אישור גורף לתכנה כזו שבעצם יכולה לשמש
להצפנה בחוזק כלשהו, שגם הממשלה לעולם לא תצליח לפצח בעשורים הקרובים? (אלא אם כן
יש להם כבר היום ידע חדש במתמטיקה ו/או חישוב קוונטי שעוד לא דלף לעולם)


> לגבי הרמיזה שלך בהצעה להתעלמות, אין ספק שפיקוח על תוכנות הצפנה בעידן המודרני
> הוא דבר פתטי, אבל במקום לפתוח בעימות גלוי בטקטיקת 'הראש בקיר', אפשר לשטוף
> את הקיר במבול מים של בקשות לאישור לתוכנה חופשית עד שהקיר יתרכך (כלומר, עד
> שבמשרד הבטחון יבינו את האבסורד בדבר), ואז הוא יתמוטט מעצמו.

יש עוד אפשרות, ממנה אני פוחד - שאף אחד לא ייתרכך, אלא להפך: נקבל תשובה
*שלילית*, כלומר - אם תשאל, יענו לך ש*אסור* להשתמש ב gpg. *אסור* להשתמש
ב openssh. אסור להשתמש בפיירפוקס. מותר להשתמש רק בתכנות הקנייניות closedssh
שמוגבלת ל 1024 ביטים של מפתח, weaklingfox שתומך ב SSL במשקל נוצה, ותכנת
pretty lousy privacy (plp) שיכולה להצפין אבל רק עם מפתחות שניתנות לפיצוח עם
עבודה של חמש דקות של קומודור 64.

האם אתה רוצה לשמוע כזו תשובה? אני לא. לכן קראתי לזה שאלת קיטבג, ואמרתי (או
רמזתי) שייתכן שהתעלמות, ולא התגרות בנמרים רובצים, היא הדרך הנכונה.

אני מצטער שהחוק קיים, אבל כל עוד הוא קיים, אני לא בטוח ששאלת שאלות קיטבג
לגביו היא רעיון טוב.


-- 
Nadav Har'El|  Sunday, Oct  3 2010, 26 Tishri 5771
n...@math.technion.ac.il |-
Phone +972-523-790466, ICQ 13349191 |An apple a day keeps the doctor away. An
http://nadav.harel.org.il   |onion a day keeps everyone away!
___
Discussions mailing list
Discussions@hamakor.org.il
http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions

Re:

2010-10-03 חוט Nadav Har&#x27;El
On Sun, Oct 03, 2010, Nadav Har'El wrote about "Re:":
> האפשרות היעילה והמהירה ביותר היא להתעלם :-)

אבל שכחתי להעלות את הנקודה העקרונית ביותר.

לא מדובר פה סתם על אישור של תכנות מסחריות כמו Netscape Navigator 4.7 או
Internet Explorer 7. מדובר על תכנה חופשית, שמעצם הגדרתה ניתנת לשינוי ויצירת
וריאציות על-ידי מפיצים שונים, ואפילו אינדיבידואלים. למעשה, אם תאושר "פיירפוקס"
ללא שום פירוט נוסף, הרי אני יכול לקחת את קוד המקור של פיירפוקס ולשנות אותו
כך שיבצע כל דבר שייתחשק לי - ואחר-כך לטעון שהכול בסדר, כי הרי אני מריץ רק
פיירפוקס.

כלומר, לדעתי מדובר בשאלת קיטבג! אין אפשרות אמתית לאשר שימוש בתכנה חופשית 
עבור צו הצופן. הפיתרון היחיד, לדעתי, הוא לזרוק את החוק המגוחך הזה לפח האשפה
של ההיסטוריה.

אגב, האם אי פעם מישהו הואשם בשימוש בתכנת הצפנה לא מאושרת לפי חוק זה?
אם לא, לדעתי זהו מצב בעייתי. חוקים נועדו לפתור בעיות אמתיות בחברה, ולא להוות
שיטה לאפשר למדינה להכריז כרצונה על כל אזרח לפושע. יש לנו יותר מדי חוקים כאלו -
כל אחד מאתנו עובר לעתים קרובות (ואל תספרו לי שאתם לו) על חוקי מהירות מופרכים,
על חוקי "זכויות יוצרים" דרקוניים, ועל חוקי צופן מיושנים. בארה"ב הגיעו למצב
שיש חוקים גם נגד מכנסיים רחבים מדי :-) די. מספיק.

-- 
Nadav Har'El|  Sunday, Oct  3 2010, 25 Tishri 5771
n...@math.technion.ac.il |-
Phone +972-523-790466, ICQ 13349191 |Someone offered you a cute little quote
http://nadav.harel.org.il   |for your signature? JUST SAY NO!
___
Discussions mailing list
Discussions@hamakor.org.il
http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions

Re:

2010-10-03 חוט Nadav Har&#x27;El
On Sun, Oct 03, 2010, Netanel_H wrote:
> עכשיו השאלה היא מה עושים עם זה? מנסים לשנות את החוק, נרשמים במשרד הבטחון
> או מתעלמים? לדעתי האפשרות השנייה היא העדיפה, היעילה והמהירה ביותר.

האפשרות היעילה והמהירה ביותר היא להתעלם :-)

אבל לגבי רישום, גם אם זה בכלל אפשרי (שחר כתב במייל שלו שניסה ועדיין לא הצליח),
אלו תכנות תרשום? בהפצת לינוקס יש בוודאי עשרות, אם לא הרבה יותר, תכנות שעושות
הצפנה - ומספרם עולה מיום ליום מכיוון שבימינו כמעט כל דבר שפעם היה ללא הצפנה
הוא היום עם (יש לנו ssh מוצפן במקום telnet, יש לנו vpn במקום tcp, יש לנו
דואר מוצפן, דפי אינטרנט מופנים, קבצים מוצפנים, גיבוי מוצפן, ועוד ועוד.

כמו כן, האם אפשר לרשום רק *ספריה* (כמו openssl) או *כלי* (כמו gpg) שהמוני
אפליקציות אחרות משתמשות בו, ולהסתפק בזה, או אולי צריך לרשום את כל האפליקציות
הנ"ל?

כמו כן, מישהו יודע בכלל מה הם התנאים לרישום? האם ייתכן שהממשלה לא תסכים לרשום
(כלומר, לאשר) את אחת התכנות הנ"ל?

-- 
Nadav Har'El|  Sunday, Oct  3 2010, 25 Tishri 5771
n...@math.technion.ac.il |-
Phone +972-523-790466, ICQ 13349191 |Are you still here? The message is over.
http://nadav.harel.org.il   |Shoo! Go away!
___
Discussions mailing list
Discussions@hamakor.org.il
http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions

Re: Looking for advice from someone who knows both Mercurial (hg) andGit

2010-09-21 חוט Nadav Har&#x27;El
On Tue, Sep 21, 2010, Dov Grobgeld wrote about "Re: Looking for advice from 
someone who knows both Mercurial (hg) andGit":
> The advantages of git (and Mercurial) is that you can commit locally and you
> can merge back and forth between various repositories. There is no central
> server, which also means that you have less to worry about backing up the
> central server, because you have identical copies of he repositories spread
> out.

This is true, but my point was that for *most* users and most uses, this is
not an important issue. Users don't care how you back up your repository
(and certainly have no intention of being your backup), and most users are
"always connected" anyway, so don't care about the possibility of local
commits. On the other hand, the whole concept of local repositories, and
keeping them in sync, adds complexity. I'm not saying that the complexity is
unmanageable (like I said, I also use git and hg daily), just that in my
experience, it usually doesn't buy you any real (from the user's perspective)
benefit.

> I don't think that git is more difficult than svn for the user if you
> restrict yourself to: add, commit, push, and pull. (Or just teach them to do
> "commit -a" and you can forget about "add"). Resolving conflicts branches,
> and rebasing, is another story though. But you won't need them.

With Subversion, you can remove "push" and "pull" from this list of things
to remember. I'm quite familiar with git and hg, and still there have been
countless of times where I forgot to "push" my commits, and wondered why
the other people don't see them - I'm sure beginners will find it even
stranger to understand why "commit" and "push" are two separate commands.

Again, I'm not saying git or hg suck - they certainly don't. But don't
rule out Subversion yet just because Linus Torvalds, who runs a project
with hundreds of contributors and hundreds of thousands of lines of code,
thinks that it doesn't suit his project.

-- 
Nadav Har'El| Tuesday, Sep 21 2010, 13 Tishri 5771
n...@math.technion.ac.il |-
Phone +972-523-790466, ICQ 13349191 |Cigarette: tobacco wrapped in paper, fire
http://nadav.harel.org.il   |at one end, and a fool at the other.
___
Discussions mailing list
Discussions@hamakor.org.il
http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions

Re: Looking for advice from someone who knows both Mercurial (hg) and Git

2010-09-21 חוט Nadav Har&#x27;El
On Tue, Sep 21, 2010, Omer Zak wrote:
> אני מכיר רק את CVS, Mercurial ו-subversion.  ולכן אני מעוניין בעצה
> ממישהו שמכיר את git כדי להחליט אם להשתמש ב-git או באחד מהאחרים.  אם
> ההמלצה תהיה להשתמש ב-git, אשתמש בו.

מניסיוני כמשתמש בכל הכלים שהזכרת, git די דומה בגישה שלו ל hg (מרקורייל),
וקשה לי אפילו להגדיר מהם ההבדלים המהותיים בינהם. אבל לדעתי, יש כרגע נהירה
די המונית לכיוון git, כך שאם הייתי צריך לבחור היום בין git לבין hg הייתי
בוחר ב git - למרות שכאמור, קשה לי להגדיר מה הוא בדיוק הייתרון שלו.

מצד שני, אמרת שאתה גם מכיר את subversion. לדעתי, לרוב המשתמשים, subversion
עדיף בכל מובן מ git. בעיקר, קל יותר להסביר אותו למשתמשים, וקל יותר להשתמש בו.
אני לא מאמין שהמשתמשים שלך באמת יצטרכו - או בכלל ירצו - לעשות בראנצ'ים מרובים,
לבנות עצים חלופיים, לעבוד בלי חיבור לאינטרנט, ושאר היתרונות של git על פני
subversion. כך שאם כבר אמרת שאתה מכיר את subversion, הייתי משתמש בו.

ב CVS שגם הזכרת, לא הייתי נוגע. subversion עדיף עליו בכל מובן, לדעתי.
לינוס אמר פעם בזלזול שהססמה של subversion הייתה "CVS done right". לדעתי
הוא צדק, ודווקא אין סיבה לזלזול. פשוט אין סיבה היום להשתמש ב CVS.


-- 
Nadav Har'El| Tuesday, Sep 21 2010, 13 Tishri 5771
n...@math.technion.ac.il |-
Phone +972-523-790466, ICQ 13349191 |"There is no system but GNU, and Linux is
http://nadav.harel.org.il   |one of its kernels" -- Richard Stallman
___
Discussions mailing list
Discussions@hamakor.org.il
http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions

  1   2   3   4   >